עניין בכלל לא מקומי
בבחירות המוניציפליות, בסוף חודש אוקטובר הקרוב, ייטול גוף חדש חלק באנדרלמוסיה הפוליטית ברחבי הארץ בכלל, ובערים וביישובים ספציפיים בהם הקלחת רוחשת יותר מאחרים, בפרט
תנועת 'מקומי' לא ממש יודעת לעשות לעצמה יחסי-ציבור לוהטים (כשמקישים את שמה ב'גוגל' צפים בערך שלושה דיווחים אודות פעילותה – שלל דל למדי עבור מי שנמצאת בשטח כבר למעלה משנה). כשמקדישים לכך מחשבה, מצד אחד, מפגינה התנועה צניעות, כיאה לארגון המעריך עשייה על-פני דיבורים – ואולם מאידך, מעט מפתיע לראות שדווקא בהיותה תנועה ציבורית השואפת להשפיע על החברה והתרבות בישראל – איננה ממקסמת את יכולותיה השיווקיות, החיוניות כל-כך להישרדותה ובהמשך, לשגשוגה.
עם זאת, נבהיר בהחלט כי 'מקומי' – שמן הראוי לציין כי ביבנה בחר להשתמש בפלטפורמה המפלגתית שלה ולהצטרף לתמה שלה לא אחר מאשר המתמודד על ראשות העיר, מאיר שטרית – בהחלט הייתה יכולה (אולי עדיין, אם תזדרז להפגין נוכחות תקשורתית וציבורית) להיות סוג של הפתעת הבחירות, ברמת הפלטפורמה להצגת מועמדים המתמודדים שלא במסגרת המפלגתית-רעיונית המסורתית.
מה חדש?


קבוצת צעירים ממספר מקומות שונים ברחבי הארץ, בעלי מעורבות ומודעות פוליטית גבוהה וכשרונות ניכרים בתחומים שונים, התקבצה לה לפני כשנה, ובתום תהליך של דיונים רעיוניים אינטנסיביים החליטו חבריה שלא הכל אבוד, ושניתן לשאוף – ואלי אף לייצר בפועל – מתחם של פוליטיקה אחרת – מקומית ולאומית, ולא רק פוליטיקה, אלא גם סוג של התנהלות ציבורית שונה – ממשק הדדי של מעורבות של הציבור בעשייה הפוליטית, לצד ולמול הפוליטיקאים.
מעורבות ציבורית ככלי להשפעה על מקבלי ההחלטות
'מקומי', אשר סיימה לאחרונה את רישומה כמפלגה מן המניין, שמה לעצמה למטרה את חיזוק השפעת תושבי הרשויות המקומיות והאזוריות על קובעי המדיניות בישראל, באמצעות עידוד מעורבות של נציגות אזרחית מקצועית ופעילה ברשויות המקומיות. אחד מנושאי הליבה שמובילה ‘מקומי’ בבחירות הקרובות הינו השקיפות והמנהל התקין ברשויות המקומיות, והצורך בהתמקצעות הדרג הנבחר ברשויות. בישראל מכהנים למעלה מ-2,500 חברי מועצות ערים ורשויות מקומיות, אשר מרביתם מכהנים בהתנדבות לאורך חמש שנות הכהונה, ללא הכשרה מספקת ולרוב ללא כלים מתאימים לפעול.
כשהבחירות לרשויות המקומיות הן הראשונות בתור שנראו באופק, הפנו חברי הקבוצה את ההגה לכיוון מציאת מועמדים מוניציפליים עמם ירצו לשתף-פעולה ולהם ירצו לסייע בסלילת וכיבוש הדרך אל שולחנות המועצות המקומיות ואל לשכות ראשי הערים (ביבנה, כאמור, הבחירה ההדדדית של שני הצדדים הייתה במאיר שטרית), ולדידם של ראשי הארגון על מועמדים אלה להיות ראויים, קרי: ישרי-דרך, לא מסואבים, נקיים מפרשיות שחיתות למיניהן, חדורי מטרה ובעלי מסוגלות ויכולת מוכחת.
מן הידועות הוא כי בשנים האחרונות הולכת ופוחתת קרנו של השלטון המקומי: ראשי רשויות שבים ונחקרים ביחידות המשטרה השונות – בין שבגין חשדות להתנהלות פלילית בתחום הצווארון הלבן, ובין שבגין חשדות לעבירות המוגדרות בחוק למניעת הטרדות מיניות.
בחמישה החודשים האחרונים התווספו לרשימה דב צור, ראש עיריית ראשון-לציון, בני ביטון, ראש עיריית דימונה, מאיר תורג'מן, סגן ראש העיר ירושלים ושמעון סוסן, ראש מועצת חבל מודיעין. לצד אלה, מאבקים מתישים על תקציבים מול הממשלה על שלל הרגולטורים עליה היא נסמכת, והתערבות מתעצמת ומחוצפת של השלטון המרכזי בעשייה המקומית ('חוק המרכולים', תקנוני המועצות הדתיות, ועוד) – הפכו את השלטון המקומי לקרדום לחפור בו את מסלולם של מי ששואפים לקריירה ציבורית רמת-מעלה, או לצמרת עולם העסקים הישראלי.
הרעיון החדשני: הקמת רשת נבחרי-ציבור המחוייבים ומקדמים ערכים משותפים
מציאות זו, יש לציין, לא תמיד הגדירה את איכויות השלטון המקומי, ובתקופתם של ראשי ערים מיתולוגיים כגון טדי קולק (בירושלים), שלמה להט ורוני מילוא (בתל אביב), ואחרים, היה השלטון המקומי ההשראה והבסיס ממנו צמח עתידם של מאות אלפים ויותר של תושבים בטבורה של המדינה. על רקע עגמומי זה, ובמאמץ לעקור משורש את ההתנהלות הקלוקלת ולהחזיר את השלטון המקומי לגדולתו, מציינים מייסדי התנועה – טל אלוביץ' ועידו שטסל – צמחה התנועה כמיזם חברתי, שבבסיסו תנועת שטח ארצית המבוססת על מנהיגות מקומית והפועלת לעידוד מעורבות של נציגות אזרחית, איכותית ופעילה ברשויות המקומיות.

שטסל: "להפוך לקהילה אקטיבית, מעורבת ומשפיעה"
"המטרה שלנו במקומי היא לבנות רשת של נבחרים הפועלת ביחד, ומקדמת נושאים באופן רוחבי המבוססים על ערכים המשותפים לכלל הנבחרים", אומר טל אלוביץ', "הגופים הפוליטיים הקיימים נזכרים בזירה המקומית אחת לחמש שנים ושוכחים ממנה ביום לאחר הבחירות. אנחנו מכוונים לקיומו של שיתוף פעולה, בעיקר ביום שלאחר הבחירות ולאורך 5 שנות הקדנציה". מוסיף שטסל: "באמצעות שיתוף הפעולה נוכל לקדם יוזמות אזוריות ולפתור בעיות מפתח באזורים שלמים. במקביל, מדובר באינטרס שלנו, תושבי הרשויות המקומיות, שינהיגו אותן אנשים איכותיים, מקצועיים וישרים שיחשבו קודם כל על התושב ולא על הכיסא והתפקיד הבא".
עד כה הצליחה 'מקומי' לתקוע יתד בשמונה רשויות שונות, בהן חיפה, טירת הכרמל, קריית-טבעון, גזר, יקנעם עילית ראש העין, וכאמור – יבנה, ועד ליום הבחירות מתכננים ב'מקומי' להרחיב את הפעילות ולפעול בעוד מספר רשויות מקומיות. במהלך התקופה הובילה התנועה מספר מאבקים מתוקשרים לקידום נושאי מפתח ברשויות המקומיות, בין היתר: עצמאות הרשויות בתחום רישוי העסקים, פתיחת נתיב תחבורה ציבורית בכביש 5 להורדת עומס הפקקים באזור, מאבק להוספת רמזור בצומת קטלני בטירת הכרמל, שותפות במאבק נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, והסדרת שעות פתיחת בתי העסק בחיפה.
מקבלי ההחלטות צריכים להבין שהאזרח – הוא קודם-כל תושב
המייסדים מציינים עוד: "אנחנו מעודדים את התושבים להפוך לקהילה אקטיבית ומעורבת, כך שהבחירות מבחינתנו הם אמצעי נוסף לקידום המטרה אך לא האמצעי היחיד – המטרה המרכזית שלנו היא לתמוך בשדרת מנהיגות מקצועית ואחראית בשלטון המקומי, אשר תדע לגרום למקבלי ההחלטות במדינה לקחת את התושב בחשבון ולקדם סדר-יום שיתאים לכך".

אלוביץ': "הגופים הפוליטיים נזכרים בזירה המקומית אחת לחמש שנים"
בסיכום מבהירים אלוביץ' ושטסל: "באמצעות יצירת זהות פוליטית משותפת בין נבחרים ברשויות מקומיות, אנו פועלים להשפיע על הפוליטיקה הארצית, מקדמים סוגיות משותפת בין ערים, בונים שיתופי פעולה מוניציפליים, ובעזרת סולידריות בין-עירונית נצליח לקדם סוגיות ברמה ארצית. כל זאת תוך מעורבות של נציגות אזרחית איכותית ופעילה ברשויות המקומיות. אנו מאמינים כי הדרך הנכונה לייצר את החברה השוויונית והפלורליסטית בה אנו חפצים, היא על-ידי חזרה לבסיס. יש להתחיל מלמטה, מהבית, מהמקומי".
הכל מתחיל מהמקומי. צפו: