צונאמי ביבנה

לאחר שהוכרז השנה כי רשות החופים הלאומית תחל בפיילוט להצבת שלטי אזהרה מצונאמי, והעובדה כי אירוע צונאמי מתרחש בממוצע כל מאה שנים באזור אגן הים התיכון, החלטנו לבדוק איך אנחנו אמורים להיערך לקראת הצונאמי שיגיע

לפי פרופ' יוסי מרט מאוניברסיטת חיפה, יש, כאמור, עדויות לכך שבשנת 115 לספירה התרחשה רעידת אדמה בים התיכון, ויצרה גל צונאמי שהרס את העיר אנטיוכיה ופגע בערים קיסריה ויבנה. כמו כן, ידוע ששובר הגלים של קיסריה ומבנים בנמל אכן ניזוקו קשות באותה תקופה.

"אפשר לקבוע בוודאות של מאה אחוז שיום אחד יהיה צונאמי בישראל, אומרת ד"ר בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה. "השאלה היא רק מתי."

מחקר חדש צופה כי במהלך 50 השנים הקרובות יכו בישראל גלי צונאמי שעלולים לגרום להרס ונזק רב. במקרה של רעידת-אדמה בקרבת חופי ישראל, יישארו לתושבי מישור החוף 15 דקות בלבד לעלות למקום גבוה על-מנת להינצל. האם המדינה ערוכה לתרחיש האימים?

המחקר קבע כי אם יפקוד צונאמי את חופי מדינת ישראל, אזור שפך הירקון בצפון תל-אביב, שפך הקישון בחיפה, ואזורי המרינה באשדוד ובאשקלון, יהיו המועדים ביותר להצפה ולסיכון. מחקר זה נערך עבור הוועדה להיערכות לרעידות אדמה.

השנה הוצב שלט של התרעת צונאמי בחופי אשדוד. בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל, כאמור, מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה.

מחקר שנערך על-ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100-1200 לספירה.

המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונמי בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.

ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה אשר אחראית על הנושא בישראל, הגישה בשנת 2014 דוח לממשלה המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונמי: פגיעה בתחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתה של מתקני ההתפלה.

ובינתיים, עשרות שלטי אזהרה הוצבו בחופי אשדוד. השלטים, המתריעים מפני גלי צונאמי, מדריכים את הציבור להיכן להימלט במקרה שיגיע גל כזה. ואמנם מדובר רק בתרגיל היערכות לצונאמי שהתקיים באזור, אבל אין שום סיבה לשאננות. "אפשר לקבוע בוודאות של מאה אחוז שיום אחד יהיה צונאמי בישראל", אומרת ד"ר בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה. "השאלה היא רק מתי."

גודמן חוקרת בשנים האחרונות עדויות פיזיות לגלי צונאמי שפגעו בעבר בשטח ישראל. "אפשר לדבר על 14-13 אירועים של צונאמי על קו החוף הישראלי ב-2,500 השנים האחרונות", היא אומרת. "היסטוריונים כתבו על גלי צונאמי שפגעו בארץ, יש תכתובות על כך בין מנהיגים באזור, ועדויות לצונאמי מופיעות גם בטקסטים דתיים שונים".

"היו גלי צונאמי שככל הנראה דמו בעצמתם לגלים שגרמו לאסון שהיה בלב האוקיאנוס ההודי ב-2004. חלק מהאירועים השפיעו על אזורים גדולים בים התיכון, וחלק היו מקומיים יותר. היה גם גל צונאמי אחד בו נהרגו אלפי אנשים, כך לפי עדויות מהתקופה ההיא".

צונאמי נגרם לרוב כתוצאה מרעידת אדמה בלב הים, שמביאה להיווצרות גלים ענקיים, שנעים במהירות של עשרות עד מאות קילומטרים בשעה ושיכולים להתרחק עד אלפי קילומטרים ממוקד הרעש. כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה מהירותם פוחתת, אך הצטברות האנרגיה שבהם גורמת להתרוממות גל לגובה שעשוי להגיע ל-30-20 מטר, ואף יותר. הגל הגבוה שוטף את היבשה וסוחף כמעט כל דבר שנקרה בדרכו בעוצמה אדירה והרסנית.

"אם יפקוד את חופי ישראל צונאמי שיחדור 'רק' 300 מטרים לתוך היבשה, הוא יגרום להצפה של חלקים גדולים מגוש דן ולנזק שקשה לשער את עלותו ואת הזמן שייקח לתקן אותו", אומרת גודמן. "אם הגלים יהיו גבוהים במיוחד, יושפעו מהם גם אזורים גבוהים ומרוחקים יותר מקו החוף".

