עמיחי ביטרמן: איש הזה’’ב שלנו!

ביטרמן הצטרף לקבוצה שהתנדבה למשמר האזרחי: "עשינו את השמירות מטעם המשמר האזרחי. התחלתי בנושא של אבטחה מתנדבים שלא היו במדים, הציעו לנו לאחר מכן לעבור להיות מתנדבים במדים, ואז עברנו לכוח סיור. במהלך ההתנדבות שלי עברתי את כל התהליך, מחייל פשוט עד לקורס קצינים ועד לרב פקד, בצורה מאוד טובה, בגאווה, אני אוהב את זה, זה חשוב, וכמובן שאני לא מערב עניינים פוליטיים עם מה שאני אוהב."

רפ"ק מיוחד עמיחי ביטרמן עסק בהוראה, כשכל שנות העבודה שלו היו בערד: "ברגע שפתחו את האגף הטכנולוגי בתיכון בערד – עברתי לערד בתור מורה למכניקה, מאז ספטמבר 1973 אני הייתי מורה מחנך, רכז ביטחון, רכז טיולים, עשיתי כל מה שניתן לעשות." הוא מתאר בגאווה.

בשנת 2015 יצא ביטרמן לגמלאות, ביוני 2016 עבר עם משפחתו לרחובות: "אני תושב רחובות ובמשך שנה נסעתי לערד, טיפחתי את הנוער, הייתי מפקד יחידת הנוער כי לא מצאו לי מחליף."

בספטמבר 2017 הציעו לו לעבור ולהתנדב ביבנה: "זו הייתה תחנה חדשה, עשיתי את זה, אני שם עד היום, ואני מאוד נהנה. קצינת המתנדבים שני זכריה היא מקסימה ונהדרת. מאפשרים לי להתנדב בנושא לא מקצועי בעקבות זה שהייתי מורה וקצין הדרכה והסברה בערד." הוא מפרגן.

"אני עוסק בעניין של זהירות בדרכים מטעם אגף התנועה, אני מעביר את ההדרכה ביבנה ובגדרה."

מדוע הגעת לזה? אנחנו מתעקשים ומקשים

"אני בא מבית שכולו היה מתן לציבור, ההורים שלי היו אנשי מפלגה מפתח-תקווה, אבי היה מזכיר האיגוד המקצועי במועצת פועלי פ"ת.

אני ידעתי שאבא חי את החיים למען הציבור, לא ראינו אותו הרבה בבית, זה עניין שדבק בי, במשך השנים היו הרבה פניות אליי שאכנס ואהיה פעיל במפלגה, ולא רציתי.
החינוך בבית בער בי, ואני חושב שהנישה של המשמר האזרחי היא אפשרות לתת לציבור, לקהל האזרחי, ממה שחונכתי בבית, ואני מרגיש שאני נותן די הרבה בעשייה."

במסגרת תפקידיך – היית קשוח עם מי שעבר על חוקי הדרך?

"בזמנו, כשהייתי במסגרת התנועה ונתתי דו"ח לנהג, תמיד זה היה מסתיים בחיוך ולחיצת יד, והיום אני לא פעיל במסגרת מבצעית, אבל כל פעילות שלי מסתיימת בבית הספר בקורס עם "תודה עזרת לנו מאוד".

מחר מתחילה שנת הלימדים, הספקת לנוח קצת בחופש הגדול?

"אני נותן הרצאות ב'זהירות בדרכים' בחופש הגדול. העשייה הזאת נותנת לי חלק בחיי, תודה לאשתי שמאפשרת לי לצאת ולעשות את העשייה הזאת." ביטרמן מסכם בנימה של חיוך וגאווה.