שירן פרץ: "במקום לתקן את גלי צה"ל בחרו לסגור – זו טעות"
ההחלטה על סגירת גלי צה״ל היא לא רק החלטה תקשורתית, היא מראה לתהליך עמוק יותר של אובדן איזון
במציאות רוויית קצוות, נדמה ששוב בחרו בפתרון הקיצוני ביותר במקום לעצור, לחשוב ולתקן
בתכנית הבוקר של ערוץ 13, התייחסתי לנושא במסגרת פאנל שעסק בהחלטת הממשלה, והדגשתי כי זהו משבר שניתן היה לנהל אחרת ולא להגיע לסגירה גורפת של תחנה ותיקה ומשמעותית.
מה חדש?
אין ספק שגלי צה״ל עברה שינויים לאורך השנים. כמו כל גוף תקשורת חי, גם היא התפתחה, השתנתה והושפעה מרוח הזמן. אבל תחנת רדיו צבאית, שמשדרת חיילים, חייבת לשמור על מהות ברורה: אותנטיות, ממלכתיות, וניקיון מפוליטיקה ודעות קיצוניות. חיילים אינם פרשנים פוליטיים, והתחנה אינה במה למאבקי אידיאולוגיה.
צפו בקטע מתוך תכנית הבוקר ששודרה בערוץ 13, "פותחים יום":
כמי שעוסקת ביחסי ציבור וניהול משברים, אני אומרת בצורה ברורה: ריבוי תקשורת בישראל הוא דבר מבורך. עבור אנשי תקשורת ויח״צ, זה אפילו מצוין. אבל גלי צה״ל איננה גוף פרטי או מסחרי. תחנה שממומנת בכספי מדינה, מאוישת בחיילים ונמצאת תחת אחריות משרד הביטחון והממשלה, מחויבת לפעול לפי חוקים ורגולציה ברורה. היא לא יכולה ולא צריכה להתנהל כמו תחנת רדיו מסחרית או כזירה אישית של טאלנטים חיצוניים.
וכאן, בעיניי, נוצר הקרע. הכנסת שדרנים חיצוניים, טשטוש הגבולות בין צבא לפוליטיקה, והתרחקות מהייעוד המקורי, אלו תהליכים שלא היו צריכים לקרות. אם היו עוצרים אותם בזמן, מגדירים גבולות ושומרים על עקרונות הבסיס, לא היינו מגיעים לנקודה הזו.
גלי צה״ל היא תחנה שגדלנו עליה. ילדות שלמה עברה עם תכניות כמו “קולה של אמא”, עם מוזיקה ישראלית אמיתית, ועם חיילים צעירים שעשו בה את צעדיהם הראשונים. היא הייתה קול מאחד, לא מפלג.
במקום לתקן, בחרו לסגור. במקום להחזיר עטרה ליושנה, אנחנו נאלצים להיפרד מתחנה שנחשבת עד היום לאחת המובילות בישראל.
שום החלטה לא צריכה להיות קיצונית. לפעמים, הבחירה באמצע היא הבחירה האחראית ביותר.

לעניין זה מצטרף גם יו"ר ארגון עובדי צה"ל, מאיר בן הרוש, שפרסם מכתב חריף בעקבות ההחלטה:
עובדות ועובדי צה״ל יקרים,
קיויתי כי תקוים הידברות וכי נצליח למנוע את רוע הגזרה אולם מה שחששנו ממנו התממש, לפני זמן קצר נתבשרנו על החלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה״ל.
הובא לידיעתי כי שר הבטחון הוציא הנחיה בה הוא מורה לסיים העסקתם של עיתונאים המועסקים כעובדי צה״ל בשל ביצוע עבודתם העיתונאית. אין לי ספק כי התחנה עברה ועוברת תהליך שינוי, בהתאם למתווה ועדת זמיר, שאושר זה מכבר ושהיה מקובל עליי כיוון שלא כלל פגיעה בפרנסתם של עובדי צה״ל.
שידור ציבורי הוא דבר חשוב וכפי שיש במשרד הבטחון פונקציות אזרחיות אחרות ונוספות מדיניות חברתיות התיישבות כך יש גם בצה״ל תחנה שהיא הבית של החיילים.
אני סבור כן גם אם יש מי שאינו מסכים לכל הדעות שהושמעו בה, במסגרת תשדירי חדשות ופרשנויות שונות יש חשיבות לקיום התחנה.
אין מקום לסגור את התחנה מלבד אולי כדי לרצות בעלי הון שיקבלו את התדר הארצי הציבורי שהוקצה לה לטובת רדיו מסחרי.
כזכור הכרזנו סכסוך עבודה אולם משך מספר שבועות לא קוימה כל הידברות עניינית בנושא זה. ולא נעשו כל מאמצים לתווך כיוון שאין שר עבודה בממשלה.
עובדי צה״ל שותפים מלאים למאמץ לנצח בכל מלחמות ישראל ובמיוחד עתה במלחמת חרבות ברזל לא נסכים שיטילו דופי באזרחים עובדי צהל הנאמנים או ינהגו בהם בדרך זו.
חטופים ששבו משבי חמאס בעזה ורפיח סיפרו כי קלטו רק שידורים של גלי צהל וזאת משום, כך גילו לי, שטכנאי גלי צהל פרסו והגבירו את המשדרים במיוחד למטרה זו. תחנת גלי צהל הייתה ועודנה היחידה שמשדרת לכוחות הלוחמים בכתר החרמון במעמקי מנהרות עזה מקום בו אף כלי תקשורת מסחרי לא משדר.
אנו בארגון עובדי צה״ל לא נוכל לעמוד מנגד בשעה שקוראים לפטר אזרחים עובדי צה״ל עיתונאים או טכנאים בהליך שרירותי, פסול ממניעיו, ושאינו כדין מסיבות פוליטיות שאינן ענייניות. אנו נעתור לבית המשפט נגד ההחלטה לפטר את העובדים, נאבק באופן נחוש ולא נקבל את ההחלטה הפסולה בשוויון נפש.