רוכבי אופניים ביבנה: האם אפשר לרכב לפי החוק?

על אף המאמצים של עיריית יבנה לבצע פעולה זו, עדיין קיימים מספר מכשולים המונעים מהתהליך להתבצע בצורה אליה 'התכוון המשורר'

בחודשים האחרונים רוכבי אופניים רבים ביבנה התלוננו, בפני מערכת הפורטל, על כך שהמסלולים המיועדים לרכיבה, בכלל לא תואמים את החוק, וכי הם זוכים להפרעות מצד הולכי-הרגל, שאף כועסים עליהם לפעמים, כאשר הם רוכבים, על-פי הסימון על המדרכות.

הולכי-רגל במסלול האופניים. באשמתם?

הסיבות לכך הן: בראש ובראשונה, הסימון של המסלולים לרוכבי האופניים, שבמקרים מסוימים בכלל אינו מאפשר לרוכב לנסוע כחוק, לפתע הסימון נעצר, וממשיך רק לאחר מספר מטרים, ואז על הרוכב עלול לבצע נסיעה שנחשבת כעברה, ופשוט לנסוע על מדרכה לא מסומנת, ולפעמים נגמר ב… שום מקום.

המסלולים מופרעים באמצע על-ידי תחנות אוטובוס, או מסתיימים לפני קצה המדרכה

בנוסף לכך, הולכי-הרגל ביבנה לא כל-כך מתייחסים לסימוני האופניים, והולכים, לרוב, על המסלול שמיועד, כאמור, לאופניים. (מה שלא ממש באשמתם, כי סימון האופניים תופס, ברוב המקרים, את רוב רוחבה של המדרכה), ואז שוב, על הרוכב לתמרן בנסיעה על המדרכה, על אף המסלול, המיודע לו בלבד.

לאן מוביל שביל האופניים הזה בשד' ז'בוטינסקי?

ולסיום, העלייה מהכביש למדרכה, ולהיפך, במעברי-חצייה, ממש אינה מתאימה לאופניים, לדוגמה, רוכבים הנוסעים על אופני כביש בעלי גלגלים דקים – בקלות יכולים למצוא את עצמם עם פנצ'ר בגלגל, לאחר שניסו לרכב על האופניים בעלייה חזרה למדרכה, לאחר חציית הכביש. חסר שיפוע מתאים ממעבר החצייה (גובה פני הכביש) לגובה המדרכה (מדרגה גבוהה).

לא התקבלה תגובת העירייה.

כל מילה – מיותרת

תחבורת האופניים בישראל

תחבורת האופניים בישראל היא אחד מאמצעי התחבורה בעלי שיעור ההתרחבות הגדולים בישראל והיא משמשת לצורכי יוממות לעבודה, ללימודים ולסידורים באופן יומיומי ותדיר. עם זאת, נכון לשנת 2014 רק אחוזים בודדים מתוך כלל נסיעות היוממות בישראל מבוצעות באופניים. בשנים האחרונות קיימת עליה של מאות אחוזים במספר העובדים המשתמשים באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים לצורכי תחבורה לעבודה ולצרכים אחרים (קניות, סידורים, בילוי וספורט), בעיקר בערים שיש בהן שבילי אופניים. נכון ל-2014 כ-20% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים באופן יומיומי כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. ערים נוספות כמו הרצליה, פתח תקווה, הוד השרון, אשדוד, נתניה וירושלים החלו בשנים האחרונות להכין תכנית אב לשבילי אופניים ולסלול שבילי אופניים. לגידול בשימוש באופניים תורמים, מלבד שבילי האופניים, גם מודעות סביבתית, מודעות ליתרונות הבריאותיים בנסיעה באופניים, עליה במחיר הדלק ורצון להימנע מפקקי תנועה ועלויות חנייה.

אופני תל-אופן ברחוב הרצל בדרום תל-אביב

 

רכיבה על אופניים בישראל

איגוד האופניים בישראל עוסק בקידום רכיבת אופניים בישראל, הן רכיבה תחרותית והן רכיבה עממית. האיגוד כפוף לחוקיו של ה-UCI, איגוד האופניים הבינלאומי. מלבד במספר רשויות ספורות, תשתית התחבורה העירונית כמעט שאינה מגיעה לרמת פיתוח כזו המאפשרת שימוש באופניים ככלי תחבורה שבשגרה. למרות פעילותן של קהילות שונות, אנשים פרטיים וארגונים מהמגזר השלישי, בערים הגדולות תחבורת האופניים אינה מוסדרת דיה ורוכבי האופניים רבות שנאלצים 'לזגזג' בין הכבישים למדרכות. קיימת גם כן פעילות מול גופי ההסעה השונים שמטרתה קידום הנגשת התחבורה הציבורית לקהל רוכבי האופניים.

'תל-אופן' הוא מיזם להשכרת אופניים בשירות עצמי שאותו מספקת עיריית תל אביב-יפו. המטרה העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת כלי-הרכב בתוך העיר. המיזם שואף גם להפחית את זיהום האוויר, ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר, ולעודד פעילות גופנית. השירות הושק ב-28 באפריל 2011 ועם השקתו סיפק מעל 250 אופניים הזמינים לכל אדם מעל גיל 18 ב-35 תחנות עגינה הפרוסות ברחבי העיר. בשנת 2015 השירות הורחב לתחומי העיר גבעתיים.

חברת 'שביל נט' מוציאה לאור מפות טופוגרפיות מפורטות עם שבילים לרכיבה על אופניים.

שביל לרוכבי אופניים בראשון-לציון