אריק יעקובוביץ': נפרד מענת דולב

ענת דולב ז"ל נפטרה אמש בגיל 52 בלבד. בעקבות מחלה ניוונית ממושכת

מתום האירוע, שהיה מוצלח ביותר, הפכנו לסוג של עמיתים למקצוע, והיא הקליטה וקריינה בהפקות רבות ביותר שלי. בכל פגישה הייתה היא מכנה אותי "הנה הבמאי אנרג'ייזר. תנוח קצת, לא יזיק, מספיק."

בינתיים, בצר לי, ועמוק, את הלכת לנוח. ובפעם האחרונה שהצעתי לך עבודה, אף בקמצוץ של מילה, או רמז, לא אמרת או נתת לי להרגיש שאת חולה. רק בנימוס אמרת לי "אני הפסקתי. בינתיים מתעסקת רק בהגשת תוכניות. אם תצטרך עזרה – אתווך בינך לבין מישהי, גם ענת. טובה לא פחות ממני." (נדמה לי שהצעת לי את ענת דוידוב).

וכשחליתי, כתבת לי מילים יפות ביותר למייל. ענת, קשה לי לכתוב "הייתה", אולם הייתה – אינטליגנטית ברמת I.Q. מהגבוהות.

אריק יעקובוביץ' (יבדל"א). "היא הקליטה וקריינה בהפקות רבות ביותר שלי"

לסיכום: בעלת השכלה שכלית גבוהה, ובעיקר מבריקה ויודעת. זכורה לי אפיזודה כשסיפרה לי שהיא הולכת לעבוד בהוראת הספרות בתיכון לטובת ילדי ישראל. שאלתי: "מה? בטוח?" ענתה ענת: "ילדי ישראל ירבו חוכמה ודעת ממני." וכשפרשה, דיי מהר. שאלתי: "מה קרה?" ענתה ענת משהו שכזה: "ילדי ישראל ירבו חוכמה ודעת ממורות ישראל. ולי יִרְבּוּ ימים וְיוֹסִיפוּ לי שְׁנוֹת חַיִּים, המיקרופון קורא לי." כזאת הייתה ענת, מחד, בדחנית וחייכנית במשחקי מילים ובחוכמה. משני, קול עוטף רדיופוני ומענג. וכל טקסט עשתה ממנו, שופרא דשופרא. ענת,

"צַר הָיָה כֹּל כָּךְ
הָיִיתִי אָז מוּכְרָח
לִפְרוֹשׂ כְּנָפַיִים וְלָעוּף
אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ
אוּלַי כְּמוֹ הַר נְבוֹ
רוֹאִים רָחוֹק רוֹאִים שָׁקוּף.
בָּעֲרָה בִּי אֵשׁ
יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ
יַמִּים סָעַרְתִּי כְּסוּפָה
שַׁבְתִּי אֶל בֵּיתִי
לִמְצוֹא שֶׁאַתְּ אִיתִּי
עַד בּוֹא הַדֶּרֶךְ אֶל סוֹפָהּ."

לא אכתוב: יְהִי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.
אכתוב, כפי שאת ענת אהבת, צורה זאת לומר: יְהִי זִכְרָהּ לִבְרָכָה לָעַד.

לצפייה בכתבה של אודי בצלאל על מאחורי הקלעים של תכנית הרדיו 'שש עם ענת דולב':