ליאור דדוש בפנייה לראש העיר: "בית-ספר נבון זקוק להתערבות מיידית של העירייה"
"במקום לזרוק מיליונים על שיפוצים קוסמטיים וג'ובים למקורבים – ציפיתי לראות תכנית-עבודה". כך נשמע ליאור דדוש בישיבת המועצה השבוע
צפו בסרטון מישיבת מועצת העיר:
"צריך, בסופו של דבר, לגייס שלושה מנהלים חדשים, כל אחד עם החזון שלו והנסיון שלו… ומי יודע כמה זמן עד שזה יעבוד." המשיך דדוש וטען:
"הילדים שלנו לא יכולים לעבור יותר טסטים, הם עברו קורונה, סגרים, מלחמה, שברו שיאים של ביטולי שיעורים וטלטלות רגשיות, אנחנו עוד רגע מגייסים אותם, ובית הספר, שאמור להכין אותם – לא עומד על הרגליים."
"לכן חייבים התערבות דחופה של העירייה, להשקיע ביצירת מעטפת לייעוץ וליווי למנהלים בשוטף, לקבוע מחדש את חזון בית הספר ולהחזיר את הפדגוגיה לכתות."
מה חדש?
תגובת ראש העיר, רועי גבאי, בישיבת המועצה, הייתה: "קודם כל, אם יש הורה שפונה – אתה מוזמן להפנות אותו – אנחנו נותנים מענה לכל אחד ואחת. העובדה שהדברים האלו קורים, וכראש עיר, חשוב לי מאוד, ולכן, אני נכנס לתמונה. מתפקידי לתת בית ספר הכי איכותי שיכול להיות, שהדברים שתיארת לא יקרו. בית הספר (נבון) היה בחבלי לידה קשים מאוד, בצמיחה לא אפשרית, וגם בגלל זה בי"ס שחקי"ם קם בקצב זה. אני אתן את המענה למי שצריך."
בסיום הישיבה הגיש דדוש לראש העיר מכתב, וגם הקריאו בפני חברי המועצה, המתאר את הקשיים והתסכול של משפחות רבות מתיכון 'נבון' בעיר. הביע תסכול רב על החלפת המנהלים, ביטולי השיעורים והצורך הדחוף לייצר מעטפת לתמיכה במנהלים, תיגבור במורים ובתוכניות נוספות בתוספת כספית והשקעה של העירייה.
חבר מועצת העיר ליאור דדוש ('חוזה חדש'): "בבית הספר השש שנתי ע"ש יצחק נבון, בעקבות ריבוי פניות – עולה תמונה שאינה תואמת את יעדי יבנה בחינוך. מדובר בפניות הורים מכל שכבות הגילאים הרלוונטיות.
הורים לילדי כיתות ו' החוששים לרשום את ילדיהם לבית הספר, לחץ על המגמות בגינסבורג, וכתוצאה מכך, הפרה של האיזון בין השכונות ובין בתי הספר וריבוי מפחי-נפש של תלמידים מצטיינים בשל אי קבלה למגמה.
פניות מהורים בגילאי ז-ט הטוענים לריבוי ביטולי שיעור, תלונות על רמת ההוראה ועל תחושת חוסר ביטחון באיכות החינוך אותו מקבלים תלמידי ותלמידות בית הספר.
יבנה היא עיר בצמיחה, ועם פיתוח העיר – הוקם מספר רב של בתי ספר צומחים.
בשונה מבתי ספר יסודיים, כאשר מדובר בחט' ביניים ותיכון – אין להורה ולתלמיד בחינוך הממלכתי אפשרויות רבות: גינסבורג או נבון.
בעוד גינסבורג נהנה ממוניטין רב שנים ומהיותו מוסד לימודים ותיק, נבון עדיין בצמיחה.
בתי-ספר צומחים דורשים תשומת לב יתרה בשל סיבות אובייקטיביות:
בית ספר צומח סובל ממחסור בתקנים ושדרה ניהולית חסרה בשנים הראשונות לצמיחתו.
מצבת הילדים גדלה משנה לשנה.
מצבת צוותי ההוראה גדלה משנה לשנה (למעשה בית הספר בגיוס כח אדם מתמיד הנמשך לאורך 5-6 שנים לפחות).
חזון בית הספר עדיין לא מיושם בשנותיו הראשונות ולא היכה שורש.
אין לתלמידים בשנים הראשונות שכבה בוגרת או דמות 'בוגר לחיקוי' בבית הספר.
אם אין למנהל תשומות ופניות – אין קהילה מעורבת סביב בית הספר (הורים, מורים ותלמידים).
התוצאה במקרה של בית ספר 'נבון' הינה קשר ישיר של השקעה בעוגנים ובליווי למנהלים, ולכן, ההורים מצביעים ברגליים.
