תושב האזור זוכה בבית-המשפט למרות שקילל שוטרת ביבנה: "בת זונה"

התבטאויותיו של האדם גררו תגובות מתלהמות נוספות נגד הפקחית, ובראשן מגיב שהגדיל לעשות וקבע בטוקבק שלו כי הפקחית: "הייתה צריכה ללכת משם ולתת לך לפני מציצה טובה, אבל מרוב שהיא בת אלף זונה היא רגילה שנותנים לה ישר סטירה ואז טוחנים אותה…". 

בבסיסו של העימות בין מ.ג – נהג הרכב, לבין פקחית השיטור העירוני ביבנה, עמד סירובה להכיר בכך שמ.ג. נכה מוכר שרכבו נושא תו-חנייה חוקי לנכה, ולפיכך חנייתו נעשתה כדין. הפקחית לא נעתרה להפצרותיו שלא לרשום לו את דוח החנייה, וכך התגלע ביניהם ויכוח, שסופו, כאמור, בפרסום הסרטון המתעד את התקרית, וההתבטאויות שגרר.

סגנית נשיאת בית-משפט השלום ברחובות, השופטת אפרת פינק, החליטה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם הראשון, האדם שעמו התרחשה התקרית מול הפקחית, ואולם קבעה כי כתב האישום נגד הנאשם השני, המגיב בפייסבוק – יישאר על עומדו ויידון עד להכרעת הדין.

תקדים משפטי מסוכן? שוטרת בתפקיד. בין המצולמת לנאמר בכתבה אין כל קשר. תצלום: facebook

השופטת פינק, שהחליטה על ביטול כתב האישום, הסבירה כי לנוכח השימוש התכוף במילה "זונה", בפרט במרחב הווירטואלי, לא ניתן לומר כי הביטוי "פוגע בליבת כבודו של העובד". היא השתמשה באבחון המשפטי המכונה 'אכיפה בררנית', בכדי לקבע את ההבדלים בין סטטוס התבטאויותיו של הנאשם הראשון לזה של השני, אבחון המגדיר את השוני בין קללה פרונטלית לבין קללה וירטואלית; בין קללה שמקלל אדם המעורב בתקרית, לבין כזו שמקלל צופה מן הצד או מגיב על פוסט ברשת החברתית; ובין קללה 'שגורה בפי רוב', לבין אמירה אגרסיבית ומניעה לפעולה – כפי שלדעתה הייתה אכן התבטאותו של הטוקבקיסט.

פינק ציטטה בהחלטתה התבטאות של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, לפיה "אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה כדי שתתקיים העבירה של העלבת עובד הציבור".

מ.ג., הנאשם שבוטל נגדו כתב האישום, הביע שביעות רצון מההחלטה ואמר: "הוכח שיש צדק, ומשטרת ישראל והפיקוח העירוני אינם המילה האחרונה. בית המשפט הוכיח את עצמו".