שר הרווחה בראיון בלעדי לפורטל יבנה בביקורו בעיר

השר מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון החברתי

איך עושים את זה? ניגשים לאגף הרווחה הרשותי?

"רצינו כבר להתחיל ליישם את זה בחודשים הקרובים, הבחירות דוחות את זה, אבל הכסף קיים והרעיון קיים והחוק קיים (לאחר כל הקריאות בכנסת), מי שלא יוציא את זה לפועל – מפר חוק, חד וחלק! זה יהווה שינוי דרמטי בשירותים."

מה אתה עושה למען חיזוק מעמדתם של העובדים והעובדות הסוציאליות, שהן קורסות תחת העומס הגדול בכל הארץ?

"יש כמה דברים, האחד זה תוספת השכר שחתמו עליו, ברוך השם, יש עלייה של 20% בשכרם ומקבלים אותה עכשיו, רטרואקטיבית מלפני שנה.
אני באמת בחרתי בלהיות שר הרווחה מתוך דאגה אמיתית לעובדים הסוציאליים, כי הם הולכים ונעלמים, כי אם אנחנו לא היינו עושים את הדבר הזה, ואני מודה לארגון שלהם וענבל חרמוני, שעבדה קשה מאוד בשביל הדבר הזה.
אנחנו גם עושים פיתוח של מהלך אסטרטגי, שבוחן את העו"ס, ויש המלצות רחבות על הכיוונים שבהם אנחנו צריכים לפעול בכדי לקדם את המעמד שלהם. לא רק עלייה בשכר, אלא גם מה הגדרת התפקידים והמעמסות שצריכים להיות על עובד סוציאלי.
אני עכשיו מקדם חוק (ב-2015 העברתי אותו בקריאה טרומית ותקעו אותו), חוק התקינה.
אין שום סיבה שמורה בבית הספר, למשל בכיתה א' – הוא יודע בכמה תלמידים הוא מטפל, ובכיתה ג' – הוא יודע על תלמידים הוא אחראי, ובכיתה י' ובכיתה יב' ובכל כיתה אחרת, רק אצל העובד הסוציאלי אין מגבלה בכמה משפחות הוא נדרש לטפל, והעובדים 'יכולים' לטפל ב-200 תיקים אינטנסיביים בשבוע, מי יכול לעשות דבר כזה?! לכן, אני מבקש לקדם את התקינה."

זו בעיית כוח אדם

"תראי, ברגע שהשכר יהיה טוב והעומס יקטן… העובדים הסוציאליים לא אומרים לנו 'תוריד לנו את העומס', אלא אומרים 'תן לנו את הזמן המתאים לטפל בכל משפחה'. אי אפשר לטפל ב-200 משפחות, לכן, אם נגדיר שעובדת סוציאלית מטפלת ב-60 תיקים, לא יותר, כמו תקינה – אנחנו נשנה, ויבואו עוד עובדים.
אחת התופעות היא שאנחנו רואים יותר ויותר אנשים שהולכים ללמוד עבודה סוציאלית, זה לא שאנשים מדירים את רגלם מלימודי עבודה סוציאלית, אבל הם לא באים לעבוד בשרות הציבורי."

מה החשיבות של השלטון המקומי כאן?

"השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית של ממשלת ישראל, הוא קבלן הביצוע, הממשלה מחליטה והכנסת מחוקקת, אבל מי שמיישם בשטח זה השלטון המקומי, לכן, אני הובלתי כבר עכשיו, בשעה טובה ומוצלחת (בגלל שהייתי ראש עיר, ואני מכיר), מהלך של גמישות תקציבית לרשויות המקומיות – הרשות המקומית, ראש עיר ואגף הרווחה בעיר יודעים יותר טוב, מכל אחד מה הצורך של האוכלוסייה בתוך העיר שלהם. במקום לעביר לרשות כסף ולומר להם: 'אתם פותחים רק את המועדון הזה והזה…' אנחנו מעבירים כסף ואומרים לראש העיר ולאגף הרווחה: 'יש לכם גמישות, תשבו עם הקהילות שלכם, תחליטו מה הקהילות רוצות, איזה אופי יהיה לפעילות.'
אז התחלנו באזרחים ותיקים, ובעזרת השם אנחנו נעשה את זה כמה שיותר. אני הייתי ראש עיר, ואני תמיד אומר: 'תנו לראשי ערים את הכלים – הם יודעים מה לעשות, אל תגבילו אותם, תפקחו, תראו שהכסף הולך לייעודו, אבל יחד עם זה, אי-אפשר להמשיך עם הבירוקרטיה.
אחד הדברים שהכרזנו עליו במשרד הרווחה, זה שאנחנו כל פעם לוקחים תחום מסוים ועושים בו רפורמה פשוטה שנקראת 'פחות חודש, פחות טופס', ואת לא יודעת כמה זה עובד, אנחנו מצליחים לצמצם בירוקרטיה, אני סומך על ראשי הערים, הם נהדרים."

יזמת מהלך לחיזוק הביטחון התזונתי, איך הפרויקט הזה עובד?

"הביטחון התזונתי פעל בעבר בצורה שבה כל מיני עמותות חילקו ארגזי מזון כשאנשים עומדים בתור. אנחנו, במקום 20 מיליון הגדלנו את התקציב ל-200 מיליון ש"ח ועברנו מטיפול ב-10,000 משפחות ל 40,000 משפחות, הגדלנו את הכסף ב-240 רשויות.

מה שאנחנו מחלקים זה כרטיס נטען, אנשים באים, עומדים בתור בסופר, כמו כולנו, יש להם כרטיס כמו ישראכרט, אף אחד לא יודע שהם מהרווחה, הוא איתי ואיתך בתור, עם העגלה, כמו כולם. בכרטיס יש סכום, חלק זה 400 ₪, חלק זה 500 ₪, על-פי הצורך, הוא בא וקונה. נגמר – טוענים לו את הכרטיס שוב בסוף החודש. בנוסף לכך, מגיעה אליו הביתה גם קופסה מסודרת שיש בה ירקות ופירות במשלוח עד הבית, לא עומד בשום מקום, חשוב לכבד אותם. אנחנו עושים הכל על-מנת להגיע עד אחרון הילדים הרעבים במדינה. בנוסף לכך, אנחנו ממש בימים האלה התחלנו בפרויקט של פעוטות של משפחות רווחה, מגיל 0 עד 1, במיוחד של אימהות חד-הוריות ברווחה, אנחנו רוכשים להם, בשנה הראשונה בחייהם, את מזון התינוקות. כל משפחה מקבלת, כל אימא כזו מקבלת כל חודש, 6 חבילות מזון, היא לא מקבלת ממש את החבילות מזון, אלא מקבלת כרטיס בערך החבילות, והיא הולכת וקונה את המטרנה או תחליף מזון אחר, על-פי החלטתה של האם. זה כי אנחנו מבינים שילדים שבשנה הראשונה סובלים מתת תזונה, או בעיות תזונה – זה ילווה אותם לכל החיים."

השר מאיר כהן בביקורו ביבנה (פתיחת קמפיין יש עתיד בעיר)

לדעתך יש מקום לשנות את הדירוג הסוציואקונומי?

"כן, מסתבר שהיום יש יותר ויותר ערים עשירות עם אנשים עניים, לכן, אנחנו עובדים ביחד עם האוצר על לאפיין שכונות, לאפיין משפחות, כי גם בתל אביב וגם ביבנה, גם בדימונה, בכל מיני מקומות, יש משפחות שהן בסוציאקונמי 1 או 0. יש ראשי רשויות שאומרים לי 'אנחנו דירוג סוציואקונומי 7 או 8' אז אני אומר להם 'גם בתוכם יש אנשים רעבים עם בעיות'. אנחנו, כבר היום, בחלק מהערים, מתקצבים שכונות שלמות בצורה דיפרנציאלית, בתל אביב שכונות מסוימות בדרום העיר, בירושלים, ישובים ערבים ועוד. בעזרת השם, בתקווה שאני אחזור למשרד (אחרי הבחירות), נמשיך עם זה ונראה את שאר השינויים באופן דרמטי."

הנציגה שלך, פה ביבנה, רונית ארנפרוינד, היא דווקא כן יזמה את הפרויקט של 'ארוחה חמה' של תלמידים בבית הספר, ובנוסף, היא מאוד פעילה, מלווה תושבים בהתחדשות עירונית וכתבה 'זכותון' שיסייע לתושבים בנושא של מה מגיע להם בתמ"א 38, פינוי ובינוי והתחדשות עירונית וידועה כמטפלת ומלווה נשים נפגעות אלימות. איך אתה רואה את העתיד שלה אצלכם? יש סיכוי שלעיר יבנה תהיה חברת כנסת מטעמכם?

"רונית כבר כמעט הייתה חברת כנסת, היא נמצאת במקום מכובד ברשימה. בעזרת השם, בחודש הבא הרשימה תפורסם, לאחר תהליכים שאנחנו מקיימים במפלגה, ורונית היא יותר מאשר אישה ראויה והיא אחת הפעילות הוותיקות והטובות שלנו, אני מקווה שהיא תמצא את מקומה כחברת כנסת."

רונית ארנפרוינד. תמצא את מקומה כחברת כנסת?