מאבק מוחות: מי ייכנס להיכל החכמה ביבנה?

 

מאת: נעמה אנגל משאלי nrg

 

השבוע (ב') שב ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, מארה"ב, ממסע שמטרתו גיוס תורמים להקמת היכל החכמה ביבנה. מי ייכלל בהיכל החכמה שייבנה בעיר?


ראש העירייה הציג את פרויקט היכל החכמה בכנס העולמי של המנהיגות היהודית של ארצות-הברית ואירופה, וועידת ה-GA בוושינגטון, שהתקיים לפני כשלושה שבועות, ובו משתתפים מובילי הפדרציות היהודיות מכל העולם. גוב-ארי סיפר כי מטרת הנסיעה היא קידום התכנית להקמת המרכז העולמי למצוינות יהודית (היכל החכמה). לאחר מכן ניהל גוב-ארי 'מרתון' של עשרות פגישות לצורך גיוס תורמים. מדובר בגיוס תרומות של כ-100 מיליון דולר.


אז ביבנה מקווים שיקום בעוד מספר שנים 'היכל החכמה. רבי עקיבא וקרל מרקס, הרמב"ם ושפינוזה – היהודי, והוויכוח על מי יזכה להיכלל בו כבר החל

 

גוב-ארי מספר על הקמת היכל החכמה. בכנס אנשי חינוך בעיר. ארכיון

 

האם בקרוב ישבו לראשונה תחת קורת-גג אחת רבי עקיבא וקרל מרקס, הרמב"ם ושפינוזה? בניסיון לשוות ל'גניוס היהודי' פנים וצורה, יוזמַת הקמתו של 'היכל החוכמה של העם היהודי' צוברת תאוצה.


המוזיאון, שצפוי להיפתח בשנת 2018, עתיד להוות 'מרכז בינלאומי למצוינות יהודית', ולהציג לראשונה לראווה את ההישגים שאליהם הגיעו מיטב המוחות היהודיים. המיזם שאולי יצליח לפצח במעט את סודו של המוח היהודי יוקם בהשקעה של כ-70 מיליון דולר וימוקם דווקא בעיר יבנה, מקום מושבה ההיסטורי של הסנהדרין.
 


ייכנס להיכל? הרמב''ם

 

אולם בעידן שבו סוגיה כגון בחירת זהות הדמויות שיופיעו על-גבי השטרות מצליחה לעורר סערה רבתי, ייאלצו בקרוב חברי הוועדה הציבורית שהוקמה לשם כך להכריע בדילמות המעניינות באמת – אילו אישים יזכו להיכנס לפנתיאון המכובד? מי הם היהודים שבשום אופן לא תותר להם הכניסה? והאם ניתן בכלל לאפיין מהי חוכמה יהודית?


תהליך האיתור של כ-120 המוחות החל בהקמתה של ועדה אקדמית בינלאומית שתהיה אמונה על יצירת מאגר השמות ובסיס הידע שמתוכו תבחר בסופו של דבר הוועדה הציבורית – שבה כבר חברים בין היתר השופטת דליה דורנר, המחזאי והסופר יהושוע סובול ופרופ' אסא כשר – את המשפיעים ביותר שביהודי כל הזמנים. את המיזם מלווה קבוצת 'מרום בית השקעות חברתי', המתמחה בניהול מיזמים חברתיים בינלאומיים מסוג זה.


"אני מתאר לעצמי שיהיו דיונים וויכוחים בינינו, אך ניתן יהיה גם להגיע להסכמות רחבות", מספק פרופ' אסא כשר הצצה פנימה. "לא יהיה ספק במקרה של אדם ששינה ותרם תרומה שנשארה למאות ואלפי שנים, אולם חשוב לא להפעיל הגדרות נוקשות מדי."


פרופ' כשר מצביע על כמה טיפוסים של דמויות שלגביהן עשויות להתגלע מחלוקות. "משפחה אחת של דמויות שיהיה צורך להחליט לגביהן הם מומרים: אדם שעוזב את העולם היהודי מאחוריו ובוחר ללכת למקום אחר – האם בא בחשבון לפאר את חוכמתו? אני חושב שלא. התנערת מהעם היהודי? אני מכבד את זה, אך אל תצפה להיות חלק."

 

אולם גם בעניין הזה כשר מוכן להיות רחב לב. "יש כאלו שהתנערו מהעם היהודי בנסיבות מסוימות, אך נשארו בעלי זהות יהודית ואולי אף התחרטו על כך", הוא מסביר, ומביא כדוגמה את המשורר הגרמני היינריך היינה, שהוטבל לנצרות והמשיך להיות מותקף בשל יהדותו.


"סוג שני של אנשים הם מי שלא התנערו מהעם היהודי, אבל לימים הפכו לסמל לזהות לא יהודית, כמו ישו הנוצרי. אין ספק שכשקוראים את הברית החדשה מבינים שישו היה יהודי בן אותו הזמן. כך הוא הוצג וכך הוא ראה את עצמו, אלא שלימים הוא נהיה דמות מרכזית בעולם אחר לגמרי.  מה עושים עם סוג כזה?" תוהה כשר.

 

לגבי ברוך שפינוזה, הפילוסוף שהוחרם ונודה בידי הקהילה היהודית באמסטרדם, קובע פרופ' כשר בהחלטיות כי ייכלל ברשימה. "במקרה הזה אני בעד העמדה הפתוחה. לא מעניין אותי שבתקופה מסוימת, בגיל 22, הוא לא כל כך התנהג יפה – הוא היה יהודי שללא ספק הרים תרומה פנטסטית לפילוסופיה. אז אם עושים היכל לכל היהודים הגדולים שפינוזה יהיה שם, ואני חושב שהוא היה שמח להיות שם."

 

   

גוב-ארי מציג את 'היכל החכמה' בישיבת מועצת העירייה. ארכיון

 

האדם  שעומד כבר שנים מאחורי הרעיון הוא ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, שמבקש להבהיר כי מדובר ראשית כול במיזם שעתיד לחזק את הזהות היהודית בתפוצות. "אנו חיים בתקופה שבה העם היהודי זוכה לביקורת, ולא מוכרת מספיק תרומתו לאנושות", אומר גוב-ארי, שהציג לאחרונה את הפרויקט בוועידת מנהיגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. לדבריו, הם קיבלו את הרעיון בהתרגשות. "הדור הצעיר מתרחק מהערכים ומהיהדות, ואין לו עם מה להזדהות. איסוף  יחד של כל אותן דמויות בשביל להוכיח לעולם את תרומתו של העם היהודי ייצור הזדהות וגאווה בקרב הדור הצעיר."

 

"אני חושב שצריך לעקוף את הרצון להגדיר חוכמה יהודית, שהוא מושג קשה ובעייתי, ולהתמקד באנשים", מעיר כשר לסיכום. "אני באמת לא יודע אם אפשר למצוא משותף לבולטים שבחז"ל, לפילוסופים של ימי הביניים, לסופרים ולמשוררים. אין שום ספק שיהודים תרמו מאוד לאנושות, אבל מה משותף לרבי עקיבא ולמרקס? אני חייב קודם כול לפענח את זה בעצמי, ואז לקבוע."


לפני צאתו של גוב-ארי לארה"ב לגיוס תרומות להקמת היכל החכמה ביבנה, הוא נשמע כשהוא מספר לכתב הערוץ הראשון על הקמת היכל החכמה (באירועי 'בציר חדש 4' בסוכות 2014). צפו בסרטון: