לוחם ומפקד יבנאי במילואים: "נכנסתי 4 פעמים לעזה, יצאתי 4 פעמים מעזה"

עמית עם הדגל הראשון: "התמונה הכי עוצמתית והרגע הכי עוצמתי שהיה לי בחיים"

2. אביב כוכבי מצוטט למעלה, ולא סתם. חבריי הטובים יודעים את מידת הערכתי לאיש (על אף חלקו באחריות המחדל ל-7/10). בנאום אחד שלו, שלא הופץ ‏לציבור הרחב עקב סיווג, הוא דאג לציין את רוח הלחימה כערך מרכזי בניצחון. אוי, כמה שזה נכון.
עומרי בלקין, אלירן מזרחי (שנפל יחד עם ארוסתו מאיה ביטון), מיכאל בן חמו. כל אחד מהם זה מישהו שעברת איתו חוויות וצברת איתו זיכרונות, מי יותר ומי פחות. את הבשורה על שלושתם קיבלתי תוך 24 שעות. שלושה חברים שאתה מאבד ביום אחד. לקח לי שלושה שבועות להתאושש מיום הבשורה הזה על-מנת להיות מפוקס וטעון ברוח לחימה. אוי ליום שבו המחבלים האלה נולדו. נקמת אח שנפל בדמי ימיו, השטן לא חלם לנגד עיניו.
 

3. ‏חוף הים של עזה הוא נדיר ביופיו, ואני לא מגזים לשנייה. מי שלא ראה שקיעה בחוף רימאל בעזה – לא חווה שקיעה מדהימה בחייו. את הדיסוננס הזה – המוח מתקשה להכיל: מימין הים הכחול, משמאל אפור ושחור. קו הרקיע של ההרס והחורבן של הבניינים הממוטטים, הנשקף מקו החוף, מספר את הסיפור כולו- תעשיית רשע נאצית, על בסיס תרבות ודת רצחנית במיוחד במסווה של עזרה לחלשים ונזקקים. אין אמצע במלחמה הזאת ואין וואקום הנשאר פנוי- זה או אנחנו או הם. מהמקום הזה לא תצא סינגפור. מהמקום שבו הם יצאו לקחת חיים ולאנוס נשים יהודיות תילקח האדמה הכי מובחרת שלהם. הדבר היחידי שהם יודעים לבצע זה הרס, חורבן ורוע, בכל דבר שהם נוגעים בו. עולם כמנהגו נוהג.
 

4. באולפני החדשות בישראל אלופים וקצינים בדימוס הם יושבי קבע על תקן מומחי ביטחון. ראשית, צריך להגיד להם 'תודה' על מירב שנותיהם הטובות שהם הקדישו למען ביטחון ישראל. יחד עם זאת, כאשר ברור שהם הורגלו לחשיבה סיסטמטית עקב המון שנים ללא איתגור מחשבתי והרחקת כל מי שמאיים על דפוס החשיבה הרווח במערכת, אשמח לסכם להם זאת בתמציתיות- הם ערבים, לא אירופאיים. התרבות והדת שהם גדלים אליהם רצחניות, מאוד. כבר שנים שמנסים למכור לנו שאילו רק ננחיל להם דמוקרטיה או ניתן להם שטח כלשהו – המצב יהיה שונה בתכלית, ולצערי הרב, הם לא הבינו מול מה ומי אנחנו מתמודדים. הגישה הפטרונית הזאת אל מול השכנים שלנו סימאה את עיניהם ממי שהם באמת. אין בית שנכנסנו אליו ולא הייתה תמונה של ירושלים ומפת ישראל צבועה כולה בדגל פלסטין. ביום שיבינו את עומק האיבה בין הסונים לשיעים, שעל בסיס זה המזרח התיכון מתנהל – יתאפשר לנהל דיון מפוכח. אולפן חדשות הוא לא מציאות היומיום, ואלופים בדימוס אינם נביאים המביאים תורה מסיני. ‏
איזוה סיבה יש לי להיכנס לשיח ולדין ודברים עם חברה שמבחינתה זה עניין שבשגרה שאח רוצח את אחותו בשל העובדה שיצאה לדייט? נא להקשיב למה שהם אומרים. הוא צועק "איטבח אל יהוד" לא כי הוא מסכן ופרימיטיבי, אלא כי הוא חונך לא לאהוב אותך, בלשון המעטה. אין דרך פשוטה יותר מלפרש את זה.

ישראלי, תתחיל לדבר ערבית – אתה תבין אותם הרבה יותר טוב.
 

5. ‏אינני אדם של קלישאות, ויעיד על כך מי שמכיר אותי. ‏סיסמאות ידועות ופוסטים חרושים – הם ממני והלאה. אך יש רגעים שבהם גם המציאות חזקה מכל סיסמה וציניות. נרות החנוכה אשר הודלקו בלב עזה על רקע הטנקים וההרס שבחוץ הישרו תחושת גאווה עצומה בלב. באנו חושך לגרש, אוהו ועוד איזה גירוש- עם דגלים לבנים כאות כניעה והשפלה שהם לא ישכחו לנצח. אבותינו המכבים מסתכלים עלינו מלמעלה, יחד עם אחינו שנפלו ביום ה-7 באוקטובר, בגאווה.
כך אני רוצה להאמין. זו זכות להיכנס לעזה, וזו וואחד זכות לגרש, תרתי משמע- חושך אפל משם.
 

6. יש שמועה שבמטה הסי.אי.איי. בארה"ב ישנו משפט שתלוי בכניסה למרתפי הארגון: "כל יום הוא ה-12 בספטמבר". ההלם שהיכה בארה״ב באירועי ה-11/9 השאיר את אמריקה אבלה וחפוית ראש באופן שמעצב אותה עד יום זה. יום למחרת נשבעו ראשי אירגוני הביטחון במדינה שאירוע כזה לא ישוב.
ראו את ישראל יום למחרת ה-7/10- התגייסות המונית למילואים והתנדבות לעזרה בכל אספקט אפשרי, בין רגע אחדות מלאה בכל העם, מקצה לקצה, אך עם זאת פיכחון מהתפישה השגויה שבה היו נתונים אזרחי המדינה והלם טוטאלי מהמכה שחטפה מדינת ישראל. שוו לנגד עיניכם מהיום "כל יום הוא ה-8 באוקטובר".

בית ספר שפשטנו עליו בסג'אעייה. הגג שקרס זה מהפצצה של חיל האוויר. הייתה אינדיקציה לשבויים ונעדרים בתוך מנהרה באזור. הגענו למנהרה, השבויים לא היו שם. לאחר-מכן גילינו שהמנהרה הזו שומשה לפיגוע שהיה בפילבוקס נחל עוז ב'צוק איתן'. ניתן לראות ברקע את קיבוץ נחל עוז. אין סגירת מעגל יותר טובה מזו

7. סג'אעייה – "קיבלנו משימה- אינדיקציה לשו"נ (שבויים ונעדרים)" – אין צורך להוסיף מילה כמובן. פעילות בבית-ספר באזור, קיים מודיעין למנהרה מסביבו. למי שמעוניין לדעת היכן נמצאות מנהרות, נא לחפש בווייז 'בתי-ספר בעזה'. כובשים את בית הספר עם עלות השחר. חצי שעה לפני, מטוס קרב מוריד פצצה על גג בית הספר. אין דבר יותר יפה מזה ביקום. בזמן ההשתלטות, יורים לכל מקום אפשרי, העיניים סורקות בלי סוף חוטים ומטענים, שמעתי יותר מדי סיפורים ותחקירים. בית הספר בידינו, לא מפתיע למצוא תמונות של שהידים בכיתות א' וב'. לאחר כ-4 שעות של חיפושים, אנחנו וכוחות הנדסה שאיתנו מוצאים את הפיר, חטופים לא נמצאו שם. מאבטחים את כוחות ההנדסה לקראת השמדת המנהרה. כחצי שעה לפני סוף המשימה אנחנו מגלים שמנהרה זו שימשה לביצוע הפיגוע בפילבוקס נחל עוז ב'צוק איתן' ב-2014. במשימה זו הייתי הצמד של גלעד, מפקד הכוח, אשר צעדנו בראשו. ערב למחרת הוא מגיע אליי ואומר לי "תודה" על זה שבפעילות הזו עזרתי לו לנקום את נקמת חברו שנפל באותו פיגוע ב'צוק איתן'. התחושה שהייתה בגוף לאחר-מכן לא ניתנת לתיאור במילים. סיפוק שמהול בתחושת עצב והחמצה עצומה על זה שלא הצלחנו להגיע לחטופים. עוד יום במלחמת אוקטובר השחור.

בחייאת, תאהבו אחד את השני, למען התינוק בבארי שקול דמו צועק מן האדמה.

בחייאת, תאהבו את הארץ והמדינה הזו, למרות שאתם לא אוהבים את איך שהיא מנוהלת. אין 100% באף מצב, אבל זו ארץ אבותיכם- של החילוני מתל אביב, המסורתי מיבנה, הדתי מאפרת והחרדי מבית שמש (אחינו הדרוזים, אתם חלק בלתי נפרד מהמקום הזה, ברית דמים במלוא מובן המילה- ויעידו על כך משפחותיהם של ג'מאל עבאס, סלמאן חבקה, עדי מלאכ חרב ואני מתנצל אם שכחתי מישהו) שנזכה להיות עפר לרגליהם של הנופלים.
 

"תחנות ישראל, רצועת עזה מחורבת עד היסוד, ועוד קצת היא תהיה בידינו, עוד נשוב לשם, חמאס קרוב מאוד להשמדה רק חכו בסבלנות, רות סוף!"

לכל החטופים, אני מתנצל שלא הצלחנו להגיע אליכם, אני מתפלל כל יום שתחזרו הביתה בשלום.

אל תקשיבו לדכדוך ולתבוסתנות בחדשות, אנחנו מזיינים אותם.

להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים.

לזכרם של:
עמרי בלקין
אלירן מזרחי & מאיה ביטון
מיכאל בן חמו
עדי דנן
קים דוקרקר
אייל טויטו

צפו בגלריית התמונות – כל מילה מיותרת!