ערן פריבמן: עד 2017 הוא יגיע לירח

הכרות עם הפרויקט המיוחד ועם ערן פריבמן, תושב העיר ומנכ"ל העמותה

'SpaceIL' היא עמותה ללא מטרות רווח, אשר הוקמה בשנת 2011 על-ידי שלושה מהנדסים צעירים, שנהנו לאתגר של 'Google Luner X Prize', אשר יצרה תחרות, ובה הזוכה יהיה הצוות הראשון (פרטי ולא ממשלתי) שינחית על-פני הירח, רובר רובוטי שינוע למרחק של 500 מטר וישדר תמונות ונתונים חזרה אל כדור-הארץ. מטרתה של 'SpaceIL'  היא להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח ודרך כך להעניק השראה לדור הבא של המדענים והמהנדסים.

'SpaceIL' בונה חללית קטנה, חכמה וזולה יחסית, ובכך מיישמת את הידע הישראלי שנצבר לצרכי ביטחון בתחום הלוויינים, על מטרה חדשה וחקר החלל.

"למעשה", אומרים בעמותה "המרוץ לירח של 'SpaceIL' אינו מסתכם רק בהשתתפות בתחרות הבינלאומית. 'SpaceIL' לקחה על עצמה משימה לאומית והיא מתכוונת להשתמש בסיפור מעורר ההשראה של החללית כדי להשיג השפעה חינוכית בקרב הדור הבא."

ערן פריבמן. מנכ"ל SpaceIL

מדוע דווקא באמצעות חקר החלל?
בעמותה סבורים כי החלל ומחקרו הם הדבר הבא, שכן תעשיית החלל אחראית לפיתוחים והמצאות רבות שהאנושות נהנית מהם ביומיום, כמו: טלוויזיה בלווין, משקפי-שמש מסנני-קרינה ועוד.

המיזם החל לפני כחמש שנים, ולאחר שנתיים וחצי של פעילות, חיפש, צוות העמותה, אדם שיעמוד בראשה, וד"ר ערן פריבמן, שקורות-חייו כמו הובילו אותו ישירות להשלמת הפאזל המקצועי, זכה להצעה המפתה, ולדבריו לא חשב אפילו דקה, ומיד הסכים להצטרף לאתגר.

החלק הכי חשוב במיזם, מבחינתו, הוא שמדינת-ישראל תגיע לירח. "יש לזה חשיבות רבה מבחינת התדמית של מדינת ישראל" הוא מסביר "בסך-הכל שלוש מעצמות נחתו עד היום על הירח, וזה שם אותנו במועדון מאוד אקסקלוסיבי ובוודאי ייצר הרבה מאוד גאווה והרגשה טובה. גם עצם היכולת של הטכנולוגיה הישראלית להגיע לירח, משמעותית מאוד להמון אנשים. קצת כמו טל ברודי, ששם אותנו על המפה – במובן מסוים זה לשים את מדינת ישראל על מפת הירח."

אך מלבד הנחיתה ההיסטורית על הירח, החזון החינוכי של SpaceIL' ' הוא ליצור 'אפקט אפולו' ישראלי חדש ולעודד את הדור הבא, בישראל ובעולם, לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה.
 

בעמותה מעידים כי למרות רמת המצוינות הגבוהה של ישראל בתחום הטכנולוגי, קיים מחסור קשה ביותר במדענים ובמהנדסים, דבר אשר מאיים על שמירת היתרונות הטכנולוגים של ישראל בצה"ל, וגם במגזר הפרטי, ומערער את מקומה כ'אומת הסטארט-אפ' המובילה בתעשיות הטכנולוגיה בעולם.

כיצד מתייחסים בעולם להצלחת המיזם הישראלי?
"יש הרבה מאוד פרגון בעקבות ההכרזה הזו. פורסמו הרבה מאוד כתבות בעיתונות העולמית, ונוצר הד גדול, במובן מסוים הפתענו בהצלחתנו, כי כולם היו בטוחים ששתי הקבוצות האמריקאיות מובילות."

