שלומי קוריאט במכתב פרידה לאביו

 

אחד מוותיקי יבנה, עמרם (ארמונד) קוריאט, הלך לעולמו ביום שישי האחרון. בנו, שלומי, בהספד מרגש

 

עמרם (ארמונד) קוריאט, אביו של השחקן/בדרן שלומי קוריאט (יבדל"א), הובא למנוחות ביום שישי בבית העלמין של יבנה. משפחתו יושבת שבעה בביתו שברחוב הדוכיפת בעיר.

 

ארמונד ז"ל, מוותיקי יבנה, איש יקר באדם, אדם מלא בחוש הומור, בעל נתינה ולב רחב, צנוע, נעים הליכות ומאיר פנים לכולם. הותיר אחריו הותיר אחריו אישה יקרה, ז'קלין, ילדים ונכדים, בני-משפחה, חברים ומוקירי זכרו רבים.

 

אחייניתו של ארמונד ז"ל, שלי, כתבה בפוסט בפייסבוק: "דוד שלי ארמונד היקר שלנו לא פה. המרכז, הלב, הליצן, המצחיק של המשפחה זה שגידל ילדים מצחיקים, מוכשרים עם לבבות ענקיים, מסמר הערב, זה עם הלב הרחב, עם הכנסת אורחים כאברהם אבינו, עם הדאגה לכולם תמיד. הלב שלך הרחב נדם השארת את כולנו כואבים. תחסר לנו תמיד. ברוך דיין האמת".

 

בנו של ארמונד ז"ל, שלומי קוריאט, הספיד את אביא במעין מכתב פרידה לאבא:

"טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היולדו" המשפט הזה מעיד על אבי יותר מכל משפט אחר.

כזה היה אבא שלי, עמרם (ארמונד) קוריאט ז"ל, שמו הלך לפניו בחייו וקל וחומר בלכתו.
אדם אהוב על הבריות, שתמיד שם לנגד עיניו את כבוד האדם לחברו.
כשהיה נכנס לבית הכנסת היה מברך ל"שבת שלום", שואל ומתעניין בשלומם של כל המתפללים, באופן אישי, מבלי לפסוח על אף אדם.
כזה היה אבי, אדם שמח ועניו, שתמיד היה מוקף באין ספור אנשים וחברים בחייו, וכעת, במותו, הם מקיפים אותנו. אדם שאהב לארח בשפע וברוחב לב, והכנסת האורחים שלו הייתה מיוחדת ומופלאה. מעלה גדולה שזכית לה אבא!

אני זוכר בילדותי בית מלא באורחים, בשירים ובמאכלים מעשה ידי אמי שתחיה ובשפע. בכל מקום אליו היה מגיע כאורח – היה מאיר את המקום בחיוכו, בשירתו ובנוכחותו הכריזמטית. אדם שתמיד דאג לנו, ילדיו, לכל, שלא ייחסר לנו דבר חלילה.


אחד הסיפורים שמלווים אותי וזכורים לי ואשתף אתכם בו כעת הוא כשכבר הצלחתי בעבודתי כשחקן  נודע והייתי מגיע להוריי לארוחת שישי – אז אבי ז"ל היה שואל, חצי בבדיחות הדעת חצי ברצינות: "תגיד לי שלומי, מה יהיה עם השטויות של הטלוויזיה? אתה לא רוצה למצוא איזו עבודה נורמלית? משמונה עד חמש, פנסיה, ביטחון? תחשוב על זה." והייתי אומר לו "אבל אבא, הכל בסדר." היה אומר לי "שימשיך ככה ב"ה, אבל לא לנוח על זרי דפנה, כי לא לעולם חוסן. שתמיד תהיה לך תוכנית מגירה."

כזה היה. דואג וחרד לביתו, לאישתו אמי היקרה, ולנו, ילדיו ונכדיו.

אז אבא יקר שלי, עזבת אותנו והלכת לעולם שכולו טוב. נזכור אותך תמיד.

אמנם השארת תהום עמוקה בלבנו, אבל יחד עם זאת, הנחלת לנו ערכים של דרך ארץ, אהבת חינם, שמחה וצחוק. אנחנו נשתדל להמשיך את מורשתך. נוח על משכבך בשלום. עכשיו לפחות בגן עדן יזכו ליהנות משירתך, תצחיק אותם, זה בטוח, ותשמח אותם שם למעלה כמו שרק אתה יודע!!!

ולנו נשאר רק להתרפק על זכרונות יפים ממך. 
אוהבים אותך, כולנו, אבא יקר שלנו."