מה המדינה עושה כדי להיערך למצב כזה? ב-2012 נערך תרגיל גדול שדימה שתי רעידות אדמה שפקדו את ישראל בזו אחר זה וגלי צונאמי ששטפו את חופי המדינה – בחיפה, בנחל פולג, בנמל תל אביב ובתחנת הכוח רידינג. על פי התרחיש המדומה שהכינו אנשי המשרד להגנת העורף, אסון הטבע יגרום לאלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ו-170 אלף אנשים שיאבדו את קורת ביתם.

ברור שהתנהגות וערנות התושבים יכולים לצמצם את ממדי פגיעת הצונאמי, אך מה על המדינה לעשות כדי למנוע אסון? גודמן מתייחסת לפעולות הרצויות של רשויות המדינה למניעת וצמצום האסון לכשיבוא: "לא צריך להתייחס לקו החוף כאל מקום יציב, אלא כאל מקום שיכול להשתנות. לכן, תשתיות מרכזיות צריכות להיות מוקמות כמה שיותר רחוק ממנו", היא אומרת. עם זאת, המצב בישראל הוא שתשתיות רבות נמצאות על קו החוף ומספקות שירותים חיוניים שתושבי המדינה תלויים בהם. על קו חוף הים התיכון של ישראל חמישה מתקני התפלה, שאחראים לייצור 40 אחוז מהמים שאנחנו משתמשים בהם, ולאורך חופי ישראל ארבע תחנות כוח שמייצרות חשמל ותלויות במי הים התיכון לקירור.

"אנשי הרשויות בישראל חייבים לקבל את ההחלטה הנכונה: לאסור על בנייה מסיבית בחופים, להניח להם להישאר במצבם הטבעי עד כמה שאפשר ולחזק את המקומות שבהם הבנייה כבר נעשתה ושבהם עלולים להיווצר נזקים במקרה של אסון טבע מהסוג הזה", אומרת גודמן. "היווצרות צונאמי אמנם אינה בשליטתנו, אבל עלינו לטפל במה שכן נמצא בידינו: שימור קו החוף של ישראל ושיקום הנזקים שכבר נגרמו לו".

בים התיכון נוצרו מספר גלי צונאמי, וחלקם אף הגיעו ופגעו בחופי ישראל כאשר האחרון היה ב-1956 כתוצאה מרעידת אדמה לחופי יוון, ולמרבה המזל גובה הגל שהגיע היה כחצי מטר בלבד.

הערכות חדשה בישראל:

בתום עבודת מטה ממושכת לגיבוש התפיסה הלאומית להיערכות ומענה לתרחיש 'צונאמי', רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון חשפה לאחרונה (23.3) את שלטי האזהרה החדשים מפני 'צונאמי', עם תחילת הפיילוט להצבתם בחופי הים של אשדוד, אשקלון שבעתיד צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מחופי הים של מדינת ישראל.

באשדוד יהיה אחראי על נושא זה, אריה איטח, מנהל אגף הבטחון והחרום בעיריית אשדוד.

ישראל תצטרף למדינות אחרות בעולם שהכשירו מסלולי מילוט מפני צונאמי, מחופי הים לאזורים בטוחים.

אשדוד עיר פיילוט ראשונה בישראל:

החופים הראשונים שנבחרו לשמש כ'פיילוט' הם באשדוד ואשקלון. בחופים אלה ייפרסו עשרות שלטי אזהרה והכוונה, לאורך מסלולי המילוט.

סכנת צונאמי בחופי הים התיכון- רקע: 

הים התיכון הינו אחד האזורים הפגיעים בעולם מצונאמי. עד כה תועדו בו כ-25% מכל מקרי הצונאמי הידועים במהלך ההיסטוריה האנושית.

בכל 100 שנים בממוצע מתרחש אירוע צונאמי משמעותי במזרח הים התיכון.

בכל 250 שנה בממוצע פוגע צונאמי בחופי הים התיכון של ישראל.

התראה על צונאמי אפשרי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים בממוצע.

ההתראות האחרונות התקבלו ב-15 באפריל 2015, בעקבות רעידת אדמה מול חופי קפריסין, בעוצמה של 6.1 בסולם ריכטר, וב-16 באפריל 2015, בעקבות רעידת אדמה בים ליד כריתים, בעוצמה של 6.1 בסולם ריכטר.

"רשות החירום הלאומית אמונה על הכנת העורף האזרחי וגופי החירום הייעודיים למגוון רחב של תרחישי חירום", אמר ראש רשות החירום הלאומית בצלאל טרייבר. "תחילת הפיילוט להצבת שלטי האזהרה בחופים ותרגיל ההתגוננות הראשון שנקיים בתחילת אפריל הם השלב הראשון בתכנית להכנת האוכלוסייה להתגוננות מפני תרחיש של צונאמי".

במשרד הביטחון הודיעו היום (רביעי) כי לראשונה, רשות החירום הלאומית תחל בפיילוט לפריסת שלטי אזהרה מפני "צונאמי" לאורך חופי הים. עשרות שלטים ראשונים יוצבו בחופי הים של אשדוד ואשקלון, בנמל אשדוד ובתחנת הכוח רוטנברג, ובהמשך תיבחן הרחבתם לכל חופי הארץ. שלטים ראשונים כבר הוצבו בחוף ימה של אשדוד.

עד כה הוצבו מספר סוגי שלטים: שלט "אזור סיכון מצונאמי" המסמן את תחילת מסלול המילוט, הכולל הנחיות בסיסיות לפעולה בעת סכנה; שלט הכוונה מחוץ לאזור סכנת ההצפה; וכן שלטי הכוונה לאזורים בטוחים הנמצאים במקום גבוה או בבניין, אשר הוצבו לאורך מסלול המילוט.
צילום: דיאנה חננשווילי, משרד הביטחון
התראה על צונאמי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים. שלט אזהרה שהוצב בחופי אשדוד צילום: דיאנה חננשווילי, משרד הביטחון

שלטי אזהרה מעין אלו, הצפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מחופי הים במדינת ישראל, קיימים במדינות נוספות בעולם, בהן ארה"ב, איטליה, יפן, תאילנד, וצ'ילה, שהכשירו מסלולי מילוט מחופי הים לאזורים בטוחים במקרה של צונאמי.

בעזרת בדיקות גיאולוגיות של הקידוחים נמצאו עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את חוף קיסריה: אירוע שהתרחש בשנת 1500 לפני הספירה; אירוע שהתחרש בשנת 100-200 לספירה; אירוע שהתרחש בשנת 500-600 לספירה ואירוע שהתרחש בשנת 1100-1200 לספירה.

במאמר שכבר פורסם בכתב העת geological society of America  הצליחה ד"ר גודמן להראות
כי הצונאמי המוקדם ביותר נבע מהתפרצות הר הגעש סנטוריני, התפרצות שהשפיעה על כל איזור הים התיכון. האחרים, כך משערת ד"ר גודמן, נבעו מרעידות אדמה יבשתיות תת-מימיות, שגרמו לצונאמי מקומי יותר. "מקומי זה לא בהכרח קטן. מדובר בגל צונאמי שיכול להגיע לגובה של חמישה מטרים ולכשני קילומטר לתוך האדמה", מסבירה ד"ר גודמן. לטענתה, ערי חוף בטווח הזה ללא ספק יפגעו בצורה רצינית מצונאמי כזה. מעל המים, גם לאחר צונאמי קשה בני האדם מנקים את השטח וחוזרים לבסוף לשגרה. מתחת למים העדויות נשמרות.

"חייבים להיערך למצב כזה, במיוחד בערים ובמבנים על קו החוף. המיקום של תחנת הכוח חדרה על קו החוף כבר הביא את הנהלת חברת החשמל והמשרד לתשתיות להתייחס לנושא והם אף מסייעים לנו בהמשך המחקר", הוסיפה ד"ר גודמן. ד"ר בוורלי גודמן מבית הספר למדעי ים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה

התראה על צונאמי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים. שלט אזהרה שהוצב בחופי אשדוד צילום: דיאנה חננשווילי, משרד הביטחון
אירוע צונאמי בישראל כל 250 שנה | צילום: משרד הביטחון

חוף לאחר צונאמי. בקרוב בישראל? צילום: רויטרס

בשנת 2009 השלימו ד"ר סלומון וחוקרים נוספים מהמכון הגיאולוגי את מפת אזורי הסיכון בישראל החשופים ביותר לפגיעת צונאמי. מחקר זה, שמומן גם הוא על ידי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, הוטמע בהמשך במדיניות מנהל התכנון של משרד הפנים וכן בהנחיות תסקירי הסביבה של המשרד להגנת הסביבה.

מחקר זה קבע כי אם יפקוד צונאמי את חופי מדינת ישראל, אזור שפך הירקון בצפון תל-אביב, שפך הקישון בחיפה ואזורי המרינה באשדוד ובאשקלון יהיו המועדים ביותר להצפה ולסיכון. מחקר זה נערך כאמור עבור הוועדה להיערכות לרעידות אדמה.

ממחקר זה ומחקרים קודמים עולה כי גובה הגל שעשוי לשטוף את ישראל במקרה של צונאמי עלול להגיע לכחמישה מטרים. במקרים כאלה עלול גל אחד להימשך זמן רב יחסית, ולשטוף את החוף בכמות מים אדירה.

לחילופין, עלול הצונאמי לגרום לירידה של כ-10 מטרים בפני הים. במקרה זה עלולה להיחשף רצועה מקרקעית הים ברוחב של עד קילומטר וחצי. "גובה הגל במקרה הזה איננו הנתון החשוב ביותר, אלא האורך שלו וכמות המים שהוא מביא עימו", הדגיש סלמון.

פיילוט של רשות החופים הלאומית – איזור סיכון | צילום: משרד הביטחון