מרגש עד דמעות: היבנאים ה'אבודים' ממרוקו

מרי פרץ, אישה יקרה, חזקה, שלא וויתרה על הילדים שלה, הלכה עד מרוקו יחד עם צופית גרנט מהתכנית 'אבודים', כדי למצוא את ארבעת ילדיה שנלקחו ממנה לפני 49 שנים. ולאחר כל השנים הקשות בהן כל-כך חלמה לפגוש את ילדיה – היא פגשה שניים מהם. יצאנו לברר מה עבר עליהם במרוקו? מה היו הרגשות שלהם? וכמה שמחו כשפגשו את שניים מילדיה? מה הלאה? מה עם שני האחים הנוספים?

הבן, מקסים (היבנאי), מספר ל'פורטל יבנה שלי MYavne': "כשגילינו שיש לאימא שלי נינים ועוד אחת בדרך – אין מאושר ממני כשאני רואה אותה שמחה ומאושרת. יש לנו בקרוב אירוע של הנין שבדרך, ואנחנו הולכים לאירוע כרגיל. זה לא אירוע פשוט. אולי בשביל האורחים זה פשוט, בשביל המשפחה זה כיף. זה היה אירוע ממש כייף. אתה רואה את שני אחיים איתנו."

שאלנו את מקסים קצת על צופית גרנט, והוא מספר שהייתה "חלק מהמשפחה… בעצם, הייתה משפחה לכל דבר. האישה הזו נשמה טהורה. אין לי מילים להגיד עליה. אישה מדהימה פשוט." ומוסיף תודה לכל הצלמים, הבמאים, לכולם, לחוקרים, "כולם עזרו. לא לקחו מאתנו שקל. תכנית הטלוויזיה. הכל חינם. טיסות, מלון הכי טוב שיש, ארוחות כשרות ומפנקות, ומסעדות הכי טובות שיש במרוקו, המכוניות הכי טובות בהן נסענו שם כשליוו אותנו, ממש הכל בשפע." ומקסים מסביר לאנשים שלא מכירים את ההורים שלהם: "אל תוותרו! לכו תחקרו את העניין! אין כמו אימא ואבא, וצריך לדעת מי האחים האמתיים שלכם."

שאלנו את צופית גראנט: צופית, המסע הזה היה הכי קשה עבורך?
"לא, ממש לא. זה מסע לא קשה בכלל. היו לי מלא מסעות שהם יותר קשים, וזה היה מסע מאוד מרגש, עם ריימונד ומקסים. היה לי כיף להחזיר את שני ילדיהם, ותוכלו לראות בפרק 3 את הסוף המרגש."

ריימונד (היבנאית) מספרת שצופית תמיד מתקשרת ומבררת שהכל טוב, ובקשר תמידי, כמו משפחה. "היא באה לבקר אותנו, ובכלל, כל הצוות איתנו בקשר. אנשים מדהימים. עד עכשיו הם בקשר איתנו. בשבילי צופית הצילה אותנו. הם עשו מעל הוא מעבר."

גם מרי, אמם של הילדים האבודים סיפרה לפורטל: "היה לי ממש כיף לקבל את שני הילדים שלי בינתיים. בפרק שלוש תיראו עוד הפתעות. מאוד התרגשתי כשהלכתי לצדם. זה אושר בשבילי. עשיתי את המסע, מצאתי את הילדים שלי. נלחמתי עליהם. מצאתי שניים בינתיים. אף פעם לא הפסקתי לחפש אותם. תמיד הייתי מדליקה נרות ומברכת. הייתה לי אמונה חזקה שאני אמצא אותם. שני ילדים בינתיים. אני מציעה לילדים שנלקחו ורוצים לדעת מי ההורים שלהם, האחים שלהם – ללכת לצופית. היא אישה מדהימה. היא עונה לכל אחד. יש לה לב ממש טוב. פשוט אישה מדהימה. כל המסע הזה היה בסדר. היה קשה, אבל נלחמנו כולם ביחד, ומצאתי בינתיים שני ילדים."

