תושבים מדווחים על בניינים מסוכנים עם חשש לקריסה

הארגון החל בקידום חקיקה שתחייב בעלי דירות לבדוק את יציבות המבנה. אדריכל צחי כץ, יו"ר הארגון: "החקיקה נחוצה משום שהבניינים הם רכוש פרטי – ולכן העיריות לא יכולות להורות לבדוק אותם. כשבניין מאבד מיציבותו – אף אחד לא מרגיש."

גם בערים אחרות, כמו רמת גן וחיפה, שמענו על בניינים שכיבוי האש הורה לפנות את דייריהם באופן מיידי.

בניין בשד' העצמאות 36
 

כיום אין אף גורם שבודק בצורה מאורגנת ושיטתית יציבות של בניינים. המדינה סומכת על דיירים ועוברי אורח שיבחינו מבעוד מועד בסכנת התמוטטות ויתריעו עליה, אבל כפי שאפשר ללמוד מאירועי חולון, רמת-גן וחיפה – חולשה ביסודות הבניין לא תמיד ניכרת לעין, וכשמבחינים בה – זה עלול להיות כבר מאוחר מדי.

ביבנה התעוררו מספר עוברי-אורח שכן אכפת להם מהסביבה והפנו את תשומת לבנו בפורטל לבניינים, לדוגמת שד' העצמאות 36 ורחוב הדרור 25, וברחובות הנרקיס/רקפת, דואני, תאנה, האלון, הגלבוע, התבור, הגלעד, החרמון ועוד… אשר ברור לעין כי הם בסכנת התמוטטות. בשיטוט קצר בעיר – גילינו שיש עשרות בניינים ותיקים שמצב הולך ומתערער וייתכן בהלט כי קיימת בהם סכנת התמוטטות בעתיד אולי הקרוב, ומן הראוי כי ייבדקו על-ידי אנשי מקצוע המוסמכים לכך.

וונדיפראו אבי זגייה, מייסד ומנכ"ל ציון החדשה – התחדשות עירונית וחברתית: "הכתובת נמצאת על העמודים ועל הקירות המתפוררים! לאחרונה היינו עדים כולנו לקריסתו של בניין בחולון, ולמי שזוכר לפני מספר חודשים קרס בניין גם בארצות הברית, במבצע שומר החומות היינו עדים לפגיעות של טילים בבניינים ולהרס שנוצר וכמובן סכנת החיים למי שגר בדירה ללא ממ"ד.  חוסר תשומת לב או חוסר אכפתיות או נוקשות מצד עיריות לקידום פרויקטים של פינוי בינוי מעמיד את כולנו בסכנת חיים. 

מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את מצבכם ולצאת מכלל סכנה:
1. לאגד את הבניין שלכם ולבחור נציגות דיירים לקידום פרויקט התחדשות עירונית
2. ליצור איתנו קשר כדי שנעזור לכם לקדם תכנית מיטבית לפינוי בינוי
3. לפנות לעירייה על מנת שיפעלו לקדם פרויקט פינוי בינוי
4. לא לחכות יותר מידי – לפעול מהר ככל האפשר לקדם פרויקט פינוי בינוי."

מעיריית יבנה נמסר: "ברחבי העיר קיימים מבני מגורים רבים בבעלות פרטית אשר נבנו החל משנות ה-50 עד שנות ה-80 מחומרים שהיו בנמצא באותה עת."

"לאור הסכנה העלולה להיגרם מאי תחזוקת מבנים ישנים, מוטלת על בעלי הנכסים החובה להחזיק ולוודא כי המבנה מבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור ואת בטחון הנכסים הסמוכים לבניין. ככל שקיים יסוד סביר להניח כי הבניין עלול לסכן את המחזיקים או את הציבור, על בעלי המבנה להזמין חוות-דעת הנדסית מטעמם לבחינת יציבות המבנה ולהעבירה למהנדס העירייה, אשר יבצע בדיקה של רמת המסוכנות של המבנה."

צילומי בניין ברח' הדרור 25
צילום: רוני דוידוביץ
 

עוד נמסר מעיריית יבנה כי "ראש העיר הורה לאגף ההנדסה לפעול ללא דיחוי בכל מקרה של דיווח, כאמור, ככל שיתקבל. במקביל, יוקם צוות משימה לאיתור כל חלופות הסיוע הממשלתיות והעירוניות, העומדות לרשות דיירים, כדוגמת חיזוק מבנים במסגרת התחדשות עירונית, תרבות הדיור, פעולות עצמאיות ועוד."

האדריכל צחי כץ, יו"ר ארגון מהנדסי הערים, הסביר כי "כשבניין מאבד מיציבותו – אף אחד לא מרגיש בכך ולא מטפל. מדינת ישראל כבר בת 70, אבל עוד לא הבינה שצריך לטפל בבניינים בני 50 ויותר. במדינות מתוקנות בעולם יש חקיקה בנושא. בדרך כלל בעלי בניינים שנבנו לפני כ-50 שנה חייבים לדווח כל שנתיים לעירייה כי בוצעה בדיקה. יש עייפות חומר, ובעבר חומרי הבנייה היו הרבה פחות איכותיים. ערים כמו חיפה או חולון, שנמצאות ליד הים, חשופות ללחות ומלחים ולהלכים של בלייה וקורוזיה. בנוסף, הרבה מאוד בניינים בארץ נבנו עם קומת עמודים מפולשת. מדובר בעמודים דקים כמו דוקים".

"יש לנו הרבה מחשבות בנושא. אנחנו חושבים שצריך לערב גם את מהנדסי הבנייה והתשתיות, כי הם אנשי המקצוע שבקיאים בנושא. בכל מקרה, הבסיס המרכזי כאן הוא חקיקה, וחקיקה נמצאת בידיים של הממשלה." סיכם אדריכל צחי כץ, יו"ר ארגון מהנדסי הערים.