עציון מוסאי: לזכרו של אבא שמשון

היוצר היבנאי, עציון מוסאי, כתב שיר מרגש לזכרו של אביו, שהלך לעולמו במהלך שירותו הצבאי. האב, רס"ן שמשון ז"ל, נפל בשנת 2003 שבוע בלבד לפני תום חופשת השחרור שלו. חשיפה ראשונית

בשנים האחרונות כתב עציון שירים למספר זמרים מוכרים, ביניהם: מאור אדרי, עופר לוי ורון שובל. אמש עלה לאוויר השיר 'אבא', שכתב עציון לזמר ליאור מיארה, שגם הוא שכל את אביו. בשירו הוא כותב בין היתר:

זה רק נראה כאילו שהכל בסדר
והחיוך הזה מסתיר את הכאב
אך כשאני לבד יושב בחדר
רק אלוקים יודע את אשר בלב

מבחינתו של עציון לא מדובר בעוד שיר שהוא כותב: "זה שיר שיצא עמוק מהנשמה, שיר שבו אני מנסה להתמודד עם האובדן העצום של לחיות בלי אבא. יש כל-כך הרבה דברים שהייתי רוצה להגיד לו, כל-כך הרבה אירועים שהייתי רוצה שיהיה נוכח בהם, כמו החתונה שלי, הלידה של הבנות, תהליך הגדילה שלהן. זה שיר שנכתב עם דמעות. אם יש משהו שמנחם אותי – זה שאני יודע שמלמעלה אבא מסתכל עליי וגאה בי. יודע שלעולם לא אשכח אותו ואת כל מה שהוא עשה בשביל המשפחה שלנו."

עציון מוסאי ועטיפת השיר שהוציא לזכרו של אביו

החור שנפער בלבו של עציון, שהיה באותה העת בן 20, לא התאחה עד עצם היום הזה, ספק אם אי-פעם יתאחה. עציון התחיל לצאת עם אשתו, חופית, כשנה לאחר שאביו נפל. כעת יש לבני הזוג שתי ילדות חמודות: רומי (חמש) ומיה (שנתיים), אך בכל פעם שאחת מהן מחייכת אליו, עציון מרגיש צביטה קטנה בלב על כך שאביו לא זכה לראות את האושר הגדול שהן מביאות לו.

שמשון מוסאי ז"ל

אבא/ עציון מוסאי

זה רק נראה כאילו שהכל בסדר
והחיוך הזה מסתיר את הכאב
אך כשאני לבד יושב בחדר
רק אלוקים יודע את אשר בלב

זה רק נראה כאילו שמזמן המשכתי
ושעצבות כבר לא תופסת פה מקום
אך בתוכי אני הרי מזמן ידעתי
שמשהו נקרע בי מאותו היום

אז רק רציתי שתדע, מזמן עייפתי
כל יום כאן בלעדיך את ליבי שובר
את כל הדמעות אני שמרתי
כי לא אוכל להתמודד עם החסר

זה רק נראה כאילו שהכל רגוע
אבל בפנים שוב מתחוללת סערה
עוד זכרון ממך מציף בי געגוע
לכל אותם ימים שטופים באהבה

זה רק נראה כאילו שנפרדנו, אבא
אך בלילות אתה עדיין מבקר
וזה הזמן שלך עכשיו לדעת כמה
אותך אהבתי ואוהב כל יום יותר

רס"ן שמשון מוסאי נולד בשנת 1957 להוריו, שבתאי ורחל. כבר משחר ילדותו שאף למצוינות. הסדר והדיוק תמיד נר לרגליו בכל דבר שעשה.

שמשון למד בבית-הספר היסודי 'עציון' ביבנה, עיר מגוריו, ולאחר מכן בתיכון העירוני 'קרל' ('שאולי'). את לימודיו סיים כתלמיד מצטיין.

עם גיוסו לצה"ל, בשנת 1976, החל שמשון את הפרק הארוך והמשמעותי בחייו. כבר בשירותו הסדיר הגיע שמשון ליחידת קצין הדואר של הצבא ושימש בה כעובד מק"ש. כבר אז היו שזיהו את הפוטנציאל העצום הטמון בו, אך איש לא שיער שכעבור 20 שנה הבחור הצנום והשקט יחזור בשנית ליחידה, הפעם כמפקדה, ויצעיד אותה להישגיה הגדולים ביותר.

השנים נקפו ושמשון התחיל את שירות הקבע שלו כנגד קישור יחידות, אך מהר מאוד יצא לקורס קצינים, אותו סיים בהצלחה ושובץ כקצין מקמר"ים. שמשון המשיך לעשות חיל בכל אשר פנה והתקדם בעקביות ראויה להערכה בסולם-הדרגות. בין היתר הוא שימש כמ"מ רמ"ד תכנון ורמ"ד תכנון כוח אדם במקשר"ר, מ"פ הפעלה בגדוד חי"ק, ומ"פ מרכז קשר מרחבי.

ההכרות עם מיכל רעייתו אף היא הייתה ביחידת קצין הדור ביפו.

ב-1981 נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים: עציון, עומרי, שני, ומשי, אשר לא פעם חשו קיפוח, כי מירב תשומת-הלב של שמשון הופנתה אל משפחתו השנייה – צה"ל.

עציון מוסאי ואביו שמשון ז"ל

לא פשוטים הם חייו של אדם השואף לשלמות. בשנת 1993 סגר שמשון מעגל וחזר ליחידת קצין הדואר של הצבא, אותה הוביל להישגים חסרי תקדים. הוא שינה את כל מערך הדואר של צה"ל ודאג שגם החייל שמשרת במוצב הנידח ביותר יקבל את הדואר שלו בזמן. הוא קיבל את פרס קשר"ר להתייעלות, על כך, בשנת 1998. בלט אצלו במיוחד הפן האנושי ורגישותו הייחודית לבעיותיהם ומצוקותיהם של חייליו. אין ספק שלא מעט חיילים בכל רחבי הארץ ראו בשמשון דמות אב, בשל דאגתו האינסופית וניסיונותיו להפוך את שירותם הצבאי לקל הרבה ביותר. דבר לא נעלם מעיניו. גם אם אחד החיילים ביקר במרפאה – שמשון התעניין, שאל לשלומו. ראויה לציון גם העובדה שרבים מחייליו שמרו אתו על קשר רציף שנים רבות לאחר שחרורם, אות לאהבתם והערכתם אליו.

גם למראה החיצוני של יחידתו דאג שמשון, ויעידו על כך המדשאות הירוקות והגינות המטופחות שמקדמות בברכה כל מבקר במתחם. בשנת2000  קיבלה היחידה 'חמישה כוכבי יופי' בתחרות 'ארץ ישראל יפה', ושמשון סימן חריץ נוסף על חגורת ההישגים שלו.

באוקטובר 2002 יצא שמשון לחופשת פרישה מצה"ל, אחרי שירות מהנה ופורה. למרבה הטרגדיה, ולגודל האסון, דווקא כשהיה אמור לנוח על זרי הדפנה וליהנות מחייו – חלה הידרדרות במצבו הבריאותי, שהובילה לפטירתו הפתאומית, הכואבת, ביום 26 לפברואר 2003, שבוע בלבד לפני תום חופשת השחרור שלו.

אבל כבד ירד על העיר יבנה עם היוודע דבר הבשורה, והחלל הגדול שהותיר אחריו לא יתמלא במהרה, אם יתמלא אי-פעם. שמשון התגייס ונפטר באותו החודש, כשרבים מחלומותיו עדיין לא הוגשמו.

במותו הותיר אחריו זוג הורים כואבים, ששה אחים אוהבים ומתגעגעים, רעיה, מיכל והילדים: עציון, עומרי, שני ומשי.

להאזנה לשירו של עציון 'אבא' (מבצע: ליאור מיארה):

גלריית תמונות: