במותם ציוו לנו את החיים: יום הזיכרון 2018 ביבנה

 

אלפים השתתפו בטקסי הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שנערכו באמפי יבנה ובחלקה הצבאית בבית-העלמין

 

עצרת הזיכרון נערכה לראשונה באמפי באירוע מרשים ומרגש בהשתתפות אלפים מתושבי העיר ובני המשפחות השכולות. העצרת התקיימה במעמד ראש העיר צבי גוב-ארי, הרב הראשי, הרב דוד אבוחצירא שליט"א, מ"מ וסגני ראש העיר, חברי המועצה, בני המשפחות השכולות, נציגי כוחות הביטחון ונכבדים נוספים.

 


לאחר צפירת האבל והורדת הדגל לחצי התורן הדליקה ענבל יוגב, אחותו של רס"ל שלום צ'רלי אלון ז"ל שנפל בשנת 1995 את לפיד היזכור. במהלך הערב הוקראו שמות בני יבנה שנפלו במערכות ישראל ותמונותיהם.  הרב הראשי ליבנה דוד אבוחצירא שליט"א ציטט מדברי הנביאים ודברי חז"ל על הקרבה ותקומה. "עד ימינו אויבנו מבקשים לכלותנו, כל העולם שומע ומחריש. נישא תפילתנו ליושב במרומים שיצרור בצרור החיים את נשמותיהם הקדושות של הנופלים, יחיש גאולתנו ויקרא דרור לכל שבוי עמו ישראל ונזכה בקרוב לתשועת עולמים, יהי זכרם הקדוש והטהור ברוך", אמר הרב. שמעון סילוק, אחיו של רב"ט אברהם ברטו-סילוק ז"ל שנפל בקרב במלחמת יום הכיפורים נשא קריאת קדיש לזכר הנופלים. הרב חיים אריה-כהנא נשא תפילה וקריאת יזכור לזכרם של הנופלים. יסמין איילין, אחותו של רב"ט טמרו איילין שנפל בעת שירותו הצבאי בשנת 2002 קראה תפילה לשלום. יו"ר ארגון יד לבנים, אורלי חולי, אמה של בר חולי ז"ל שנהרגה בשנת 2014 נשא דברים בשם המשפחות השכולות.

צפו בסרטון מערב יום הזיכרון:

 

דברי ראש העיר, צבי גוב-ארי בעצרת

"צפירת הדומייה בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מציתה בתוכנו את לפיד היגון, דקה המקפלת בתוכה עולם ומלואו לזכרם של 23,646 בנינו ובנותינו אשר חרפו נפשם במלחמות ישראל, בארגוני המחתרת, בפעולות התגמול ובביטחון השוטף – למען קיומה ובטחונה של מדינת היהודים. חברי הנופלים הולכים עמי לכל מקום וכמעט בכל עת. אני רואה אותם מבעד לערפל צעירים וחסונים, אני גומע כוס היין לכבודם, והכוס שבידיהם נשארת מלאה, אוכל את צידתי לצדם ואינם חולקים עמי את הפת, צוחק עמם בחלומותיי ובעת אחבקם יגוז החלום והשחר יפציע. כל אשר ראיתי ב-26 שנות שירותי בצה"ל – ראיתי רבות, כל ההודעות ובשורות האיוב שבישרתי למשפחות החברים – בישרתי רבות, כל הלילות בהם שמעתי קולם-ושמעתי, כל הגעגועים העזים – אני מתגעגע, הם כנוצה ברוח לעומת הריק, הכמיהה והגעגועים שלכם. אני, צבי גוב-ארי, תת-אלוף בחיל האוויר וראש העיר יבנה, מרכין ראשי בפני הנופלים ומצדיע לבני המשפחות השכולות בהכנעה על שהמשכתם במסע עם חלל שאין בו ראשית ואין לו אחרית, על הכאב התמידי האצור בגופכם ובנפשכם, על גודל ההקרבה, על רוחכם העזה ועל שהקדשתם לעם ישראל כל היקר לכם. עת יפציע שחר 70 שנותיה של מדינת ישראל, נדע שמדינת היהודים קמה ומשגשגת לתפארת, נושאת עמה המחויבות והנאמנות לערכי דמוקרטיה יחידה במינה באזור מוכה תחלואי משטרים, מובילה בתחומי הטכנולוגיה והמדעים, ממוקמת בראש הסולם העולמי בפריצות הדרך של המצאות ויישומים. פיתחנו תעשייה מתקדמת, השגנו הישגים בינלאומיים בתחומי המדעים, הרפואה, התרבות והאומנות, הקמנו כוח מגן- צה"ל המבטיח בכל תנאי את ביטחונה של מדינת ישראל. נהיה גאים בכך! כל זאת בזכותם! אני שולח את תמיכתנו למשפחות השכולות ואיחולי החלמה מהירה לפצוענו. נישא תפילה לאחדות עם ישראל, לשלום עם שכננו, לביטחון מדינת ישראל ובנייה, לשגשוגה ותפארתה. יהיה זכרם של הנופלים ברוך ונשמתם עדן".

 

 

בסיום הטקס נפתח ערב שירי לוחמים בהשתתפות האמנים, מקהלת הקונסרבטוריון והתזמורת העירונית בניצוחו של מנהל הקונסרבטוריון, ראובן גוטמן. ילדי יבנה הטיבו לנגן, תרמו תרומה משמעותית להצלחתו של הערב והסבו גאווה לקהל המקומי. את הטקס הנחה השחקן והזמר גיא זו-ארץ אשר הצטרף לזמרים שרית וינו-אלעד, רבקה זוהר, לירון לב ועומר קורן.

 

 

הבוקר התקיים טקס אזכרה צבאי בחלקת הנופלים בבית העלמין ביבנה. בין המספידים ניכרה נוכחותו של חבר-הכנסת (שר האוצר לשעבר) יאיר לפיד (יש עתיד), שריגש מאוד במילים שכתב והקריא.

 

הספדו של ח"כ יאיר לפיד הבוקר בבית העלמין ביבנה:

ההחמצה

הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה
למרות שהם למדו את כל המילים והצלילים מקלטות שחוקות,
שהתגלגלו בטייפים עייפים.
כשהאורות יידלקו, והלהקה תעלה לבמה
הם לא יהיו שם להדליק נרות לבנים.

הם לא יגידו "אני אוהב אותך"
למרות ששוב ושוב תרגלו את המילים והטון,
בחסיון הלילה, במקלחת הצבאית מול הראי המלוכלך
מבזבזים את הרגעים שנשארו להם לישון.

הם לא יסעו לטיול אל המדבר והרוח,
התקליט הבא של פוליקר עבורם לעולם לא יולחן,
"מאה שנות בדידות" יישאר פתוח
הם לא ידחו למועד ב' כבר שום מבחן.

לובשים את מדי האבן, עומדים תמיד בדום,
המחלקה תעבור לנוח, היא לא הולכת לשום מקום,
כשהם מתים –
אנחנו זוכרים את מי שהם היו,
אבל הכאב האמיתי
הוא בגלל מי שכבר לא יהיו.

לא ייוולד להם אף פעם שום ילד
ולא ילמד ללכת ובעיקר לא ליפול
הם לא יודיעו שיגיעו ולא יודיעו שלא
אל תשאירו להם את האוטו
ואל תשאירו להם במקרר שום דבר לאכול.

הם כבר לא ישקרו שהכל בסדר,
הכסף מספיק, ולא צריך כלום.
מכל הגדוד רק הם לא יחזירו ציוד
אבל אל תדאגי אמא, הם לא ילכו לאיבוד…

הם לא ילמדו. לא באוניברסיטה, לא בישיבה
לא בפקולטה של החיים
למרות שכל-כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת,
בעיקר על עצמם…

אנחנו זוכרים את מי שהם היו
אבל הכאב האמיתי
הוא בגלל מי שכבר לא יהיו.

 

צפו בטקס יום הזיכרון בבית העלמין:

צפו בגלריית תמונות: