ספרים רבותיי, ספרים!

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה, במיוחד בימים אלו, של מבצע 'צוק איתן', לא משנה כמה מתח יש לכם בחיים האישיים, בעבודה או בכל עניין אחר, ספר טוב תמיד יכול להשכיח את הכל. בעזרת סיפורים ניתן להפליג בדמיון, להירגע ולהתנתק מבעיות העכשיו, בשונה מקריאת מאמר או חדשות, שמשאירים אתכם בהווה: קריאה במבחר ספרים

ילדת השלג

אייבי אאווין היא סופרת אמריקאית צעירה, ילידת המרחבים הקרים של אלסקה, שם היא חיה עד היום. לא בכדי היא ממקמת את ספר הביכורים שלה, 'ילדת השלג', באלסקה. אייבי הייתה עיתונאית ואף זכתה בכמה פרסים, לפני שעברה לכתיבת פרוזה. לתחושתה, בעיתונות חסרה לה האמנות שבעיסוק במילים. כדי להתחבר לפרוזה – היא החלה לעבוד בחנות ספרים, ובאותה תקופה החלה לכתוב רומן ראליסטי, שכתיבתו העיקה עליה. אז היא שמעה על סנגוּרוֹצ'קה, גיבורת אגדת עם, בתם של אביב וכפור – בנוסח מודרני היא נכדתו של סנטה-קלאוס. האגדה, המוכרת בגרסותיה השונות גם ברוסיה ובצפון אירופה, מספרת על הילדה אשר כמהה לחברתם של בני האל-מוות, אלא שלבה אינו חש אהבה. מרחמים, אמה מעניקה לה את היכולת לאהוב, אך כאשר היא מתאהבת, לבה של ילדת השלג מתחמם וכל גופה נמס. "האגדה הזו הממה אותי" היא מספרת, "זה היה כמו מפתח למנעול הכתיבה שלי. עם האגדה הזו אני אוכל לכתוב את הסיפור שאני רוצה." היא גם הייתה מוקסמת מהעובדה שהיא יכולה למקם את האגדה הזו אצלה בבית. עם מעט רגשי אשמה, נטשה את הרומן הריאליסטי והתרכזה ב'ילדת השלג', שיש בו מעין ריאלייה מאגית ומתח, בין מציאות לדמיון, שגם מתבטא בדמויות. 'ילדת השלג' מספר את סיפורים של ג'ק ומייבל, שהגיעו ב-1920 לאלסקה, מקום אכזרי להקים בו משק, במיוחד עבור זוג מבוגר וחשוך ילדים. בסביבה החדשה הם מתרחקים אחד מהשני, אך עם רדת השלג הראשון, ברגע של עליצות לא אופיינית, הם בונים בובת שלג. בבוקר המחרת בובת השלג איננה – אבל הם מבחינים, בחטף, בילדה שרצה בין העצים. נדמה כי הילדה, שקוראת לעצמה פָאינה, גדלה ביערות. היא צדה כשלצדה שועל אדום, ואיכשהו שורדת לבדה בשממה של אלסקה. ג'ק ומייבל הולכים ומתוודעים אל הילדה, שכמו יצאה מבין דפיו של סיפור אגדה, ומתחילים לאהוב אותה כאילו הייתה בתם. אבל באזור היפה והאלים הזה, רק לעתים נדירות דברים הִנם כפי שהם נראים, ופאינה אינה מה שהם חושבים. (מאנגלית: ארז אשרוב, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 350 עמ').

