רב חב"ד יבנה לט"ו באב: מהי אהבה?

לפני  עריכת חופה וקידושין, אני נפגש עם הזוג, משוחח עמם, ובין השאר, מנסה להסביר ולהבין יחד איתם – מהי אהבה

כמובן שרובם מתנצלים ואומרים: "אנחנו יודעים מה זה… אנו כבר שנים ביחד, יש לנו ניסיון רב באהבה."
אך אני – בשלי! סיסמת האהבה יכולה להתנוסס מעל פני הזוג מאז ההיכרות הראשונה שלהם, אך מבחן האהבה – מגיע רק לאחר החופה.


לפני החתונה אין כל מחויבות בין בני הזוג. בכל רגע אפשר לקום וללכת. אין שום מחסום פיזי או חוקי שמונע זאת, אך לאחר החתונה – אין דרך יציאה בקלות, לפני החופה בגדול כל אחד בא לחפש את הזכויות שלו בקשר הזוגי, לפעמים הוא גם נותן בשביל לקבל, ובגדול, רואים רק את הגורמים המחברים.

לאחר החתונה הסיפור שונה. נכנסים לתקופה אפורה, בה נתקלים באופי השונה של בן הזוג, שלא פעם יוצר חיכוך. אחרי החתונה נוצר קשר מחייב. הקשר מתהדק לאחר לידת הילד הראשון, יציר כפם, שעליו נאמר בפרשת בראשית "והיו לבשר אחד", כלומר, הוולד הוא בשר אחד משניהם. כאן  יש את מבחן האהבה! מי קם בלילה? ומי "לא שומע" את בכי התינוק? מי יחזור מוקדם מהעבודה בעת הצורך להוציא הילד מהמעון? ומי יטען שהעבודה יותר קדושה מהבית…?


ביום המאושר, תחת החופה, אנו מדברים על בניית בית. כל אחד יודע, שככל שהבית יותר מפואר – ההשקעה כדי לשמר אותו, יקרה יותר גם בזמן וגם בדמים. כל אחד יודע שאם נוצר סדק בבית, לא מתרגשים ממנו, אלא מתקנים אותו. לפעמים, דבר זה נובע – לפחות בתקופה הראשונה כשהבית עדיין חדש – מהתנודה בקרקע ואם לא נטפל בו – הוא יגדל ויכול לעתים למוטט הבית.


גם בבית האישי שלנו, במיוחד אחרי החתונה, עלולות להיות תנודות בקרקע ולהיווצר סדקים בקשר שבין בני הזוג, לא צריך להתרגש, אך אסור להתעלם.


התכונות החיוביות של בן הזוג מעצימות אצלנו את האהבה, ולכן, אחד הדברים שעלינו להשתדל לבצע, זה לגלות את התכונות החיוביות של בן הזוג, ובמקביל, לנקוט בפעולות חיוביות שיקלו גם עליו, לראות את החיוב שבנו.


השבוע, חג ט"ו באב, שעליו נאמר "לא היו ימים טובים לישראל כ-ט"ו באב ויום הכיפורים". דבר ראשון, אנו מגלים, כיצד אחרי משבר, אחרי סדקים, ולו העמוקים ביותר, כסדק שנוצר בחורבן הבית, בין אהבה של עם ישראל ובין ה', אהבה שנוצרת לאחר חיבור הסדקים והקרעים, שהיא בדומה לבית מחוזק, שטוב הרבה יותר מלפני הסדקים והחיזוק.


אחד הדברים המיוחדים שהיו ביום זה, שבנות ישראל יצאו אל הכרמים עם בגדים שאולים, בגדים יפים שמכבדים את הבת.


ומה העניין המיוחד בכך?
שגם בנות, בעלות יכולת ועשירות, לבשו בגדים ברמה נמוכה מיכולתן, כדי לכבד את הבנות שאין להן היכולות. כל בת ביקשה שיסתכלו על מעלותיה.


כבזוגיות, כך בעם ישראל, כאשר יש סדקים ובקעים – יש רק מפסידים. על הניצחונות של אחד הצדדים היום אפשר לומר את הפתגם "הניתוח הצליח והחולה מת".

בואו נחפש היום באמת לכבד את השני, לתת לו את המרחב שלו, גם אם נחשוב אחרת ממנו. אך דבר אחד חייב להיות נר לרגלנו, כל זכות הקיום של עם ישראל בארץ ישראל נובע מהדבר השייך לכולנו – התורה, וחלילה התעלמות ממנה – היא התעלמות מעצמנו.


צריך לזכור, שאהבת ישראל, זה כלל גדול בתורה ולא כסיסמא, אלא כצורך לבצע אותו הלכה למעשה גם כשמאתגר וקשה.

בואו ננמיך הלהבות, נרחיק את העשן ונגלה שאפשר בהחלט לחבר בין הלבבות.

בואו ונמשיך להרגיש צודקים, אך בל נשכח להיות חכמים!!!

 

הכותב: הרב יוסף יצחק לרר, רב חב"ד יבנה