במה, לדעתך, הצלחתם במקום בו אחרים נכשלו?
"מצד אחד, הטכנולוגיה הישראלית בכלל היא מאוד חזקה ומאוד טובה, ספציפית בלוויינים קטנים, בגלל האילוצים שיש במדינתנו הקטנה. דרך העבודה הישראלית, המשלבת תעשיית חלל שהיא מאד שמרנית באופן כללי, יחד עם רוח הסטארט-אפ הישראלית והאלתורים, אפשרה לתת פיתרון טכנולוגי במחיר נמוך יחסית – 50 מיליון דולר, המהווים מאית מהסכומים אותם השקיעו המעצמות הגדולות כדי לעשות את אותו הדבר." אומר פריבמן בגאווה, ומוסיף "הצלחנו לייצר פיתרון הנדסי עובד וגם לגייס את הכסף כדי לתמוך בכל האופרציה הזאת. גויסו 40,000 מיליון דולר, אך עדיין מחפשים תורמים ל-10 מיליון שנותרו."

מהם הצעדים הבאים?
"להיכנס, בכוח מלא, לייצור החללית. אנחנו בשלבי סיום של התכנון, בהתאם למשגר שאיתו חתמנו על חוזה השיגור, וצריך, כעת, להיכנס לייצור של המבנה עצמו."

כשאתה חולם בגדול, מהי הפנטזיה הכי גדולה שלך שתתממש בעקבות הצלחת השיגור?
"החלום שלנו הוא שהרבה מאוד בני-נוער יתלהבו, כמו שאני, בשעתי, התלהבתי מהנחיתה של אפולו 11 על הירח, וילכו ללמוד מדעים וטכנולוגיה, ולא רק כלכלה ומנהל עסקים. במידה ונזכה בתחרות, מתכוונת 'spaceIL' להקדיש את כספי הפרס לטובת קידום המדע והחינוך המדעי בישראל, כדי להבטיח שישראל תמשיך להצדיק את שמה הטוב במצוינות בתחומים אלו."

עוד שלב עבר בהצלחה

איך אפשר לקדם את הנושא ביבנה?
"חלק מהעניין זה קורסים, כמו שאנחנו מעבירים כיום בבתי-הספר, וגם לדאוג לכך שיהיו מורים טובים למדעים, שיוכלו להלהיב את בני-הנוער. כמובן שאנחנו משתדלים, בעזרת המשימה שלנו, לתת 'בוסט' להתלהבות ולאטרקטיביות של מדעים, אבל מעבר לזה, בסוף צריך להשקיע הרבה בחינוך מדעי."

ערן היה שמח אם תושבי יבנה, ובעיקר בני-הנוער, יכירו את הפרויקט, והוא גם ישמח להציג אותו בכל בית-ספר, או מסגרת, שתבקש. הוא מזמין את מי שמעוניין, ויכול – לתרום לפעילות העמותה באמצעות האתר www.spaceil.com ויותר מכך, ישמח לליווי ותמיכה יבנאית-ישראלית, כל הדרך… לירח.

לצפייה בסרטון 'חושפים את העיצוב החדש של החללית':

כמה עובדות חשובות על ד"ר ערן פריבמן:
* ד"ר ערן פריבמן החל את דרכו בשירות בחיל-האוויר כטייס-קרב ובמגוון תפקידי פיקוד, הדרכה ופיתוח מערכות.
* כשהשתחרר, כעבור 20 שנים, עבר לתחום ההיי-טק, שם כיהן כמנכ"ל 'אמדוקס' אוסטרליה, ומילא תפקידי סמנכ"ל בחטיבת הבילינג של חברת 'אמדוקס'.
* בהמשך ניהל את חטיבת הפיתוח הטכנולוגי של 'פרטנר' ובמקביל השקיע בסטארטאפים שונים. בתפקידו האחרון כיהן ערן כיו"ר משותף בקבוצת המשקיעים 'אפטרדוקס'.
* ערן בעל תואר דוקטור במדעי המחשב, עם התמחות בחקר-המוח, מאוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם מכון ויצמן.
* הוא כיהן חמש שנים כחבר מועצת-העיר יבנה ועסק בפעילות קהילתית בעיר, כולל הקמה של מועדונית בבית-ספר בן-גוריון ודחיפה לפרויקט חדש המבוסס על מודל ביאליק-רוגוזין ומתגבש בימים אלו ביבנה.
* בנוסף על אלו, הוא מכהן גם כחבר ועד מנהל בעמותת 'נא-לגעת', תיאטרון של חרשים-עיוורים.