יבנה תחת אש: חגיגה בנוער העובד והלומד

נציג הורים. חיים אוקסנברג. מברך על פעילות המדריכים להגדלת מספר הילדים בקן

כזכור, 'הקייצת' (קייטנת הקיץ של הנוע"ל) החלה לפני כשלושה שבועות, כרגיל, וזאת למרות שמבצע 'צוק איתן' החל, והוראות פיקוד העורף לא אפשרו למדריכי הקן לקיים את הקייצת, שאותה תתכננו זמן רב כל-כך. "תוך שלוש שעות התכנסנו, כל מדריכי הקן, בבית שלי, לשיחה על המצב שקורה. עלו כל מיני תחושות וחששות, אבל יצאנו משם עם החלטה אחת ברורה – אנחנו ממשיכים את הקייצת." סיפרה טל אוקסנברג, תלמידת כיתה י''א בתיכון גינסבורג 'האלון' ומדריכה בקן.

הקייצת המשיכה. החניכים הגיעו ל'יום יצירה', מיחזור, אמנויות הבמה, בישול, ואפילו לימי חוץ, בקולנוע ובפארק. "ניסינו, על אף המצב, לשמור על הקייצת כמקום חינוכי וחשוב. ב'יום תרומה לקהילה' הכנו חבילות מזון לחיילים. בחרנו גם להקדיש את היום לזכרו של ניסים סעדה ז"ל, נהג המונית היבנאי שנהרג בתאונה בכביש 4, כשעצר לעזור לאישה במצוקה. ב'יום יצירה' החניכים הכינו יצירות נפלאות ולמדו שכל אחד יכול להמציא משהו."

אז ביום חמישי האחרון, נערכה החגיגה המסכמת של הקיץ, כאשר המדריכים והחניכים הופיעו בשירים וריקודים, ואף העניקו למשפחת סעדה, שנכחה במקום, את הספר שהכינו לזכרו של אב המשפחה, ניסים סעדה ז"ל.

מור שבתאי. ספר לזכרו של ניסים סעדה ז"ל

חבר מועצת-העיר, יו"ר וועדת צעירים ונוער, רועי גבאי: "מדהים לראות שלמרות הכל, ואולי אף בגלל הכל, כולם מתקבצים, יחד, לצאת, מעט, מהלחץ והדאגות, הרודפים אותנו בתקופה האחרונה. אני שמח לראות את הילדים מאושרים, חוגגים, ויודעים שאנחנו ממשיכים לנהל את שגרתנו בזכות הצבא והלוחמים המדהימים שלנו שבשטח."

"התרגשתי לשמוע על החיבור המדהים בין משפחת סעדה (ששכלה את האב, ניסים סעדה ז״ל) לחניכי ומדריכי התנועה. מי ייתן וירבו פעילויות נוער אלו ותגדל ההשתתפות והעשייה ביבנה."

"יישר כוח לראש העירייה, על התמיכה לאורך השנה, לרועי סודאי, מנהל מחלקת הנוער, למור שבתאי, רכז השבט, ולמדריכים הנפלאים, שלצדו, על העבודה לאורך השנה והגדלת מספר החניכים בתנועה, באופן ראוי להערכה, וכן על קייטנת הקיץ הייחודית, לנוער העובד והלומד בעיר ובמחוז."

חבר מועצת-העיר, יו"ר וועדת צעירים ונוער. רועי גבאי 

כמה סמלי היה לצפות במילות השיר שהוקרנו על מסך ברקע, 'להיות כאן ילד' (משירי הפסטיגל), מילים: יערה שבו, לחן: מירון מינסטר. שיר שבוודאי התאים, ויתאים, לדורות רבים החיים במדינת ישראל:

זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד / לשמוע חדשות בכל חצי שעה
לדעת שהיכן שהוא עוד אימא מתפללת / תקתוק שעון הולם דמעה ועוד דמעה

זה לא כל-כך פשוט להיות כאן ילד / ללמוד בבית-הספר על המלחמות
זה לא כל-כך פשוט אבל, אבל / מול שמי התכלת
אני יודעת רק שכאן אני רוצה לחיות

תכלת שמיים סגול של שקיעות / סירות על המים פרחים ודמעות
בתים לבנים גשמים של ברכה / אנחנו שלנו כאב ושמחה

וכאן אפשר ביחד וגם מותר לחוד / וכאן אני בטוח שלא הכל אבוד
וכאן אני יכול למרות, למרות הכל / גם לחייך גם לחלום וגם לגדול.

תכלת שמיים סגול של שקיעות / סירות על המים פרחים ודמעות
בתים לבנים גשמים של ברכה / אנחנו שלנו כאב ושמחה

עכשיו, כש'הקייצת' הסתיימה, הצוות הבוגר של הקן נכנס לחודש של גיבוש והכנה לשנה הבאה. "אנחנו כבר מוכנים ומחכים ל-1 בספטמבר – להזמין את כל החניכים ביבנה לשנה נפלאה של פעילות בקן. עם טילים, בלי טילים… זה לא משנה. אנחנו מדריכים בכל מצב." הם מכריזים.

לצפייה בסרטון מהאירוע:

גלריית תמונות: