אלי בוסקילה: נאבק להעלאת קצבאות הנכים

דובר ארגון הפעולה של הנכים בארץ, היבנאי, אלי בוסקילה, מקווה שעם בחירת הכנסת הנוכחית יהיה מזור לנכים בארץ, והוא מקווה, הפעם, לא להתאכזב. "אם נכה בודד מקבל בין 2,400 ל-2,600 ₪… אנחנו פחות מעניים"

האם בקרוב יועלו קצבאות הנכים? ארגון הפעולה של הנכים בישראל פועל רבות בכדי להעלות את המודעות לנושא החשוב ובמהלך השבועות האחרונים אף עושה מאמצים משמעותיים בכדי לשכנע כמה שיותר חברי כנסת להניח על שולחן הממשלה הצעת חוק להעלאת הקצבאות.

ביום הבחירות צעדו הנכים מתל-אביב אל עבר בית הנשיא בירושלים ומסרו לידיו נייר עמדה, מתוך תקווה שיעביר אותו לידי הממשלה החדשה שתיבחר. כעת, כאשר הממשלה התייצבה וקווי-היסוד שלה נצבעו בגוון חברתי, מקווים בארגון הפעולה כי מאמציהם יישאו פרי וכי לאחר שנים שבהם הרגישו בשולי החברה הישראלית הם יוכלו להתקיים בכבוד.

אלי בוסקילה (שני מימין למעלה). יו"ר ארגון הפעולה של הנכים בישראל. ביבנה ישנו מספר לא מבוטל של נכים שחיים על קצבאות

דובר ארגון הפעולה הוא אלי בוסקילה, מיבנה, המרותק לכיסא-גלגלים עקב מחלה קשה ופועל רבות למען זכויות הנכים בעיר ובכלל. בשיחה עם הפורטל הוא מספר על המאבק ועל התקווה לשינוי: "ביבנה ישנו מספר לא מבוטל של נכים שחיים על קצבאות, ואני מאמין שזה לא מספיק להם למחיה. המצב לא פשוט בכלל."

מה גובה הקצבה?
"נכון להיום נכה בישראל מקבל קצבה של בין 2,400 ובין 2,600 ₪, שזה סכום שאי-אפשר לחיות אתו. יצאנו למאבק ביום הבחירות, יצאנו בצעדה לירושלים מתל-אביב, עד לבית הנשיא, והגשנו לו נייר-עמדה בנושא, בכדי שימסור אותו לממשלה העתידית שתקום. כעת, כשהממשלה קמה, אנחנו נקבע פגישות ונדחוף את זה כמה שאפשר, מקווה שיהיה עם מי לעבוד."

עד כמה קשה לנכה להתקיים מהקצבה שהוא מקבל?
"אם נכה בודד מקבל בין 2,400 ל-2,600 ₪ אתה עושה חשבון פשוט, שכירות, כלכלה, תרופות. זה לא מספיק לכלום. זה לא קיום בכבוד בכלל. איפה כבוד האדם וחירותו? אם ממשלת ישראל קבעה ששכר המינימום הוא שכר רעב והעלתה אותו – אז אנחנו, הנכים, מקבלים פחות מחצי משכר המינימום, אנחנו פחות מעניים. לא מדובר באנשים שיכולים לצאת לעבוד, וגם אם אתה מסוגל – אתה נדפק, כי יש חוק שקובע כי נכה שמרותק לכיסא-גלגלים ויכול לעבוד, אם הוא מרוויח קצת יותר ממה שקבעו לו, אז פוגעים לו בקצבה. אין עידוד תעסוקה ואין כוונה מצד הממסד לשפר את מצבם של הנכים בישראל, ההיפך הוא הנכון."

בצעדה לבית-הנשיא. אלי בוסקילה (מימין). לצערי אנחנו שבעים מהבטחות

אז איך בעצם אתם שורדים?
"מגרדים. פעם מצמצמים מפה, פעם משם. פחות אוכלים, פחות קונים בגדים, פחות נוסעים. מוותרים על מותרות, ורק ככה שורדים. לבי על אותם נכים שאין להם השלמה לקצבאות נוספות ומצבם בכי רע. הם פשוט מביאים את עצמם למצב של לפשוט יד ברחוב. נתקלתי בנכים גם מהסביבה, שנאלצו להתחיל לקבץ נדבות בגלל המצב, וזה עצוב מאוד. מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינת רווחה, ואנחנו, הנכים, ממש לא מקבלים יחס שווה לשאר האוכלוסייה. אני מרגיש שהפקירו אותנו. פשוט מתעלמים מאתנו."

אתם מאמינים שבעקבות המאבק הנוכחי – ישתנה משהו הפעם, בניגוד למאבקים קודמים?
"אני מקווה. לצערנו אנחנו שבעים מהבטחות, אבל אנחנו מקווים שבזכות שהממשלה הזו 'חברתית' וכל המפלגות בה חרתו על דגלם את הנושא ה'חברתי', שהפעם זה כן יקרה וכן יקדמו את הצעת החוק הזו."

לצפייה בסרטון הצעדה אל בית-הנשיא, מתל-אביב לירושלים: