תאגיד המים יפצה את תושב יבנה באלפי שקלים

תושב יבנה שתבע את תאגיד המים 'מי יבנה' יפוצה באלפי שקלים, זאת לאחר שהתאגיד לא התריע בפניו בזמן כי קיימת נזילה בצנרת שלו

קיבלתם חשבון מים 'מנופח' בעקבות נזילה? אם תאגיד המים לא הודיע לכם על הנזילה באופן מידי – אתם זכאים לפיצוי. תאגיד 'מי יבנה' יפצה את תושב העיר באלפי שקלים, זאת לאחר שלא התריע בפניו בזמן כי קיימת נזילה בצנרת שלו. כך קבעה לאחרונה שופטת בית-המשפט לתביעות קטנות ברחובות, רנה הירש.

על-פי כתב התביעה, בתאריך ה- 25 לנובמבר 2013 בוצעה קריאה של שעון המים בביתו של התובע ותוצאות קריאת המונה העלתה כי יש בנכס צריכת מים חריגה מאוד. אלא שאנשי התאגיד לא עדכנו את התובע על הקריאה החריגה עד לתאריך ה-22 לדצמבר 2013, כמעט חודש לאחר שאותרה הצריכה החריגה. רק באותו יום, נמסרה לאשת התובע, טלפונית, הודעה מטעם תאגיד המים, לפיה לפי בדיקת תאגיד המים, קיימת צריכה חריגה מאוד בביתו, מעל 1,000 קוב מים.

התובע (שמו המלא שמור במערכת) פעל, עוד באותו הלילה, לתקן את הנזילה, לאחר שמצא כי מדובר בנזילה מצינור מים תת-קרקעי שעובר מתחת לריצוף ולגינה בחצר ביתו.
 

לאחר ביצוע התיקון, בא התובע בדברים עם תאגיד המים, שכן לדעתו היה זכאי לתעריף מופחת בגין צריכת המים הנובעת מהנזילה, אשר התעריף הרגיל שלה עמד על מעל 15,000 ₪.

התובע קיבל על עצמו לשלם את התעריף המופחת הנוגע לצריכת המים המוגברת עד למועד קריאת המונה, אולם ביקש לקבל זיכוי בגין הצריכה החריגה לאחר קריאת המונה ועל תאריך שבו נמסרה לו ההודעה על כך בפועל. 

לטענת התובע, אין מקום לחייבו כלל בגין הצריכה העודפת, שנעשתה לאחר קריאת המונה ועד ליום קבלת ההודעה הטלפונית על הצריכה החריגה, וזאת מאחר וההודעה על הצריכה החריגה מאוד הועברה לו בשיהוי ניכר ותוך הפרת חיוב על-פי דין המוטל על תאגיד המים.
 

התובע טען כי לו נמסרה לו ההודעה במועד מוקדם כנדרש, היה יכול לתקן את הנזילה קודם לכן, ולמנוע את החיוב.

פעל, עוד באותו הלילה, לתקן את הנזילה

התובע הגיש את תביעתו גם כתביעה אישית נגד מנכ"ל תאגיד המים, קובי נעים, שכן לדידו אחראי המנכ"ל להתנהלות התאגיד, לרשלנותה ולהפרת הוראות הדין.

בכתב-ההגנה, שהגיש התאגיד, צוין כי אין מקום לתביעה האישית כנגד המנכ"ל, ואף אם יש כזו, הוא נכלל בגדר עובד ציבור הזכאי לחסינות בנזיקין בגין מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. עמדת התאגיד הייתה כי הוא פעל כדין, לא חרג מהמוטל עליו, אישר לתובע את הזיכוי המגיע לו ואף חייב בתעריף נמוך מהמחויב על-פי הכללים, תוך מתן אפשרות לשלם את הנדרש בתשלומים ועיכב את הליכי האכיפה נגד התובע לתקופת מה.

במהלך הדיון, הוסיף מנכ"ל תאגיד המים והפנה להוראה בדין, הקובעת לדידו כי הפיצוי בגין הפרת הכללים – אם הייתה כזו – עומדת על 50 ₪, ותו לא.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה השופטת לקבל את עמדת התובע ולחייב את תאגיד המים להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור הצריכה העודפת, ממועד שתחילתו בסמוך לאחר יום קריאת המונה ועד ליום ההודעה על הצריכה החריגה.

בדיקה השוואתית צריכה להתבצע בתוך ימים ספורים

השופטת קבעה בפסק-הדין כי התאגיד פעל בניגוד לכללים המחייבים אותו. היא ציטטה את אחד הסעיפים בחוק תאגידי המים הקובע כי "עריכת בדיקה השוואתית של קריאות המונים חייבת להיעשות "מיד" – ולא "תוך זמן סביר", או עד למשלוח החיוב התקופתי. כמו כן, הודעה בכתב צריכה להישלח בתוך 5 ימים, והודעה טלפונית, כמו גם הודעת טקסט, צריכים להגיע לצרכן "בלא דיחוי". מכאן ניתן לקבוע כי ללא ספק, הודעה לצרכן בחלוף 27 ימים יש בה משום הפרת החיוב המוטל על תאגיד המים על-פי הכללים."

בפסק-הדין נקבע כי: "על-פי לשון הכללים, בדיקה השוואתית צריכה להתבצע בתוך ימים ספורים, המוערך על-ידי ב-2-3 ימים לכל היותר. כך ניתן ליישב הוראה זו עם החובה לשלוח הודעה בכתב לצרכן בתוך 5 ימים במקרה של צריכה חריגה. הדרישה להעברת מסר טלפוני למי שנמצאה אצלו צריכה חריגה מאוד, "בלא דיחוי", מחייבת פרשנות לפניה אותו מסר טלפוני צריך להעביר בתוך 3 ימים לכל היותר, מיד לאחר ביצוע הבדיקה ההשוואתית. במקרה דנן, העיכוב והשיהוי של 27 ימים – שלא ניתן לגביהם כל הסבר ראוי – שחלפו מאז קריאת המונה ועד לסיום ביצוע הבדיקה השוואתית והעברת המידע לתובע, הביאה במישרין לצריכה העודפת בשל חוסר אפשרותו של התובע לאתר ולתקן את הנזילה במועד מוקדם יותר."

תאגיד המים ביצע עוולת רשלנות כלפי התובע

השופטת קבעה כי התאגיד הפר את החובה החוקית המוטלת עליו וכי התרשל בשל הפרת חובת הזהירות שהוא חב כלפי הצרכנים: "התנהלות התאגיד לא הייתה ראויה. לו היה התאגיד פועל בהגינות ובסבירות, היה דואג לבצע "מיד", כנדרש בכללים, את הבדיקה ההשוואתית, ולהודיע "ללא דיחוי" לתובע כי יש צריכה חריגה מאד של מים בביתו, וכך הייתה מאפשרת לו לבדוק, לאתר ולתקן את הנזילה בלא צריכה גבוהה נוספת. בשל כך נקבע כי תאגיד המים ביצע עוולת רשלנות כלפי התובע". לשון פסק-הדין.

השופטת קבעה כי התאגיד ישיב לתובע סכום של 5,547 ₪, אותו שילם בגין הצריכה העודפת עד שנמסרה לו ההודעה על כך, תוך שהיא קובעת כי ניסיון התאגיד להיתלות בסכום הפיצוי הסטטוטורי הוא "אינו ראוי וזו בשלום המעטה".

על בסיסי טענותיו של התובע, החליטה השופטת כי התנהלות התאגיד אכן הייתה "כוחנית ומזלזלת בעיכוב ובשיהוי הבלתי מוסברים ובניגוד לכללים בביצוע הבדיקה ההשוואתית של צריכת המים; באי מתן תשובות במועד סביר לפניות התובע; בהתנערות התאגיד מהחיוב ואי לקיחת אחריות בגין הפרת הכללים; ובדרישה (הבלתי סבירה) בעת הדיון, לשלם לתובע לכל היותר פיצוי בסך 50 ₪." קבעה השופטת בפסק-הדין "אין ספק כי התובע השקיע זמן, מאמץ ואנרגיה בפניותיו החוזרות לקבלת זיכוי או ביטול החיוב הגבוה, כי נדרשו פניות מרובות עד כדי הגשת תביעה משפטית."

מנכ"ל תאגיד המים, קובי נעים. לא יחויב באופן אישי

השופטת החליטה כי התאגיד יפצה את התובע בסכום של 1,000 שקלים בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן וטרחה. לאחר ששערכה את הסכומים ושקלה את הוצאות המשפט, קבעה השופטת כי התובע יפוצה על-ידי תאגיד 'מי יבנה' בסכום כולל של 7,200 ₪.

השופטת דחתה את התביעה האישית נגד מנכ"ל התאגיד, קובי נעים, תוך שהיא קובעת כי אין מקום לחייב את המנכ"ל באופן אישי, שכן פעולותיו נעשו רק במסגרת תפקידו כבעל תפקיד בתאגיד, ולא כאדם פרטי.