אנחנו שומעים אמירות כגון:
" הילדה הגדולה שלי במדעית אז היא מסתדרת, אבל הקטנה לא התקבלה, ולכן, אני חוששת לרשום אותה, היא לא תלמד בכתה שלא משתלטים עליה."
"הרמה יורדת, ואנחנו מעבירים את הילד בסוף השנה לגינסבורג."
"הבן שלי מצטיין, ואנחנו גרים ליד גינסבורג, הוא לא התקבל למדעית בגינסבורג, ולכן, יעבור למגמת ספורט בנבון."
"ימים שלמים עם מורים מחליפים שלא מלמדים, רק נותנים טלפון לילדים, מתבטלים שיעורים בקצב מסחרר, זה פשוט נראה ג'ונגל."
"בית ספר על יסודי בשנת מלחמה, והמורים לא פנויים ללמד? "
דדוש: "אנו פונים אליך (אל ראש העיר) בקריאה דחופה, להתערבות, כמחזיק תיק החינוך וכראש העיר, מתוך אמונה כי בכוחך לתת לבית הספר ולילדים שלנו את המעטפת שהם כה זקוקים לה. חטיבת הביניים הינה החממה להתפתחות בוגרינו, והזנחה של הבעיות היום – תזמן לנו התמודדות קשה יותר בעתיד, ואסור לנו להרפות ידינו בכל ילד וילדה, אסור לוותר על אף ילד.ה !"
מתוך המכתב שהגיש דדוש לראש העיר:
במישור הפדגוגי:
ישנה חשיבות קריטית ליצירתן ולבנייתן של שגרות וסדירויות שיהוו את המסד שעליו יתבססו הפעולות החינוכיות והפדגוגיות, לא בכדי, בסוף החופש הגדול, או בסיום סבב לחימה אנחנו מגלים את הרצון של התלמידים לחזור לבית הספר. רצון לחזור לשגרה וליציבות שלה – יציבות ההכרחית להתפתחות ובנייה עצמית.
ישנה חשיבות קריטית ליציבות ולנוכחות הצוותים הפדגוגיים קל וחומר כאשר אנחנו בשגרת לחימה, אין מקום יותר לתירוצים בנושא וצריך לעשות הכל כדי לגייס ולמלא את השורות. בתי הספר צריכים להתמלא במורים קבועים ולהחזיר במעט את היציבות לילדינו.
יש להשקיע יותר תכניות לימוד תוספתיות של הרשות על מנת לעבות את מערכי השיעור הקיימים לאחר מיפוי צרכים וזיהוי נכון של החסכים בעיקר במקצועות ליבה:
אנגלית, מתימטיקה ומדעים בעקבות החוסרים שנוצרו.
במישור ההתנהגותי:
על העירייה לעודד יצירת שיתופי פעולה עם ועדי ההורים וההנהגה העירונית לחיזוק הקשר הורה-מורה- תלמיד.ה מכוונים מטרה קהילתית והגדלת תחושת השייכות והחיבוריות.
(בהיבט ההתנהגותי ניכר שבעיות אלימות בבתי הספר במגמת ירידה אך הטלטלה הניהולית יכולה לפגוע בעבודה הקשה שהושקעה בשנתיים האחרונות על ידי צוותי ההוראה והמנהלים)
במישור האידיאולוגי-ערכי
יש לייחס חשיבות רבה לאידיאולוגיה ולערכים שמערכת החינוך ביבנה שמה לעצמה כמטרה, ואף להגדיר אותם מחדש.
מטרת העל צריכה להיות הקניית ידע והשכלה, חינוך לערכים ומתן כל התנאים להתפתחות בוגרינו.
מתן תכלית, הצבת רף מאתגר, יצירת מוטיבציה פנימית, עיצוב דמות הבוגר, הוראה משמעותית, להגיע באמת לכל תלמיד ולייצר הזדמנות שווה לכל אחד ואחת להגיע להצלחה.
"לצערי, אנו עסוקים בבעיות לוגיסטיות, ולא בהגשמת חזון בית הספר. אבקש לקבל מצבת כח אדם אופטימלית, על מנת להבין מה הפער בכל אחד ממוסדות החינוך בחלוקה על-פני שכבות גיל ומקצועות, גם בחינוך הממלכתי וגם בדתי." מוסיף דדוש ומסכם:
"אבקש לדעת מה נעשה עד כה בנושא פרסום מכרזים/נסיון לגייס מורים על בסיס אישי של המנהלים, צוותי ההוראה, ומה מצבת הגיוס הדרושה בפועל (נטו)? מטרת העל בפנייתנו היא לייצר מעטפת עירונית כוללת, לליווי עירוני של מנהלי בתי הספר המוגדרים צומחים, להקדיש תקציבים לשם כך ולסייע לבתי הספר הצומחים לעמוד על הרגליים ולהיות עוגן קהילתי לתלמידים ולהורים." מסכם דדוש.