ויקטור, אחד האחים ה'אבודים', שנמצא לאחר 49 שנים, מספר: "זה באמת מרגש. אני הייתי מופתע ונרגש. הייתי המום. גודל הסיפור היה ממש עצום. הציגו לי הרבה הוכחות, לדוגמה: אותן תמונות שיש אצלי – יש גם אצל האימא הביולוגית שלי, וגם אני מאוד דומה למשפחה ולאחים – לא צריך בדיקת DNA כי אנחנו דומים ממש. כל הסיפור הזה מאוד קשה, ובמקביל לזה יש לי עוד משפחה שאימצה אותי מגיל קטן, מגיל 4 וחצי, עד עכשיו. הם אימצו אותי, ואני כל הזמן איתם, המשפחה גרים פה, בארץ, ההורים המאמצים. כאשר ראיתי את האימא הביולוגית שלי ואת ריימונד, אחותי, ואת אחי, מקסים, זו הייתה אהבת אמת, מאותה שנייה אני קורא לה 'אימא', ויש לי עוד מלא מה ללמוד ממנה, אפילו אם אני בן 53. אני לומד ממנה הרבה. אימא שלי אישה מדהימה. יש לה כוחות מעל הטבע. היא לא ויתרה עלינו 49 שנים. הם לא ויתרו. גם ריימונד ומקסים לא ויתרו עלינו, ונלחמו גם במסע החיפושים במרוקו כדי לחזיר לה את שמה הטוב, ולהוכיח שהיא לא באמת הרביצה לנו במרוקו, הוא התעללה בנו. אני גאה באימא הביולוגית שלי. בשבילי היה גיבורה, ולא ויתרה, היא סמל בשבילי, היא נותנת תקווה להרבה אנשים."

בסלפי עם כתב הפורטל, שוהם אמסלם

ציפית שתכיר אי-פעם את האימא הביולוגית שלך?
"לא. ממש לא. לא ידעתי אם היא חיה עדיין. כלום. אמרו לי 'לא לחפש, הם לא משפחה טובה'. הקהילה היהודית אמרה לנו לא לחפש אותה. פחדתי לחפש אותה. היום אני חושב עליה שאישה מדהימה. אנחנו לא צריכים לעשות בדיקה גנטית. אני COPY של ההורים שלי, וגם של האחים שלי."

והוא מוסיף: "לא הכרתי את אבא שלי, אבל אמרו לי שהוא היה בן-אדם ממש טוב. שמעתי סיפורים ממקסים, מריימונד ומאימא שלי. אבא שלי היה איש ממש טוב. אני מאוד מחובר למשפחה. אני ושולה מאוד מחוברים, כל בוקר, צהריים וערב, אנחנו מדברים עם אימא ועם האחים שלנו. צופית אישה מדהימה, אגדה. בהתחלה חשבתי שצופית שחקנית גדולה – אבל טעיתי, היא אישה עם רגש, היא מאמינה, ובגלל זה התכנית מצליחה. היא לא עושה שום הצגה, היא טבעית. כשהיא באה אליי לבית, לירושלים, חשבתי שהיה באה לחקור. לא ידענו שהיה באה להגיד לי שאימא מחפשת אותנו. גם כשאימא שלי חיפשה אותי – פחדנו שהם טועים, פחדנו להתאכזב, יש לנו היום קבוצה בווטצאפ, כל המשפחה שם. הקבוצה מגובשת, כל המשפחה ביחד. זו אהבה נטו. אנחנו סוף סוף משפחה. כיף לי. אנחנו הולכים להשלים פער של 49 שנים שלא ראינו אחד את השני, אז אנחנו הולכים להשלים את זה.

אנו מזכירים לכם שביום שני הקרוב נצפה כולנו בסוף המרגש של 'אבודים' של משפחת פרץ היבנאית שלנו.

ולמי שפספס את הפרק הראשון!