רעידת אדמה ביבנה?

עוברי-אורח, תושבי העיר, שהתהלכו ליד בית-הספר ביאליק במרכז העיר דיווחו כי אזעקת בית-הספר (כריזה) הודיעה במשך דקות מספר על רעידת-אדמה, שאילו התלמידים היו שוהים באותה השעה בבית-הספר – היו נדרשים לסור במיידית למקלטים, או לנהוג על-פי הנחיות אירוע רעידת אדמה (ראה למטה). עוד יודעים התושבים הנ"ל לספר כי לא חשו בשום רעידת-אדמה באזור, מלבד הרמקולים שהודיעו על כך. מסתבר שגם בבית הספר גינסבורג האלון – נשמעה אזעקה דומה.

מהמכון הגיאופיזי נמסר כי היום (ראשון  12.11.17), בשעה 20:18, הורגשה רעידת אדמה בגבול איראן עיראק, מגניטודה 7.2 עומק 34 ק"מ. 212 ק"מ צפון-מזרח לבגדד. הרעידה הורגשה בכל רחבי הארץ. ככל הנראה הורגשה רעידת אדמה במספר מוקדים בארץ: פיקוד העורף דיווח על אירועים בחדרה, תל-אביב ורחובות (שכנתנו) .שיחות 101 בודדות התקבלו בערים נתניה ועכו. בשלב זה לא דווח על פגיעה במבנים ולא דווח על נפגעים.

עוד דווח על עשרות אנשים שנמלטו מבניין תלמוד תורה במרכז העיר בני-ברק תוך כדי אסיפת הורים, בעקבות התראה ברמקולים של המוסד שהודיעו על רעידת אדמה.

אז מערכת פורטל יבנה שלי יצאה לבדוק האם קיים חשש לרעידת-אדמה ביבנה, ומצאה כי יש עדויות לכך שבשנת 115 לספירה התרחשה רעידת אדמה בים התיכון, ויצרה גל צונאמי שהרס את העיר אנטיוכיה ופגע בערים קיסריה ויבנה.

לאחר שהוכרז השנה כי רשות החופים הלאומית תחל בפיילוט להצבת שלטי אזהרה מצונאמי, והעובדה כי אירוע צונאמי מתרחש בממוצע כל מאה שנים באזור אגן הים-התיכון, החלטנו לבדוק איך אנחנו אמורים להיערך לקראת הצונאמי שיגיע.

פיילוט של רשות החופים הלאומית – איזור סיכון | צילום: משרד הביטחון (מתוך היוטיוב)

לפי פרופ' יוסי מרט מאוניברסיטת חיפה, יש, כאמור, עדויות לכך שבשנת 115 לספירה התרחשה רעידת אדמה בים התיכון, ויצרה גל צונאמי שהרס את העיר אנטיוכיה ופגע בערים קיסריה ויבנה. כמו כן, ידוע ששובר הגלים של קיסריה ומבנים בנמל אכן ניזוקו קשות באותה תקופה. "אפשר לקבוע בוודאות של מאה אחוז שיום אחד יהיה צונאמי בישראל, אומרת ד"ר בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה. "השאלה היא רק מתי."

מחקר חדש צופה כי במהלך 50 השנים הקרובות יכו בישראל גלי צונאמי שעלולים לגרום להרס ונזק רב. במקרה של רעידת-אדמה בקרבת חופי ישראל, יישארו לתושבי מישור החוף 15 דקות בלבד לעלות למקום גבוה על-מנת להינצל. האם המדינה ערוכה לתרחיש האימים? המחקר קבע כי אם יפקוד צונאמי את חופי מדינת ישראל, אזור שפך הירקון בצפון תל-אביב, שפך הקישון בחיפה, ואזורי המרינה באשדוד ובאשקלון, יהיו המועדים ביותר להצפה ולסיכון. מחקר זה נערך עבור הוועדה להיערכות לרעידות אדמה.

השנה הוצב שלט של התרעת צונאמי בחופי אשקלון, אשדוד ולפני כשבוע גם ב… תל-אביב. בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל, כאמור, מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה. 

רשות החירום הלאומית (רח"ל) החלה הבוקר בפיילוט להצבת שלטי אזהרה מפני צונאמי בחופי הים של אשקלון, אשדוד ונמל אשדוד. במסגרת הפיילוט ייפרסו בשבועות הקרובים בחופים אלה עשרות שלטי אזהרה והכוונה לנתיבי מילוט. בהצבת שלטי האזהרה, שבעתיד צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מחופי הארץ, מצטרפת ישראל למדינות אחרות בעולם, בהן ארה"ב, איטליה, יפן, תאילנד וצ'ילה, שהכשירו מסלולי מילוט מפני צונאמי מחופי הים לאזורים בטוחים. בתום הפיילוט תיבחן הרחבת השילוט לכל חופי הארץ. צילום: דיאנה חננשווילי

מחקר שנערך על-ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100-1200 לספירה. המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונמי בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.

ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה, אשר אחראית על הנושא בישראל, הגישה בשנת 2014 דוח לממשלה המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונמי: פגיעה בתחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתה של מתקני ההתפלה.

ובינתיים, כאמור, עשרות שלטי אזהרה הוצבו בחופי אשדוד. השלטים, המתריעים מפני גלי צונאמי, מדריכים את הציבור להיכן להימלט במקרה שיגיע גל כזה. ואמנם מדובר רק בתרגיל היערכות לצונאמי שהתקיים באזור, אבל אין שום סיבה לשאננות. "אפשר לקבוע בוודאות של מאה אחוז שיום אחד יהיה צונאמי בישראל", אומרת גם ד"ר בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה, ואף היא מוסיפה: "השאלה היא רק מתי."

גודמן חוקרת בשנים האחרונות עדויות פיזיות לגלי צונאמי שפגעו בעבר בשטח ישראל. "אפשר לדבר על 14-13 אירועים של צונאמי על קו החוף הישראלי ב-2,500 השנים האחרונות", היא אומרת. "היסטוריונים כתבו על גלי צונאמי שפגעו בארץ, יש תכתובות על כך בין מנהיגים באזור, ועדויות לצונאמי מופיעות גם בטקסטים דתיים שונים".

"היו גלי צונאמי שככל הנראה דמו בעצמתם לגלים שגרמו לאסון שהיה בלב האוקיאנוס ההודי ב-2004. חלק מהאירועים השפיעו על אזורים גדולים בים התיכון, וחלק היו מקומיים יותר. היה גם גל צונאמי אחד בו נהרגו אלפי אנשים, כך לפי עדויות מהתקופה ההיא".

צונאמי נגרם לרוב כתוצאה מרעידת אדמה בלב הים, שמביאה להיווצרות גלים ענקיים, שנעים במהירות של עשרות עד מאות קילומטרים בשעה ושיכולים להתרחק עד אלפי קילומטרים ממוקד הרעש. כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה מהירותם פוחתת, אך הצטברות האנרגיה שבהם גורמת להתרוממות גל לגובה שעשוי להגיע ל-30-20 מטר, ואף יותר. הגל הגבוה שוטף את היבשה וסוחף כמעט כל דבר שנקרה בדרכו בעוצמה אדירה והרסנית.

"אם יפקוד את חופי ישראל צונאמי שיחדור 'רק' 300 מטרים לתוך היבשה, הוא יגרום להצפה של חלקים גדולים מגוש דן ולנזק שקשה לשער את עלותו ואת הזמן שייקח לתקן אותו", אומרת גודמן. "אם הגלים יהיו גבוהים במיוחד, יושפעו מהם גם אזורים גבוהים ומרוחקים יותר מקו החוף".

מה המדינה עושה כדי להיערך למצב כזה? ב-2012 נערך תרגיל גדול שדימה שתי רעידות אדמה שפקדו את ישראל בזו אחר זה וגלי צונאמי ששטפו את חופי המדינה – בחיפה, בנחל פולג, בנמל תל אביב ובתחנת הכוח רידינג. על פי התרחיש המדומה שהכינו אנשי המשרד להגנת העורף, אסון הטבע יגרום לאלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ו-170 אלף אנשים שיאבדו את קורת ביתם.

ברור שהתנהגות וערנות התושבים יכולים לצמצם את ממדי פגיעת הצונאמי, אך מה על המדינה לעשות כדי למנוע אסון? גודמן מתייחסת לפעולות הרצויות של רשויות המדינה למניעת וצמצום האסון לכשיבוא: "לא צריך להתייחס לקו החוף כאל מקום יציב, אלא כאל מקום שיכול להשתנות. לכן, תשתיות מרכזיות צריכות להיות מוקמות כמה שיותר רחוק ממנו", היא אומרת. עם זאת, המצב בישראל הוא שתשתיות רבות נמצאות על קו החוף ומספקות שירותים חיוניים שתושבי המדינה תלויים בהם. על קו חוף הים התיכון של ישראל חמישה מתקני התפלה, שאחראים לייצור 40 אחוז מהמים שאנחנו משתמשים בהם, ולאורך חופי ישראל ארבע תחנות כוח שמייצרות חשמל ותלויות במי הים התיכון לקירור.

"אנשי הרשויות בישראל חייבים לקבל את ההחלטה הנכונה: לאסור על בנייה מסיבית בחופים, להניח להם להישאר במצבם הטבעי עד כמה שאפשר ולחזק את המקומות שבהם הבנייה כבר נעשתה ושבהם עלולים להיווצר נזקים במקרה של אסון טבע מהסוג הזה", אומרת גודמן. "היווצרות צונאמי אמנם אינה בשליטתנו, אבל עלינו לטפל במה שכן נמצא בידינו: שימור קו החוף של ישראל ושיקום הנזקים שכבר נגרמו לו".

בים התיכון נוצרו מספר גלי צונאמי, וחלקם אף הגיעו ופגעו בחופי ישראל כאשר האחרון היה ב-1956 כתוצאה מרעידת אדמה לחופי יוון, ולמרבה המזל גובה הגל שהגיע היה כחצי מטר בלבד.

הערכות חדשה בישראל:

בתום עבודת מטה ממושכת לגיבוש התפיסה הלאומית להיערכות ומענה לתרחיש 'צונאמי', רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון חשפה לאחרונה (23.3) את שלטי האזהרה החדשים מפני 'צונאמי', עם תחילת הפיילוט להצבתם בחופי הים של אשדוד, אשקלון שבעתיד צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מחופי הים של מדינת ישראל. באשדוד יהיה אחראי על נושא זה, אריה איטח, מנהל אגף הבטחון והחרום בעיריית אשדוד. ישראל תצטרף למדינות אחרות בעולם שהכשירו מסלולי מילוט מפני צונאמי, מחופי הים לאזורים בטוחים.

אשדוד עיר פיילוט ראשונה בישראל:

החופים הראשונים שנבחרו לשמש כ'פיילוט' הם באשדוד ואשקלון. בחופים אלה ייפרסו עשרות שלטי אזהרה והכוונה, לאורך מסלולי המילוט.

סכנת צונאמי בחופי הים התיכון- רקע:

הים התיכון הינו אחד האזורים הפגיעים בעולם מצונאמי. עד כה תועדו בו כ-25% מכל מקרי הצונאמי הידועים במהלך ההיסטוריה האנושית.

בכל 100 שנים בממוצע מתרחש אירוע צונאמי משמעותי במזרח הים התיכון.

בכל 250 שנה בממוצע פוגע צונאמי בחופי הים התיכון של ישראל.

התראה על צונאמי אפשרי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים בממוצע.

ההתראות האחרונות התקבלו ב-15 באפריל 2015, בעקבות רעידת אדמה מול חופי קפריסין, בעוצמה של 6.1 בסולם ריכטר, וב-16 באפריל 2015, בעקבות רעידת אדמה בים ליד כריתים, בעוצמה של 6.1 בסולם ריכטר.

"רשות החירום הלאומית אמונה על הכנת העורף האזרחי וגופי החירום הייעודיים למגוון רחב של תרחישי חירום", אמר ראש רשות החירום הלאומית בצלאל טרייבר. "תחילת הפיילוט להצבת שלטי האזהרה בחופים ותרגיל ההתגוננות הראשון שנקיים בתחילת אפריל הם השלב הראשון בתכנית להכנת האוכלוסייה להתגוננות מפני תרחיש של צונאמי".

במשרד הביטחון הודיעו השנה כי לראשונה, רשות החירום הלאומית תחל בפיילוט לפריסת שלטי אזהרה מפני "צונאמי" לאורך חופי הים. עשרות שלטים ראשונים יוצבו בחופי הים של אשדוד ואשקלון, בנמל אשדוד ובתחנת הכוח רוטנברג, ובהמשך תיבחן הרחבתם לכל חופי הארץ. שלטים ראשונים כבר הוצבו בחוף ימה של אשדוד.

פיקוד העורף הערב:

‏בעקבות רעידת אדמה שהורגשה הערב  בישראל, אנו מרעננים את ההנחיות, כיצד יש להתנהג בזמן רעידת אדמה. בעת רעידת אדמה "שטח פתוח הוא הכי בטוח"

‏1. אם לא ניתן לצאת מהמבנה – היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת פתוחה.

‏2. אם אין ממ"ד – צאו אל חדר המדרגות ואם ניתן – המשיכו לרדת אל היציאה מהבניין.

‏3. רק אם אינכם יכולים לפעול כך – תפסו מחסה תחת רהיט כבד, או שבו על הרצפה צמודים לקיר הפנימי.

בעקבות הדיווחים על רעידת אדמה, להלן הנחיות איחוד הצלה להתנהלות נכונה במקרה של רעידת אדמה:

אם אתם שוהים בתוך מבנה והדבר אפשרי, צאו מהמבנה אל שטח פתוח.
אם אינכם יכולים לצאת מהמבנה במהירות, היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת פתוחה.
אם אין לכם ממ"ד, צאו לחדר המדרגות.
אם אתם נאלצים להישאר במבנה, שבו על הרצפה בצמוד לקיר או תפסו מחסה מתחת לרהיט כבד.
אם הרגשתם את רעידת האדמה בחוץ, התרחקו ממבנים ומקווי חשמל.
אם אתם ברכב עצרו את הנסיעה והמתינו שרעידת האדמה תיפסק.
התרחקו מחוף הים מחשש לצונמי. אם אתם גרים בקרבה לים, עלו לקומות העליונות במבנה.

לאחר רעידת האדמה:
צאו לשטח פתוח והתרחקו ממבנים.
כבו את מתג החשמל הראשי ואת ברז הגז הראשי וכבו אש דולקת.
האזינו לכלי תקשורת לקבלת מידע והנחיות של פיקוד העורף וארגוני ההצלה ואתרו את נקודת הסיוע העירונית.
בדקו בסביבתכם אם ישנם לכודים תחת הריסות. אם ישנם, פעלו לחלצם.
אם נלכדתם תחת הריסות ואין ביכולתכם לחלץ את עצמכם, הקישו על קירות המבנה או על פריטים עשויים מתכת כדי שישמעו אותכם. אל תתישו את עצמכם בצעקות.