ספרים רבותיי, ספרים!

ספרים – מומלצי השבוע

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה, במיוחד בימים אלו, של מבצע 'צוק איתן', לא משנה כמה מתח יש לכם בחיים האישיים, בעבודה או בכל עניין אחר, ספר טוב תמיד יכול להשכיח את הכל. בעזרת סיפורים ניתן להפליג בדמיון, להירגע ולהתנתק מבעיות העכשיו, בשונה מקריאת מאמר או חדשות, שמשאירים אתכם בהווה: קריאה במבחר ספרים

חייו לעולם לא ישובו להיות כשהיו

'אל תפנה את מבטך', מאת לינווד ברקלי, הוא מותחן קצבי וסוחף, החושף את המסתורין האפל הרובץ מתחת לפני השטח של חיי משפחה שלווים. כאשר דייוויד הרווד הגיע עם אשתו גֶ'ן ובנו בן הארבע, איתן, לבילוי רגוע בפארק השעשועים 'חמשת ההרים', הוא לא העלה בדעתו שזהו הבוקר הנורמלי האחרון בחייו. תוך שעה מהגעתם לפארק, דייוויד מתמודד גם עם חטיפה (לכאורה?) של בנו וגם עם היעלמותה של אשתו. מאותו הרגע הופכים חייו של דייוויד, כתב בעיתון המקומי של העיירה פרוֹמיס פוֹלז, לסיוט מתמשך של חרדה ובלבול. בעודו תוהה האם יש קשר בין סימני הדיכאון שהראתה ג'ן לאחרונה לבין היעלמותה, למשטרה תהיות משלה, והן לא מבשרות טובות עבור דיוויד. מעורבותו העיתונאית בפרשיית שחיתות עירונית מסבכת את התמונה עוד יותר, ומצביעה על כיוון חקירה מדאיג נוסף. אבל ככל שנוקפים הימים, נאלץ דייוויד להכיר באפשרות שהפתרון לתעלומה הנוראה שנקלע אליה פשוט יותר ונורא הרבה יותר מכל מה שדמיין. הוא יודע שמכאן ואילך, מרגע שהעבר החל לפלוש באכזריות לתוך ההווה, חייו לעולם לא ישובו להיות כשהיו (מאנגלית: נורית לוינסון, הוצאת מודן, 458 עמ').

האושר בא במנות קטנות

'אספרסו, קצר', מאת שפי שפס, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, הוא אוסף של  16 סיפורים אנושיים, מסופרים בחמלה, מלווים בבת-שְׂחוֹק ומתובלים בהומור. כי אפשר למות בלי הומור, אך קשה לחיות בלעדיו. סיפורים קצרים, על אנשים: צעירים המנסים לצמוח, ולא תמיד מצליחים לפרוח; מבוגרים, שלא איבדו את תקוות העבר; מציאות עגומה של גמד, שחייו הקצרים ריקים מתוכן ויש בהם רק סבל אישי; זמר נשמה: רגעי אושר של זמר אוטיסט; חיבור בלתי-אפשרי בין דתיה מבני-ברק וחילוני מפרדס-כץ; סיפור אהבה בשדרות רוטשילד, ומסע של חיפוש עצמי באנטרקטיקה; אנשי הצפרדע – אנשי הדממה: חיים שמתחילים במי השפיר ומסתיימים במצולות הים; וגם כלבים מדברים (פני הדור כפני הכלב) ודגים מונוגמיים (נס הדגים), שמלמדים אותנו פרק בזוגיות. בקיצור: 'אספרסו, קצר'. מרוכז, כהה, ארומטי. שותים אותו בלגימה אחת, אך טעמו המריר-עמוק ממשיך לעקצץ את הלשון זמן רב. גם אם יש נגיעות של ביוגרפיה אישית בתוך הסיפורים, הסיפור תמיד מביא את הדברים למקומות מאוד מרוחקים מן האמת הביוגראפית. הסיפורים אמנם מתרחשים בהוויה ישראלית, אך רבים מהם עוסקים בנושאים אנושיים אוניברסליים. מקסים ומרגש (הוצאת 'אופיר ביכורים', 234 עמ').

אנציקלופדיה בקומיקס

המאייר ויוצר הקומיקס דובי קייך לוקח אותנו, בספרו 'הטיול הגדול של מקס', להרפתקה ראשונה בסדרה. הכול מעניין את מקס הקיפוד: מי בנה את הפירמידות, איך חצה חניבעל את הרי האלפים, היכן חיות צפרדעים ארסיות, ועוד ועוד. כשמקס מקבל כרטיס-טיסה, הוא לא מבזבז אף רגע, ומיד יוצא לגלות את המקומות, היצורים והתרבויות שהוא וחבריו תמיד רצו לראות: סקי בחרמון, ביקור בקולומביה, שבאמריקה הדרומית, הר האוורסט, יערות הגשם בברזיל, המפלצת מלוך נס, עצלן, כלב האיבו, פרח הרפלסיה, דובים לבנים. את כל חוויותיו הוא כותב ביומן המסע שבידיכם. אתם מוזמנים לקרוא את סיפורי הקומיקס, לעיין בהסברים, להתבונן בתצלומים, ותוכלו ללמוד על פלאי העולם ולגלות אותם בספר העשרה מקורי שכולו חוויה. (הוצאת כנרת, 91 עמ', מנוקד).

תעלומה ריחנית
'קלמנטיין יוצאת לטיול (פעמיים)', מאת שרה פניפקר, הוא ספר ששי בסדרה לנוער. בעיני קְלֶמֶנְטַיין האביב הוא עניין רציני. באביב, עץ התפוחים שלה מתחיל לצמוח, ויש גם טיול שנתי, של כל בית-הספר. קְלֶמֶנְטַיין אוהבת טיולים, אבל היא לא בטוחה שתסתדר עם הכללים הנוּקשים לגבי 'רַעֲשֵׁי הָאֲכִילָה', שמַרְגָרֶט הזהירה אותה לגביהם. ואם זה לא מספיק, לאוֹלִיב, הילדה החדשה שהצטרפה לכיתה, יש שפה פרטית! וכל הילדים מתלהבים ממנה, ושוכחים להתלהב ממנה. ומה בקשר ל'ענן' הסירחון, המסתורי, שנדבק לאוטובוס מספר 7 של ההסעה? תהיו בטוחים שקְלֶמֶנְטַיין תפתור את התעלומה הריחנית הזאת. במהלך הטיול היא מתחילה לחשוב על כללים. מי קובע אותם, ומה המשמעות שלהם, והאם יש כללים שמותר להַפֵר? אולי אפילו כדאי להַפֵר? (איורים: מרלה פרייזי, מאנגלית: אסנת הדר, הוצאת מטר, 152 עמ').

מבט חדש על פרשת השבוע

'שמחת תורה – דרשות נחמדות מפז מלאות הומור וחוכמה על כל פרשות השבוע', מאת יורם טהרלב (משורר, פזמונאי, מתרגם, סופר), מציע מבט חדש על פרשות השבוע של התורה, מבט מתובל בהומור ישראלי עכשווי ובעשרות חידושים מפתיעים.  בהקדמה לספר כותב טהרלב כי "הדרך שבה אדבר על הפרשה שונה מהדרך שבה מדברים המפרשים בימינו. אני אנסה להחזיר את הגלגל מאתיים וחמישים שנה לאחור, ולעשות מה שעשה מורנו ורבנו המגיד מדובנא (1804-1760). המגיד מדובנא, שאפשר לקרוא לו גדול הסטנדאפיסטים היהודים של המאה השמונה-עשרה, היה עובר מעיירה לעיירה ומספר לקהל את משליו, מלאי ההומור, על פרשות השבוע. המגיד היה אהוב לבו של הגאון מווילנה. פעם שאל אותו הגאון: "איך אתה מצליח לכתוב משלים כל-כך קולעים ומלאי הומור לפרשות השבוע?" ענה לו המגיד: "אענה לך על זה במשל: יום אחד טייל המלך ביער, וראה שעל העצים מסומנות מטרות, ובלב כל מטרה תקוע חץ, בדיוק באמצע הבול, ומן הצד ניצב הצייד הגאה שעשה זאת. "שאל אותו המלך: 'איך אתה מצליח לירות את החץ כל-כך מדויק בלב המטרה?". "אמר הצייד: 'יש לי שיטה בדוקה. קודם אני יורה חץ אל העץ, ואחר-כך אני ניגש ומצייר מסביבו את המטרה'. וככה" – אמר המגיד מדובנא – "גם אני עושה. אם שמעתי סיפור קולע, אני מחפש איך אפשר לקשור אותו לפרשת השבוע". (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 268 עמ').

ההשפעה הסמויה של החושים

איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? מדוע כורסא נוחה עלולה לעלות לכם בהעלאה בשכר? ב'כוס הקפה שגרמה לי להתאהב' לוקחת אותנו הפסיכולוגית פרופ' תלמה ליבל למסע מדהים, בין חמשת החושים, מסע בו יתגלו לנו ההשפעות העמוקות שיש לסביבתנו החיצונית על המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו בכל תחום: מן האנשים שאנו אוהבים ועד לדרך שבה אנו עובדים. מחקרים חדשניים, שערכה, חושפים כיצד החזקת דברים חמים בידינו יכולה לגרום לנו להיות ידידותיים יותר; כיצד אנו תופשים אנשים כנחמדים יותר, אם אנו יודעים שהם אוהבים מאכלים מתוקים; וכיצד, בלי ידיעתנו, אנו מקשרים בין גובה וכוח, משקל וחשיבות, ניקיון ומוסריות. היא חושפת את הפסיכולוגיה שמאחורי הממצאים, בהתבסס על מחקריה, שלה, ועל מחקריהם של חוקרים מובילים בתחום, ומעניקה תשומת-לב מיוחדת לדרך שבה מתקשרים במוחנו מושגים מופשטים ופיזיים, ושואלת כיצד אנו יכולים להשתמש במידע זה לתועלתנו. אם נדע לנצל את כוחה של האינטליגנציה הפיזית שלנו, נוכל לשנות את הדרך שבה יתפשו אותנו אנשים אחרים, למתן את קשיחותם של מי שמנהלים עמנו משא ומתן, להשפיע עליהם להיות הוגנים יותר, להעצים את היצירתיות שלנו – וזו רק ההתחלה. (מאנגלית: עֹפר קובר, הוצאת מטר, 232 עמ').