סדנת מעברים

לאחר שצלחנו את המעברים מהבית למסגרת החינוכית הראשונה, לגנים עירוניים ולכיתה א', מאמר זה יתמקד במעבר הצפוי לילדינו, מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים.
מעבר זה הינו מעבר מורכב בשל היותו מעבר כפול.

מעבר אחד מתייחס למעבר של ילדינו ממסגרת לימודים אחת לשנייה.

ממסגרת מוכרת ואינטימית בה הוגדרו כ"בוגרים", למסגרת חדשה, זרה, גדולה ורחבה יותר מבחינת המבנה ומבחינת מספר התלמידים ואנשי הצוות. חטיבת הביניים הינה סביבה תחרותית והישגית יותר מבחינה חברתית ולימודית כאחד, ובמקום להיות במעמד של "גדול בין קטנים" חל היפוך במעמדם ל"קטן בין גדולים".

מעבר מקביל נוסף הינו המעבר מהילדות לתחילתו של גיל ההתבגרות, ועימן הסערות הנלוות אליו, בו המתבגרים מתפתחים בארבעה רבדים לפחות: פיזית, רגשית, קוגניטיבית וחברתית, ועוברים תהליכים של גיבוש זהות ונאבקים להגדרת זהות נפרדת.

בתקופה של שינויים מרובים, החלים בו זמנית במישורים שונים, לעיתים מדלדלים כוחות ההתמודדות וגוברים מצבי הלחץ, מה שהופך את ההסתגלות למסגרת חדשה למאתגרת אף יותר.
ואם לא די בכך, השלכות משבר הקורונה כללו פגיעה לא רק בלמידה עצמה, אלא גם בכישורים החברתיים והרגשיים של ילדינו.
תגובות ותחושות של לחץ, תסכול, חרדה ובלבול, המאפיינות את הגיל, התעצמו והתחדדו עד לבלי היכר.

כל אלה מנכיחים את הצורך יותר מתמיד, בתמיכה ובליווי, במתן מענים רגשיים וחברתיים על מנת להתמודד עם  עוצמת הקושי בסיומה של תקופה משמעותית כל כך ועל מנת לצלוח את ההסתגלות החדשה באופן מיטבי.

במעבר של תלמיד כיתה ו' לחטיבת הביניים, מימוש הכוחות הטמונים בו, חוויות הצלחה וביטחון עצמי, יהוו את הבסיס להסתגלותו לשלב הבא במהלכו יחוש צורך לגבש לעצמו זהות אישית.

יחד עם זאת, ישנם כאלו אשר נמצאים יותר בסיכון במעבר, היות וההתפתחות אינה מתרחשת בקצב אחיד בקרב בני האדם ולעיתים ישנם תנאים שאינם מאפשרים התפתחות תקינה. אלו עדיין לא הצליחו להגיע לפתרון המשבר ההתפתחותי האופייני לשלב או שפתרונם אינם אדפטיבי לשלב המסוים ויש לסייע להם יותר בתקופת ההסתגלות למערכת החדשה, לדרישותיה הלימודיות, ההתנהגותיות, החברתיות והרגשיות.

למה נשים לב?

אנו עלולים לשים לב לתופעות של ירידה בתפקוד הלימודי, ירידה בלימודים ביחס ליכולות של הילד בעבר, תופעות של חוסר שקט, ירידה בריכוז וקושי במיומנויות למידה חדשות הנדרשות כרגע, הדרדרות מבחינה התנהגותית עד לכדי התנהגות אלימה וסיכונית, התפרצויות זעם, הסתגרות חברתית והימנעויות, ירידה בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות.

אז מה ניתן לעשות?

היכולת להתאושש מהתקופה הקשה תלויה בחוסן הנפשי ובתחושת המסוגלות של ילדכם, להורים יש תפקיד חשוב לספק מערכת תמיכה והכוונה לקראת השלב ההתפתחותי הבא וסיום השלב הנוכחי.

• מתן לגיטימציה לשיח רגשי – נהלו שיח רגשי תומך בבית, עזרו בתיקוף רגשות, גם אלו הלא נעימים, מבלי להמעיט בערכם ו/או לבטלם. שיחה על הציפיות והחששות, המכילה בתוכה מרכיבי הקשבה מלאה וכנה, אמפטיה, כבוד הדדי והבנה מעניקה תחושת ביטחון, רוגע, פתיחות ואמון.

• העניקו לו תחושת מסוגלות וערך עצמי – עודדו אותו לעצמאות, חזקו אותו על מאמץ ועל השתדלות, ובכך על הדרך ופחות על התוצאה. העניקו לו הזדמנויות לחוויות של הצלחה. השתמשו בהתנסויות קודמות והזכירו לו מקרים קודמים שבהם התמודד עם קושי דומה בהצלחה.

• תנו לו כלים לפתרון בעיות ועודדו תגובות מיטבות לפתרון בעיות ולהתמודדות עם שינויים. 

• העניקו לו כלים לווסת את עצמו וללמוד להירגע. ניתן לחשוב יחד על דרכים שיפחיתו מעט מהלחץ.

• תספקו לו כמה שיותר מידע על המסגרת החדשה, מבחינת מקום, צוות, חברים ותנאי לימוד, ציפיות ודרישות עתידיות. חשוב לדבר על מה שיהיה ולסייע בהצבת המטרות והיעדים להמשך דרכם בחטיבות הביניים. הכנה מוקדמת מפחיתה חרדה ומאפשרת תחושת שליטה וביטחון.

• אם נצפים קשיים הפוגעים בתפקוד וניכרת מצוקה מתמשכת, וכאשר אתם ההורים מתקשים להתמודד ולספק מענה מתאים ומספק, רצוי לפנות לעזרה מקצועית.
חשוב לזכור כי לצד הסיכון, חוסר הוודאות, החששות והמורכבויות שטומן בחובו מעבר, מעבר נורמטיבי החל בסיומו של שלב התפתחותי, טומן בחובו סיכוי, ויש לו פוטנציאל להזדמנות לצמיחה אישית ולתקווה לשינוי מיטבי. כמו כן, יש בכוחנו על מנת להשפיע ולהוות גורם תמיכה מכוון ובטוח.

כותבת המאמר: נועה בכרך – מטפלת באומנויות M.A ומטפלת התנהגותית קוגנטיבית CBT, המתמחה בעבודה עם ילדים ונוער

במכון ורשביאק – שדרות גן רווה 13, קומה א', יבנה.

טלפון: 08-6788772

נועה בכרך: 050-2494700

הודעות וואטסאפ: 054-5479471