צוות יבנה: הטיול המרהיב לגיאורגיה

עובדת היותה חבל-ארץ המתוחם מדרום בהרי הקווקז הנמוך ומצפון בהרי הקווקז הגבוה גורמת לכך שאדמתה פורייה, עם שפע של מים. מיקומה הגיאו-אסטרטגי, על 'דרך המשי' מסין לים השחור, תמיד הזמין כובשים, שעברו והשאירו בה את רישומם.

חברי הקבוצה ביקרו בעיר גורי, עיר הולדתו של סטאלין, ובמוזיאון סטאלין, המפאר את שמו ואת דמותו, אך אף לא מילה על רודנותו על השיתוף המוזר עם גרמניה במלחמת העולם השנייה ועל רציחותיו, כאילו רק עובדת היותו גיאורגי מנקה אותו.

הם נסעו בדרך הצבאית, שחוצה את ערי הקווקז ומחברת בין אירופה לאסיה. הנוף היה עוצר נשימה. מאגר-מים מלאכותי, בצבע טורקיז, ליווה אותם לאורך הדרך.

ואז עברו לרכבים גבוהים וטיפסו לקווקז הגבוה, לגובה של 2,200 מטרים. הנוף ההררי חצוי בקניונים עמוקים ומרחוק מזדקרת פסגת הקזבג (גובה 5,000 מטרים) המכוסה שלג עד.

את הטיול סיימה הקבוצה היבנאית בהכרת עיר הבירה, טבליסי, השונה מאוד מהעיירות שבהן ביקרו. זו עיר מודרנית, תוססת, מלאה שמחת-חיים, ביום ובלילה. יש בה מבנים מודרניים, בעלי צורות יוצאות-דופן. בלילה היא מוארת בצורה מדהימה ומזכירה כל עיר אירופאית אחרת. עיר המשלבת ישן וגם חדש: קצת מזכירה שילוב של ירושלים ותל-אביב החדשה.

אחד הדברים שייחדו את הטיול היה האירוח בבתי המקומיים. אחת המשפחות פתחה את ביתה לפני החברה' שלנו וניתנה להם האפשרות להציץ ל'יקב הפרטי' הנמצא כמעט בכל חצר.

"הופתענו לראות כיצד בעל-הבית חושף לפנינו את כדי היין הענקיים הקבורים בתוך האדמה ומכוסים במין חימר להגנה." סיפרו חברי 'צוות' יבנה "אחר-כך פתחו לנו שולחן ועליו מכל טוב, תוצרת המשק הפרטי: אגסים, תאנים, דובדבנים, אגוזי לוז בקליפתם הירוקה, קטופים ישר מהעץ, וכמובן החצ'פורי הגיאורגי המפורסם (סוג של בורקס ממולא במיני מליות) והמון המון צ'הצ'ה (יין השרף הגאורגי המפורסם). רוחב הלב ושמחת-החיים שבהם התקבלנו הצדיקו את האמונה הגאורגית ש"האורח הוא של אלוהים" – האורח הוא מתנה של האל לאדם, כדי להעמידו במבחן הנתינה לזולת, ואכן זכינו בבית הזה לכבוד מלכים."

בבית נוסף בו התארחו, התנסו בהכנת הלחם הגאורגי המסורתי והתכבדו בארוחת-צהריים כיד המלך: המטעמים זרמו לשולחנות ללא הפסק, כיאה למסורת הגאורגית.

הגיאורגים הם עם מאמין, בכל מקום, על גבעות נישאות, או בראש ההרים, תמיד תזדקר לה כנסייה קטנה. השמות תמר, דוד הם השמות הנפוצים שם, מן הברית הישנה.

הם לא אוהבים שקוראים להם 'גרוזינים', שזה בעיניהם כינוי הגנאי בו כינו אותם הרוסים ששלטו שם במשך מאתיים שנים. הם מבקשים שנכנה אותם 'גיאורגיים', על-שם המילה היוונית גיאוס, עובדי-אדמה.

מעבר לנופים המרהיבים ולמאכלים הטעימים – תרמו להצלחת הטיול בעיקר אישיותו המיוחדת של המדריך, איציק יוסף, (איש נעים הליכות, שהשרה נינוחות ושמחת-חיים על הקבוצה), וההרכב האנושי של הקבוצה. נוכחותו של נציג הנהלת 'צוות' יבנה, אשר דאג מאחורי הקלעים לפתרון הבעיות הקטנות וההכרות המוקדמת בין כל חברי הקבוצה יצרו אווירה מצוינת לאורך כל הטיול.

"ותודה ענקית לגדעון פרי, חבר 'צוות' יבנה," מסכמים החברים "אשר מעבר לתכנון המצוין של המסלול, למלונות ברמה טובה מאוד – דאג, מאחורי הקלעים, לחלק לנו גם צ'ופרים, קפה ועוגיות, אבטיח בצדי הדרך, בקבוק מים בכל יום, ובעיקר, דף עם סיפור-לילה, שציפה לנו כל לילה על הכרית. בקיצור, היה טיול מהנה ומעניין ביותר, ואנו כבר מצפים לטיולים נוספים בארץ ובחו"ל."