רוטרי ברומניה: חוויות ממחנה הקיץ

לאחר טיסה נעימה ומהירה – אני נוחתת בבוקרשט (בירת רומניה) וביחד עם בנות נוספות מהמחנה, שפגשתי בשדה התעופה, אנו ממשיכות בטיסה נוספת, לעיר קלוז'. בשדה-התעופה של קלוז' אוספים אותנו חברי 'רוטרי' מהסניף המקומי. ביחד עם חברי מחנה נוספים, אשר הגיעו לפנינו, אנו יוצאים למגורי אורחים באוניברסיטה המקומית, שם נבלה את הלילה הקרוב.

לאט-לאט מגיעים חברי המחנה מכל רחבי העולם: בלגיה, אוסטריה, ארה"ב, טורקיה, רומניה, מצרים, בריטניה, ספרד, ורוסיה. כולם מותשים מהטיסות, ומתרגשים מהמחנה, בו-זמנית. לאחר שיחה לילית קצרה ואכילת פיצה – עלינו כולנו לחדרים ונרדמנו מיד.

למחרת בבוקר המחנה המשותף שלנו התחיל רשמית. לאחר סיור בעיר ובמכרה מלח מקומי מפורסם, יצאנו באוטובוס, מלווים במתנדבים צעירים, לנסיעה של כארבע שעות, למקום המחנה. הגענו. סיגט מאראמורש היא עיירה כפרית קטנה, על הגבול בין רומניה לאוקראינה. בעיירה הכל ירוק ופורח. אנשים רכובים על סוסים, או נוסעים בעגלה (קרוצה) הוא מראה שכיח ורגיל.

המחנה עצמו ממוקם בתוך מוזיאון לשימור, עם מספר עצום של בקתות ודרכי עפר. אנו התאכסנו במספר בקתות אשר הוסבו למגורים. חברי מועדון אינטראקט (מועדון 'רוטרי' אשר מיועד לבני-נוער) המלווים התאכסנו איתנו ועזרו לנו בכל מה שהיינו צריכים.

לאחר ארוחה חגיגית, בהשתתפות ראש העיר, נשיאת מועדון 'רוטרי' המקומי וחברי רוטרי נוספים, התחילה פעילות המחנה. עוד לפני תחילתו הרשמית של המחנה התחברנו כולנו והאווירה בינינו הייתה מדהימה.

נושא המחנה היה 'תרבות ומסורת'. במהלך הימים, בשעות הצהריים, ביקרנו בכל מיני אתרים ברחבי העיירה, כמו: מוזיאונים (ביניהם מוזיאון לזכר השואה, קורבנות הקומוניזם ועוד) ואתרים היסטוריים. כמו כן עסקנו בפעילויות שונות ומגוונות, החל מרכיבה על סוסים ביערות והרים, ועד לימוד משחק קלפים מקומי, והשתתפות בטורניר השנתי שלו. פיסול, ירי בחץ וקשת, הכנת צמידים מסורתיים, קעקועי חינה וציור על זכוכית, הן חלק מהפעילויות בהן עסקנו. כמו כן, יצאנו לבילוי במועדון מקומי.

בכל ערב, אחרי ארוחת-ערב, הציג אחד ממשתתפי המחנה בפנינו (בעזרת מצגת) את המדינה והעיר שלהם. חלקם אפילו לימדו אותנו ריקודים מסורתיים והציגו תלבושות מסורתיות אותנטיות.

ביום האחרון נערך טקס פרידה, בו הופענו בשיר עממי וריקוד-עם רומני, שלמדנו, והוחלפו דגלי מועדוני 'רוטרי' שלנו. לאחר הטקס חזרנו למחנה ומשם נסענו לשדה-התעופה.

אלו היו שבועיים של כיף רצוף, חברויות מדהימות לעתיד (כבר מתוכננים מפגשים עתידיים עם החברים מהמחנה), אינספור חוויות וזיכרונות (וגם לא מעט תמונות) ואפילו אוצר-מילים קטן בשפות חדשות ושונות.

ועכשיו, כל מה שנותר זה להגיד 'תודה' על החוויה המדהימה הזו. תודה ענקית למועדון 'רוטרי' יבנה, על ההזדמנות הזו והדאגה שלכם לאורך כל הדרך. מקווה שבשנה הבאה אחזור לכאן ואכתוב על חוויה חדשה ממחנה 'רוטרי' נוסף.