רעשני היודאיקה של אביב כהן היבנאי: מחרישים אוזני המן
לאחר היכרות עם אביב כהן – אמן יודאיקה, דמות מוכרת ביבנה, כמו גם בגלריות התל-אביביות, וגם מעצב ויצרן רעשני היודאיקה המוביל בעולם, למיטב ידיעתנו – אין לנו ספק: מי שלא שמע רעשן מבית היוצר שלו, לא שמע רעשן מימיו
אביב מייצר מזה שנים רבות, לצד יצירות אמנות רבות מספור, בכללן סביבונים, אביזרי שולחן יהודיים, פמוטים, קופסאות לאתרוגים ועוד – ליין עמוס ומגוון של רעשנים ייחודיים, שנראים כמו כלים מעולם אחר ומזמן אחר, ואשר הסאונד המופק מהם שונה בתכלית השינוי מהקירקורים והקירקושים שהכרנו עד היום ברעשנים הפופולריים והנפוצים בקרב ילדי ישראל. אביב מייצר רעשנים למבוגרים – שיודעים להעריך יצירת אמנות עשוייה בעבודת-יד קפדנית של מי שיודע לקחת חומרים דוממים ולהפיח בהם חיים – במקרה הזה חיים תוססים ורועשים.
בסדנתו הקטנה מייצר אביב את כל סוגי הרעשנים שניתן להעלות על הדעת, ומסביר שיצירת רעשן הרבה יותר מסובכת ומורכבת ממה שניתן היה לשער: "אני משתמש בסוגי עץ שונים, כל עץ ותכונתו שלו כפי שהיא מיתרגמת לצליל שניתן להפיק ממנו לאחר עיבודו. העצים המועדפים עלי בעבודה הם דובדבן ועץ ברזילאי, שהם נוחים לעבודה, מוכנים להתגמש לפי רצוני כיוצר, ולבסוף הצליל שלהם מכוון לאוזניים כך שלא יצרום ולא ירגיז", אומר אביב.
מה חדש?

כהן של יודאיקה
לדבריו, תהליך היצירה מורכב ועשוי להתמשך על-פני שבועות וחודשים: "החומרים בהם אני משתמש הם חומרים מלפני מאה ומאתיים שנה. קשה למצוא את חומרי הגלם: העץ המיוחד, אבנים יקרות המשובצות ביצירות, וגם תהליך העיבוד הייחודי שאני משתמש בו: הפקת שרף מהעץ, המסתו, מהילתו בספירט – והחזרתו לעץ בתור חומר לכה לגימור.
"אני לא משתמש בחומרים סינטטיים, כמו פוליטורה, כי הם אינם הומוגניים לעץ, ולאחר מספר שנים העץ פולט אותם החוצה, דבר שגורם לקילופי הצבע ודהייתו". אביב מסביר כי תהליכי היצירה – התכנון, העיבוד לביצוע, עדכון טכניקות הייצור, ה"מצוד" אחר חומרי הגלם הנכונים – מבוססים על מחקר ולמידה שהוא מבצע לאורך שנים, וכי העבודה הקשה הזו – והיקרה מאד, אגב – משתלמת, כי עבורו אלה "רגעים של נחת, שאני מבקש לשתף עם הציבור -מבט מענג על העבר והיסטוריית הפולקלור היהודי – סיפוק גדול".

רעשנים שהם כלי נגינה ויצירות אמנות
אביב סוקר את הקולקצייה העצומה שהוא מציג (נא ראו סרטון מצורף) כל רעשן עם הסיפור שלו, ועם הרכבו השונה: רעשנים בעלי אחיזות שונות, מנגנונים שונים, מתגים לכוונון הצליל, ממש כמו כלי-נגינה – תיבות תהודה שונות, שילוב של שני רעשנים ויותר באחד, שילובי עץ ומתכת – גם לסגנון המראה וגם לאפנון הסאונד, וכמובן קישוטים וסמלים מגולפים בעץ, רקועים במתכת או חרוטים באבן ומשובצים באבנים: מגן דויד, ברכות ('פורים שמח'), דוגמאות קישוטיות ופרחים.
אביב מציג גם רעשנים דו-מפלסיים – עבור מי שחשב שדו-מפלסי זה רק קוטג' של רמי שבירו, בגדלים שונים ועם מספר מנגנונים. הרעשן הייחודי ביותר שאביב מציג את תפעולו, הוא רעשן ארגונומי, הבנוי כך שלהפעלתו נדרשת הפעלת שתי הזרועות, במן הליך פיזיותרפי – שמיועד לסייע למי שנדרשים לשקם את פעולת הזרועות, וגם לילדים בגיל הרך, ששריריהם ועצמותיהם בתהליך גדילה והרעשן מספק להם אימון משובח במיוחד.
אביב מספר כי ייצור רעשנים מתחלק לשלוש קטגוריות: 'רעשן פטיש קלאסי', 'רעשן קסטנייטות', ו'רעשן פעמונים' – וכי חלקם של הרעשנים שהוא מייצר כלל אינו נכלל באף אחת מהקטגוריות למעשה עונים להגדרה 'כלי נגינה', שכן נעשה בהם שימוש בטכניקה של כלי מיתר: קיצור והארכת האלמנט יוצר הצליל – המיושמת בכלי הקשה.
בסיכום אביב מציג את חלומו הגדול, בתקווה שארגון או אדם בעלי יכולת כלכלית ייענו לאתגר: הקמת מוזיאון לאמנות יהודית ייחודית, בו יוכל "להוציא מהמחסנים" כמאמרו, את אוספי הרעשנים, הסביבונים, המזוזות והפמוטים ועוד, ולהציגם ביחד עם אמנים נוספים ויצירות אחרות, בכדי להרחיב את תודעת הציבור לעשייה האמנותית המיוחדת כל-כך.
"אין מקום בעולם, ולא בארץ – ובכלל זה המקומות הכי מתבקשים להצגת נכסי צאן ברזל אלה של תרבותנו: מוסדות ממלכתיים, רשויות, 'בית התפוצות', מוזיאון ישראל' – אשר מציג אוספים עשירים ומגוונים כראוי", הוא אומר, ומוסיף כי בכל תצוגה, כשכבר מתקיימת כזו, נחשפים לעיני הציבור רק מספר פריטים בודדים.
צפו בכתבת ערוץ 7 עם אביב כהן ורעשני היודאיקה: