היבנאי רס"ב גולן, בן לניצולי שואה, סוגר מעגל באימון חיל-האוויר בגרמניה

השורשים של רס"ב גולן בסלוניקי שביוון, שם סבו וסבתו נולדו והכירו. בשיחה בדת"ק של מטוסי ה'ברק' בבסיס 'נורביך' שבגרמניה, הוא מספר על סבו, שורד השואה ששוחרר ממחנה הריכוז 'דכאו' ועל התחושות שנלוות להשתתפות בתרגיל הראשון של חיל-האוויר על אדמת גרמניה.

רס"ב גולן במהלך האימון גרמניה. צילום: עמית אגרונוב

"לא זכיתי לצאת למשלחת לפולין. כששמעתי שעתיד להתקיים אימון של חיל-האוויר בגרמניה, רציתי להצטרף אליו מתוך תחושת שליחות. אני לא יודע מה סבא וסבתא היו אומרים על כך שאני פה, אך אני גאה להיות בגרמניה בתור נגד בכיר בחיל-האוויר. יש עוצמה גדולה לנוכחות של חיל-האוויר הישראלי בגרמניה – זה מוכיח שהעם היהודי פועם ועם הראש קדימה", כך מספר לי רס"ב גולן, טכנאי בקרת טיסה בטייסת תחזוקה בבסיס חצור, בעוד אנו יושבים בדת"קים (דיר תת-קרקעי) של מטוסי 'ברק' (16-F) בבסיס 'נורבניך' שבמערב גרמניה.

לפני כ-75 שנים, סבו של רס"ב גולן שוחרר ממחנה הריכוז 'דכאו', והיום, רס"ב גולן משתתף בתרגיל הראשון של חיל-האוויר הישראלי, עם חיל-האוויר הגרמני, על אדמת גרמניה. לפני מספר ימים נערך מטס היסטורי בהשתתפות מטוסי ה'ברק', שחלף ליד מחנה 'דכאו', וכעת, האימון נמשך. בעוד רס"ב גולן עובד על מטוסי-הקרב של החיל המשתתפים בתרגיל, מחשבותיו נודדות אל העבר והמורשת המשפחתית.

המסמך שסבא דניאל קיבל מהאמריקאים, ביום שחרורו ממחנה דכאו

סלוניקי, פולין, אוסטריה ובחזרה

"הסיפור של סבא שלי, דניאל אשכנזי ז"ל, מתחיל בסלוניקי שביוון, שם נולד בשנת 1904, למשפחה מסורתית", מספר רס"ב גולן. "אוכלוסיית היהודים ביוון מנתה באותה תקופה, כ-80 אלף איש, וחיי היהודים בסלוניקי, פרחו והיו ססגוניים ועשירים בתרבות, בתעשייה, בכלכלה ועוד. הגרמנים ביססו את שליטתם במדינות אירופה ופלשו ליוון בשנת 1941. באותה תקופה לא הייתה פגיעה נרחבת ביהודים ביוון – סגרו אותם בשכונות וסימנו אותם בטלאי צהוב".

אך המצב לא נותר כך למשך תקופה ארוכה. "היהודים החלו לחוש חרדה, הם שמעו כי יהודים נרצחים ברחבי אירופה וחששו מאוד לגורלם", ממשיך רס"ב גולן. "במרץ 1943, הנאצים קיבצו את מרבית יהודי סלוניקי ברחבה גדולה והעלו אותם לרכבות ל'אושוויץ-בירקנאו'. זה היה מסע ארוך בקרונות בקר, ואנשים רבים מתו בדרך – זקנים, ילדים ונשים בהריון. במחנה ההשמדה נרצחו ונטבחו קרוב ל-85% מיהודי העיר. לשם הגיע סבי יחד עם אשתו ושתי בנותיו".

בגרמניה, ספר תורה ששרד את השואה."זכיתי לקרוא בו ולהחזיק בו"

ב'אושוויץ' נערכה הסלקציה הנודעה. יהודים שזה עתה הגיעו למחנה נעמדו בתורים ובהינף יד נקבע גורלם – חיים או מוות. "נשים וילדים הלכו למוות, ומהגברים – הבריאים והחסונים הלכו לעבודה, והחלשים הצטרפו אל הקבוצה הראשונה. המחזות היו קשים, אנשים לא הבינו מה קורה ולאן הגיעו", מתאר רס"ב גולן. "סבי נפרד ממשפחתו והגיע אל ה'זונדרקומנדו' – הוא ראה את זוועות המשרפות ופינוי הגופות. באחד מהימים הוא ראה את אשתו והילדות שלו בתאי הגזים, והיה חייב להוביל אותן למשרפות. מי שעבד ב'זונדרקומנדו', שהייתה יחידה מובחרת, קיבל בגדים ואוכל. סבא שלי לא היה שלם עם המצב הזה, הוא החליט לפעול וברח מ'אושוויץ' בחורף 1943. לא ברור איך, אך הוא הגיע לאוסטריה, הסתתר בכפר, ושם מצאו אותו הגרמנים. הוא הגיע למחנה 'מאוטהאוזן' ועבד בעבודות כפייה, עד שעבר ל'דכאו' לאחר כמה חודשים".

מחנה הריכוז 'דכאו' היה מהמחנות הראשונים שהגרמנים הקימו. תחילה נכלאו בו מתנגדים למשטר הנאצי, אך עם הזמן הגיעו גם יהודים מארצות אירופה השונות. "מרבית היהודים שנרצחו במחנה מתו לקראת סוף המלחמה, כאשר הנאצים היו קרובים לתבוסה", מספר רס"ב גולן. "סבי יצא מהמחנה, עם שחרורו על-ידי האמריקאים, באפריל 1945, ודעתו הייתה שהוא חייב להמשיך, אין דרך לחזור אחורה – זה היה המוות או החיים, והוא בחר בחיים. המספר על היד שלו היה 113087A. בשארית כוחותיו הוא חזר לסלוניקי, שם הכיר את סבתי, רחל, שבמהלך המלחמה הייתה פרטיזנית".

המטס ליד מחנה הריכוז 'דכאו'. צילום: עמית אגרונוב

חלום מתוק מהול בכאב

אביו של רס"ב גולן נולד בשנת 1945, ולאחרונה הוכר כניצול שואה בעצמו. "סיפור השואה מלווה את כל המשפחה", מפרט רס"ב גולן. "אנחנו חיים בישראל כבר 72 שנים, וממשיכים לנסות לחקור ולהבין את היסטוריית המשפחה שלנו, דבר שאינו פשוט, כיוון שסבי וסבתי לא הרבו לדבר. סבא דניאל ז"ל היה אדם חסון, מפוקס ובריא בנפשו, למרות כל הזוועות שעבר. הוא דאג שהמשפחה לא תעבור את שהוא עבר, גם בעוד אלף שנים. עבורי, סבא הוא גיבור – זו הישרדות שלא ניתן לתאר".

סבו של רס"ב גולן נפטר כשגולן היה בן שש, ואת מרבית פרטי הסיפור הוא ליקט מאביו ומהמשפחה שנותרה. "אבי התרגש מאוד כששמע שאקח חלק בתרגיל", הוא משתף. "זהו חלום מתוק מהול בכאב ועצב רב, ואני שמח על כך שאני נותן מעט נחת למשפחה".

מטוס היורו פייטר. גולן (במרכז התמונה) עם קצינים וחיילים גרמנים
תמונות באדיבות דובר צה"ל

רס"ב גולן מתאר כי היחס של הגרמנים, בתרגיל, אדיב, הוא יודע כי הם השתנו ומעוניינים לכפר על העבר. כשאני שואלת אותו האם סיפר לאחד ממשתתפי התרגיל הגרמנים על הקשר ההיסטורי שלו, הוא מעיד שלא, ותוהה האם הוא מעוניין לעשות זאת. "מי היה מאמין ש-81 שנים מפרוץ המלחמה, דור שלישי ורביעי לשורדי שואה יבצעו מטס הצדעה מעל המחנה 'דכאו'?", הוא מסכם. "אני חושב שהתרגיל מקדם את הרצון של כולנו לשלום, ואני מקווה שהוא יהווה סממן לשלום אמיתי ולאהבת האחר".

אין ספק כי מבעד לפעילות המקצועית בין שני חילות-האוויר במהלך ימי התרגיל, חודר גם מסר שימשיך להדהד עוד שנים רבות: "אנו משתפים פעולה ופועלים יחדיו, לצד העבר ההיסטורי, אנו מסתכלים אל עבר העתיד. ניתן לחוש זאת על הקרקע, באוויר, בשיחות השגרתיות ובחילופי מבטים קצרים."

צפו בסרטון: רס"ב גולן מהאימון בגרמניה!