רונית ארנפרוינד: חשבון נפש ודיוק פנימי

יום כיפור עבורי הינו יום עוצמתי בכמה רבדים, האחד – הזהות היהודית שלי, מלחמת יום כיפור והחיבורים המשפחתיים. גדלתי בבית שהזהות והתודעה הייתה ברורה וחד-משמעית: שאנחנו חלק מהעם היהודי, והיהדות היא המסורת שיש לשמר

עד היום אני מגדירה את עצמי כאישה אמונית, ויום כיפור הוא יום ייחודי ומקודש במיוחד, בכל יום מקיימת את ההתבוננות הפנימית, אלא שביום הזה יש בו את קדושת האמונה והחיבור לאבי ז"ל, שהיה ילד חיידר ויחד עם היותי בעבר מקיימת מצוות על מלא מלא בירושלים כחוזרת בתשובה, אבל יותר מהכל על החיבור שלי להיותי חלק מהיסטוריה והתרבות של העם היהודי.

אני חלק מהנכנס המופלא שהתרבות שלנו הביאה לאנושות, את עשרת הדיברות שהייתה למסגרת מכוננת לכל עולם האנושות המודרנית ואשר מחוברת לי למגילת העצמאות, והם שני מסמכים אשר מהווים עבורי את 'לוחות הברית' של קיומנו וההצדקה והיכולת שלנו לקיים כאן את המדינה היהודית והדמוקרטית, והלוואי ונהיה אור לגויים מהמקום הצנוע והעניו ביותר.

היומיום שלנו עטוף, בדרך-כלל, ממשימות חולין השרדותיות, פעילויות של קיום, וזו הזדמנות להאיר את המהויות.


אנחנו נמצאים על סף כאוס מוסרי, חוקתי בחברה שלנו, רף ההסתה והשסע הגיע למקומות טרום חורבן הבית הראשון והשני, וזו העת לעצור ולזכור שכולנו נבראנו מאותם יסודות אנוש וכולנו נסיים את שליחותינו כאן באותה הדרך, המהות והמשמעות שנותיר תלויה אך ורק בעשייה האנושית והבין אישית שלנו.


זו הזדמנות נוספת להזכיר ולזכור כי אם לא נדע להכיל אחת ואחד את השני, ולא נדע לכבד את האחר.ת ולאפשר לכל אחד ואחת לקיים את אורך חייו וחייה כפי שהוא או היא מבקשים – אנחנו נשמיט את המרקם שמקשר בינינו ואז רק נסלים את הפילוג, ובמקרים כאלה הקצוות תמיד הופכים להיות יותר קיצוניים ומקדמים הרס וחורבן.


אנחנו טרום בחירות מוניציפאליות, וקוראת לכולנו לא בהכרח להסכים זה עם זו, אבל לכבד ולנהל בינינו שיח לא מתלהם, ובוודאי, לא אלים.


בחרתי להצטרף, שוב, למהלך הזה, במטרה להביא מיכולותיי למועצה, לא מתמודדת לראשות, ואבוא להיות עזר לכל ראש עיר שהתושבים.ות יבחרו, אבל עד אז מציעה לכולנו, שימרו על רוח "כבד.י את האחר.ת", עצרו מהסתה ופילוג, או/ו הנדסת תודעה שאינה מתבססת על אמת.


ברוח יום כיפור, אני מבקשת סליחה באם פגעתי במישהו.י בדיבור או במעשה, כל חיי הבוגרים הינם למידה מהאחר וקשב לעמדות ולצרכים של האחר.ת, ובאם מעדתי בזה – מבקשת סליחה.
מאחלת לנו שתמיד נגנה שקר, שחיתות והנדסת התודעה, שמייצרת תמונות מניפולטיביות על האמת ותמיד תמיד שנדבק באמת, במוסר, יושרה וחמלה.


אני מבקשת להודות לכל הסובבים.ות אותי וצועדים.ות איתי בדרך של עשיית טוב, שיודעים להיות קשובים.ות, להתגייס למען החלש.ה או מול עוולה, לייצר שמחה, אופטימיות וחיזוק לסביבה ולכוון לערכים של מוסר, יושרה וחמלה, לאורך שנים כך פועלת וכך אמשיך לפעול בכל מישור בחיי.


מאחלת לכל בית יבנה, שנדע קירבה ואחריות חברתית-קהילתית, למען כולנו.


גמר חתימה טובה.