תאונת עבודה מחרידה בסופר בעיר: אצבעו של נער נקטעה חלקית במטחנה

ובעוד שמרבית בני הנוער מועסקים בעיקר בתחומי השירות, ההסעדה והמכירות, חלק לא מובטל מוצא לעצמו עיסוקים הכרוכי בסכנה ממשית לבריאותם, בסביבות עבודה רוויות במצבים מאתגרים ומשימות העלולות להסתיים בתקלות שונות, תוך שימוש בכלי עבודה ובמכשירים שאינם מיועדים לשימוש על-ידיהם, ואשר אין להם הכשרה ובקיאות מספקות על-מנת שיוכלו לתפעל אותם באופן בטיחותי ובטוח.

כך אירע לא.ל., בן 17, תושב יבנה, אשר הועסק במחלקת האטליז של אחד מהמרכולים הגדולים בעיר. בבואו להשתמש במטחנת הבשר שבמחלקה, השתבש השימוש במכשיר, ומסיבות שטרם הובררו ונסיבותיהן נמצאו כעת בבדיקה, נחתכה אצבעו במכשיר, ונכרת חלק ממפרקי האצבע העליונים שבה.

מקרה זה ממחיש עד כמה יום עבודה תמים ושגרתי יכול להפוך לתקרית בריאותית חמורה, אשר עלולה לשנות את מהלך חייו של העובד – גם מבוגר, כמובן, ובעיקר כאשר המדובר בנער שאיננו מיומן במלאכה ושאין זה עיסוקו ומקצועו מזה זמן רב, ואשר רכש בו די נסיון על-מנת להימנע מתאונות קשות אפשריות מעין אלו.

אצבעו של א.ל. לאחר התאונה

חוק עבודת הנוער [תשי'ג 1953] מסדיר את העסקת הנוער בישראל, והוא עוסק בסוגיות בסיסיות, כגון שכר מינימלי, חופשות ,דיני עבודה ועוד, וכמובן מגדיר את אחריות בעלי העסק ומנהליו בכל האמור עם שמירה על כללי הבטיחות הנדרשים. החוק מתייחס לנערים העובדים מגילאי 15 עד 18, ומטרתו למנוע פגיעה בזכויותיהם האזרחיות, וחייהם: בלימודיהם, בבריאותם או בהתפתחותם התקינה. גיל ההעסקה המינימלי לנוער במהלך שנת הלימודים הוא 16 – אם חל עליו חוק לימוד חובה. אם לא חל על הנער חוק לימוד חובה, הגיל המינימלי להעסקתו הוא 15. גיל העסקה מינימלי במהלך חופשות רשמיות, כמו החופש הגדול, הוא מי שמלאו לו 14 שנים.

  
החוק אוסר על העסקת בני הנוער בעבודות מסוכנות או שאינן הולמות, כמו עבודות פיזיות, סביבתיות ולא הולמות, כגון: עבודה תת-קרקעית במכרה; עבודה בבית-מטבחיים; ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן חיתוך בחמצן או בגז אחר; עבודה בבית חולים לחולי נפש או חולי שחפת או צרעת, אלא אם מלאו לנער 17 שנה והוא למד בבית-ספר לאחיות ואחים; ייצור ועיבוד של חומרי נפץ; עבודות החושפות את הנער לחומרים רדיואקטיביים ומסוכנים.

עוד מגדיר החוק תאונות עבודה, להן חלק מרכזי בהיפגעות ובתמותה של בני-נוער עובדים, והמהוות גורם נפוץ לנכות מתמשכת. על-פי נתוני שירות התעסוקה לנוער, פחות ממחצית מבני הנוער העובדים קבלו מידע כלשהו בהקשר לבטיחות בעבודה, כרבע מבני הנוער העובדים דיווחו כי הם נפגעו במהלך עבודתם, כ-9% ראו תאונות בעבודה, וכ-14% ראו ליקויים בעבודה.

היפגעות בתאונת עבודה כוללת גם את המקרים הבאים: תאונה שאירעה בדרך אל מקום העבודה וממנה, אם בנסיעה, הליכה או במעבר ממקום עבודה אחד לאחר; פגיעה שאיננה תוצאה מהעבודה עצמה; היפגעות שנגרמה על-ידי עובד אחר, או על-ידי חפץ או כלי הנמצאים בסביבת העבודה, ואשר הנפגע לא היה שותף לגרימתה.

בעקבות המקרה המטלטל של א.ל., מצאנו לנכון להביא בפני בני הנוער המתעתדים להעביר את יתרת תקופת החופשה בעבודה, את כללי הבטיחות המרכזיים: עם קבלתכם לעבודה חובה על המעסיק להעביר לכם הדרכה בדבר הסיכונים הקיימים במקום העבודה; חובה על המעסיק לצייד אתכם בציוד-מגן ואמצעי-מגן הנדרשים לביצוע עבודתכם; שימרו על אזור עבודה נקי ומסודר ועל רצפה יבשה, ללא מכשולים במעברים; עייפים? לא בעבודה! מקפידים לישון לפחות 8 שעות בלילה, ועל אכילה מסודרת; זכוכית שבורה? רצפה חלקה? חובה לעדכן את האחראי ולדאוג לבטיחות שלכם ושל החברים שלכם; אל תאלתרו! אלתורים ועבודה שלא בהתאם לנהלים ולכללי הבטיחות עלולים לגרום לתאונות; התאימו את הלבוש לסוג העבודה שאתם מבצעים. עבודה בחוץ, בשמש, מחייבת חבישת כובע וביגוד מתאים; נתקלתם במפגע בטיחותי? ביקשו מכם לבצע עבודה מסוכנת? עדכנו את המעסיק ובקשו שיתקן זאת.

לזכויות בני נוער בעבודה עיינו באתרים המומלצים.

כל זכות

שירות התעסוקה הישראלי