צפו! שנתיים אחרי: מסירים שלטים, לא את האחריות

במטה משפחות החטופים ביבנה החלו להסיר את תמונות השבים – ברגשות מעורבים של שמחה, כאב וחרדה. “נישאר עד החטוף האחרון – זו השליחות, זו החובה המוסרית, האנושית והיהודית”
צפו בתמונות ובסרטון!

במטה משפחות החטופים.ות ביבנה החלו להסיר את תמונות השבים – ברגשות מעורבים של שמחה, כאב וחרדה. “נישאר עד החטוף האחרון – זו השליחות, זו החובה המוסרית, האנושית והיהודית.”
 

שנתיים חלפו מאז אותו בוקר בו התרחש האסון הגדול ביותר מאז השואה. שנתיים של ציפייה מתוחה, חרדה יומיומית, טלטלה מתמשכת ומאבק ציבורי עיקש – עד לרגע הסמלי שבו ניתן להסיר תמונה של יקיר.ה, משום ש… שב הביתה.


אתמול בערב, בכיכר החטופים.ות בעיר, מתנדבות מטה משפחות החטופים (אורה ששון, אורה רחמים ושולה אלמוזנינו), בראשות רונית ארנפרוינד, החלו להסיר בהתרגשות את השלטים של חטופים ששבו הביתה בחיים. לצדן נותרו דגלים, כיסאות ועליהם תמונות רבות נוספות של אלה שטרם שבו.

 


“זו פעולה שמלווה ברגשות מעורבים מאוד,” אמרה רונית ארנפרוינד. “יש הקלה ושמחה על השבים הביתה חיים, הגם שברור שנכון להם שיקום ארוך, לצד זה מועקה גדולה על החללים שחלקם.ן יכלו לשוב חיים באם העסקה הייתה מתקיימת לפני שנה או שנה וחצי ולצד כל זה – החרדה המתמשכת לאלה שעדיין שם ולא שבו. לחללים גם נגמר הזמן למוצאם.”


"אנחנו חברה שהוקמה על ערכים של ערבות הדדית, קדושת חיי בני אדם, שכוללת את קבורתם המכובדת.
החברה הישראלית תמיד נאבקה להשיב גם חללים לקבורה וכך ראוי ועל כך נמשיך להיאבק.
ערכים הם לא לטקסים ומסמכים הצהרתיים, אלא הם ציווי של עשייה, ולהם אנחנו מחוייבים."

 


“נישאר עד החטוף האחרון,” הוסיפה ארנפרוינד. “זו השליחות שלנו, זו החובה המוסרית, האנושית והיהודית. נמשיך לפעול למען השבת כולם”.


גם כשהשלטים קופלו, הדגלים עדיין התנופפו. לא כסמל למחאה, אלא כסמל לנאמנות וחובה עמוקה –  לגורל כל יקירינו, שלא לשכוח אף אחד ולא להותיר אף אחד בשבי.

 

צפו בסרטון המרגש עד דמעות!