ראש העיר חתם על מכתב לראש הממשלה נגד קיצוץ בתקציבי הספריות הציבוריות
"האם ויתרנו על היותנו עם הספר?" רועי גבאי, מצטרף למכתבם של יו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל ויו"ר מרכז השלטון המקומי, לראש הממשלה, בנושא קיצוץ בתקציבי הספריות הציבוריות
לפני מספר ימים פורסם תזכיר חוק התכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 כי "כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך עבור הוצאות הנגרמות ממלחמת חרבות ברזל, מוצע להפחית את סכום השתתפות המדינה בהחזקתן וניהולן של הספריות הציבוריות. כיום, משתתפת המדינה מכוח החוק בתקציב הספריות בסכום של 85 מיליון ש"ח בשנה, בהתאם להוראת החוק כי השתתפות המדינה תהיה בשיעור 50% מסכום הבסיס, שהוא סכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות והמדינה בתקציב הספריות בשנת 2006. מוצע לקבוע כי סכום השתתפות המדינה בהחזקת וניהול הספריות הציבוריות יעמוד על 60 מיליון ש"ח בשנה, ובכך לייעל את מערך הספריות הציבוריות ולהפחית את ההוצאה הממשלתית בסכום של 25 מיליון ש"ח לשנה, וזאת החל משנת התקציב 2024."
"נכון ש'צו השעה' הוא קיצוצים, אך כאן מבקשים לשנות את החוק ולקצץ לתמיד. 17 שנים שתקציב הספריות עומד על אותו סכום ונותן מענה לכל אזרחי המדינה. שינוי החוק יפגע בנו מאוד." טוענים מנהלי הספריות הציבוריות בערים השונות ברחבי הארץ.
מה חדש?
ראש עיריית יבנה, רועי גבאי, מצטרף למכתבם של שי חג'ג', ראש מועצה אזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל, וחיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי, בשם ראשי וראשות הרשויות, הפונים במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתב נגד הקיצוץ.
"נדהמנו לגלות כי בטיוטת תקציב המדינה מופיע קיצוץ משמעותי בתקציב הספריות הציבוריות, אשר כראשי וראשות רשויות – אנו האמונים על השירות אותו נותנות
הספריות הציבוריות לציבור בישראל. כאיש ספר, איננו יכולים להבין כיצד אתה נותן יד לקיצוץ האכזרי הזה בנקודה תרבותית מהותית לחייה של האומה.
הספריות הציבוריות הן סמל לערכיה של מדינה שוחרת תרבות, ספרות ורוח.
הספריות הציבוריות מספקות מרחב למידה שקט לכל הגילאים ומהוות מרחב פנאי בטוח וחינמי לילדים ונוער, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולות. הספריות הציבוריות מארחות אירועי תרבות לכל הגילאים – מפעוטות ועד תושבים ותיקים, ומנגישות אמנות, שירה, פרוזה ונגינה הפתוחים לכלל הציבור.
הספריות הציבוריות הן שירות ציבורי השומר על אופיו כנגיש לכל וללא עלות, מרחב ששואף לשוויון הזדמנויות להרחבת אופקים, רכישת ידע, תרבות והשכלה.
איננו יכולים לראות כל סיבה מהותית לקיצוץ המושת על הספריות הציבוריות, כאשר ברי לכל כי 25 מיליוני שקלים אינם תקציב מהותי עבור ממשלה, ולכן לא מבינים את סדרי העדיפויות.
האם ויתרנו על היותנו עם הספר?
העובדה כי הממשלה בעצם משנה את החוק, מפחיתה את השתתפותה בתקציבי הספריות הציבוריות מכאן ואילך, ובעצם מעבירה את הנטל לרשויות המקומיות, משמעה אחת – הרשויות החלשות והפריפריאליות, בצפון ובדרום, תהיינה הראשונות להיפגע מהקיצוץ האמור. דווקא במקומות בהן הספריות הן מקור למידה וידע ומקור לסגירת פערים – תהיה הפגיעה הקשה ביותר.
הימים הינם ימים קשים למדינת ישראל ואת המחיר כולנו משלמים, אך לא יתכן כי אחרי שישקע אבק המלחמה, נגלה כי נשארנו ללא ספריות ציבוריות, ללא רוח, תרבות וספר."

איגוד מנהלי הספריות: "לאור החוק שקבע, בשנת 2007, שכל תושבי המדינה יכולים להיות מנויים בספריות ללא עלות, הפכו הספריות להיות מרכזים של רוח ודעת, מרחבי אוריינות, מוקד לפעילויות תרבות, מפגשי סופרים ושעות סיפור לילדים. הספריות מהוות עבור כל תושבי המדינה מקום שוקק חיים המשמש את הקהילה, מאפשר נגישות לספרים ולמידע, מקור לחינוך, לימוד והעשרה.
ישנם כ-250 ספריות במדינה וקרוב ל-600 סניפים. הספריות נתמכות [ברובן] רק מתקציבי ממשלה, למעט רשויות חזקות במרכז הארץ שמוסיפות תמיכה לספריות מתקציבן.
מי שיפגע בעיקר, עד כדי סגירה, בהעדר תקציב, הן ספריות הפריפריה, הן הגיאוגרפית והן החברתית.
כיצד ייפגע הציבור?
הספריות, אלו שיישארו פתוחות, לא תוכלנה לרכוש ספרים חדשים [או בכלל] והציבור שידו אינה משגת, לא יוכל להנות ממוצר זה.
לא יתקיימו אירועי תרבות, מפגשי סופר ואנשי רוח בספריות.
לא יתקיימו שעות סיפור והצגות לילדים או לנוער.
מאגרי מידע, בחינם, לא יהיו זמינים עבור הציבור.
רכש הציוד בספריות [כונניות, מחשבים, עטיפות לספרים, … מחדד…] לא יתבצע.
אל הספריות שתיסגרנה, לא יוכל הציבור להגיע, לשהות בן לצורכי… שהייה סתם, או עבודה, או עיון, או למידה.
הספריה כמרחב בו ילדים עם הוריהם מגיעים על מנת לשבת ולשמוע הורה מספר.ת סיפור – דבר זה לא יתקיים.
פגיעה אנושה בציבור רחב שמתפרנס מקיומן של ספריות – מספרי סיפורים, שחקנים, סופרים, מו"לים."