רומן אוטוביוגרפי מצחיק

'צביטה בלב', מאת נורה אפרון, הוא תרגום חדש ל'צרבת'. נוֹרה אֶפרוֹן הייתה אחת התסריטאיות והכותבות האהובות והמצליחות בארצות-הברית. היא כתבה וביימה סרטים רבים, ובהם הקומדיות הרומנטיות 'כשהארי פגש את סאלי' ו'נדודי שינה בסיאטל'. 'צביטה בלב', המובא כאן בתרגום חדש ועם הקדמה מאת המחברת, הוא רומן אוטוביוגרפי מצחיק ושובר לב, שבו מתארת אפרון, בגילוי לב, את התמוטטותם המהדהדת של חיי הנישואים שלה. הספר עובד לסרט, בכיכובם של ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ. הספר מספר את סיפורה של רייצ'ל, בשלנית ומתכונאית, הנשואה בשנית למרק, עיתונאי פוליטי בכיר, ומגלה, בחודש השביעי להריונה, ועם בן פעוט, שהוא בוגד בה, עם מכרה משותפת וגבוהה להפליא. החיים שלה מתחילים להתגלגל בכיוונים לא לגמרי צפויים. בין וושינגטון לניו-יורק, בין זיכרונות מטורפים, מן העבר, לתיאור סרקסטי, של חיי החברה הגבוהה בבירת ארצות-הברית (כולל המתכונים), בין המצבים ההזויים, שהיא נקלעת אליהם, להחלטה לתפוס פיקוד על החיים, עולה קול נשי חזק וברור, רווי בכנות ובהומור (מאנגלית: אורית הראל, הוצאת כתר, 180 עמ').

כיצד הפכה בריטניה ליצואנית טרור איסלאמי

'ג'יהאד על הטיילת – מתל-אביב ועד ניו-יורק: כיצד הפכה בריטניה ליצואנית טרור איסלאמי', מאת שאול צדקא, המשמש כפרשן לענייני המזרח-התיכון, מספר בהרחבה על התהליכים שהביאו ליצירתה של מובלעת מוסלמית, קיצונית, במדינת רווחה, ליברלית ונאיבית. בריטניה יושבת כיום על חבית חומר נפץ. סוכנויות הביטחון בבריטניה מעריכות שברחבי הממלכה פועלים כאלפיים תאי-טרור איסלאמי. לכל המחבלים הפוטנציאליים יש מכנה משותף אחד – הם לא הקצינו במזרח-התיכון, אלא במדינה שבה נולדו וגדלו. את חלומם להרוג ולהיהרג הם טיפחו במאות מסגדים, אוניברסיטאות ובתי-כלא ברחבי בריטניה, שם הושפעו מהטפות השִׂטנה של דרשנים קיצוניים, מתחת לאפה של ממשלה מנמנמת, שבויה במדיניות של פייסנות ותקינות פוליטית. המחבלים הבריטים-המוסלמים הראשונים עשו זאת בפאב 'מייק'ס פלייס', בתל-אביב, בשנת 2003. אחריהם היו אלה חברי 'כנופיית ה-7/7', שערכו טבח המוני בקרב נוסעי התחבורה הציבורית בלונדון. מאז ועד היום, קנאים בריטים-מוסלמים היו מעורבים בכל הסכסוכים האפשריים בעולם המוסלמי. בבריטניה עצמה הצליחו השירותים החשאיים לסכל למעלה מעשרים פיגועים המוניים, שעלולים היו לעלות בחייהם של אלפי בנ-אדם. הספר מנתח את הסיבות לעיוורונו של הממסד במציאות שבה ריבוי ילדים, נישואי כפייה, מילת נשים, חבישת רעלה ורצח לשם כבוד הפכו לחלק בלתי נפרד מסגנון חייו של מיעוט מוסלמי, שאינו מעוניין לאמץ את ערכי החברה, שפתחה בפניו את שעריה. (ספריית מעריב, 367 עמ').

לחיות בארץ

הטור 'מרים גבה', של יאיר ניצני, מתפרסם מדי יום שישי במוסף 'שישבת', ב'ישראל היום'. בדרכו המשעשעת, ובהומור המיוחד לו, מציב יאיר ניצני, מראה, בפני הישראליות הכל-כך מוכרת, ומציע לנו להסתכל עליה בחיוך של השלמה. כל הטורים הם בעצם סיפורים קצרים, על משפחה, זוגיות, אבהות, קריירה וגידול ילדים, וכל מה שקשור לניסיון המעניין הזה – שנקרא 'לחיות בארץ'. מדובר בסיטואציות מהחיים, שקרו לכולנו, וכל אחד יכול להזדהות איתן, ההבדל הוא שניצני עשה מזה ספר. (איורים: דני קרמן, טל לזר, הוצאת כנרת זמורה דביר, 277 עמ').