עצוב: מיכאל אידו נפטר בערב החג

מיכאל אידו ז"ל

 

הרב יוסף יצחק לרר: "בערב החג הלך מאיתנו יהודי יקר. מיכאל אידו. היכרנו אותו שנים רבות. את טוב לבו, את עבודתו המקצועית, אך בחצי השנה האחרונה, לאחר שהתעקש ועבר את הניתוח הקשה, גילנו אדם שלימד גם אותי רבות. הוא התעקש לחיות, וה' נתן לו את זאת, הוא הצליח להרים את נפשו הבריאה על גופו השבור ולעשות כל מאמץ להמשיך למלא את תפקידו בעולם בתנאים הקיימים. מיכאל היה מגיע לתפילת מנחה וערבית, בבית חב"ד, והיה שותף בשיעור של הרב לסקר בין מנחה לערבית. שותף לא רק בהקשבה, אלא גם בהחייאת השיעור על-ידי שאלות והסברים. באחד הימים בני בא להתייעץ עמו בקשר להתקנת מזגנים בביתו החדש, ומיכאל לא הסתפק בייעוץ כללי, אלא החליט מיוזמתו לגשת לדירה על-מנת לתת את העצה הטובה ביותר. לא בכדי השיב את נשמתו בערב חג החירות, כי הוא הצליח לשמור על חירות נפשו מול מיצרי הגוף. שנשמע רק בשורות טובות! מוקיר זכרו."

בין המספידים גם חבר מועצת העיר, מאיר דהן, שכתב עליו אמש פוסט עם מילים מרגשות:

"נשבר הלב לרסיסים…

עם לכתו בטרם עת של איש טהור וצדיק… נטול גינוני כבוד ואגו… עניו שבאדם…

עוד טרם מלאו לו 58 שנים…

אחד האנשים הטהורים בהם נתקלתי בכל שנותיי הארוכות…

מעטים הם האנשים כמותו… בהם טמונות מעלות הטוהר…

בעל ואב למופת… אשרי האישה שזכתה לבעל כזה… אשרי הילדים שזכו לאב שכזה… אשרי הבריות שהיו קרובים לאיש שכזה…

משך כל השנים האחרונות הוא התמודד בגבורה עם מחלת הסרטן… ואין אדם מבחין בכך… תמיד חיוך אוהב וצנוע נסוך על פניו הטובות… מסביר פנים… מסייע לכל איש… מקפיד שלא להפסיד יום עבודה… מפרגן… מעודד… שמח בחלקו..

צדיק טהור…

היה אופטימי כל הימים…

ואמש… באותן שניות בהן בנותיו, שיחיו, ברכו על נרות החג… וכשרעייתו היקרה רינה תבדל"א לצדו… הוא נשם את נשימותיו האחרונות…

החג רק נכנס… ונשמתו של מיכאל יצאה…

לא הספיק לחגוג את ליל הסדר תש"פ…

תנחומים מעומק הלב לרינה, חברתי היקרה, ולמשפחת אידו הנפלאה והיקרה…

מוקדש לכם שירה המרגש של מרים ילן שטקליס:

"חיכיתי חיכיתי
בכיתי בכיתי
ומי לא בא
ומי לא בא
מיכאל

והוא הבטיח פעמיים
שיבוא אחר הצהריים
ומי לא בא
ומי לא בא
מיכאל

שמלה לבשתי יפה מאוד
עם סינור בו רקום
אפרוח ורוד
דומם ישבתי דומם חשבתי
עלי ועל מיכאל
ומי לא בא
ומי לא בא
מיכאל

את הבובות כולן
לישון השכבתי
שלא תדענה שלא תפרענה
אותי ואת מיכאל
והוא לא בא הוא לא בא מיכאל

ובחלון ישבתי והקשבתי
וחשבתי – מיכאל
ובגזוזטרה עמדתי
ולחצר ירדתי
וחרדתי – מיכאל

והוא לא בא
והוא לא בא
מיכאל

מחר השכם בבוקר
אלך לי אל הגן
ואשב לי ואבכה לי
כל הזמן
מיכאל"!

ומי לא יבוא עוד?

מיכאל!"

רונית ארנפרוינד, חברת מועצת העיר לשעבר, הספידה אף היא: "קיבלתי בתדהמה את הבשורה הקשה על מיכאל. רק לפני מספר חודשים שוחחנו (בקופת חולים) על המשפחה, ילדים ופרויקט פינוי בינוי. השיחה הייתה כמו תמיד, עם חיוך ומבט של טוב על העולם. את מיכאל אני מכירה מזה שנים באמצעות רינה זוגתו, שהייתה פעילה במטה שלי בשנים עברו. במהרה, בזמנו, הקשר הפך גם להיות קשר אישי ולא רק פוליטי חברתי. מיכאל איש עם חיוך ומבט מבויש ומלא טוב והכלה לסביבה. נדיבות בשקט וצנעה, איש שמשרה נועם ונינוחות ומשרה תחושה שהנתינה שלו, מבחינתו, מובנת מאליה ונקייה לחלוטין מאינטרס. נשמה נקייה ומלאה בנדיבות ונתינה, והכל בחיוך וטוב. אובדנו הוא גריעת מנה של טוב, נדיבות ונתינה מהעולם."

מיכאל ז"ל, עם רעייתו רינה אידו תבדל"א

 פורטל יבנה שלי משתתף בצער המשפחה. מי ייתן ולא תדעו עוד דאבה ומן השמים תנוחמו. 

יהי זכרו ברוך.