נתן רונן: אמן הצללים

שלום לך, נתן, ספר לנו קצת על עצמך

"אנו גרים ביבנה מאז 1983, בשכונה המערבית של יבנה המכונה 'השכונה הצבאית', על כך שבאותה שנה הרוב הגדול של המשפחות היו משפחות של משרתי קבע. אני נשוי בשנית, לדניז אבנסור, מדענית בדימוס ממכון וייצמן, גנטיקאית במקצועה, ואנו יחד יותר מארבעים שנים. יש לנו 5 ילדים ו-12 נכדים. הייתי הרבה שנים איש צבא, בחיל המודיעין, גם כאנליסט בכיר במחלקה לתכנון אסטרטגי של אגף תכנון וגם הושאלתי לתקופות קצרות למשרד ראש הממשלה, לביצוע פרויקטים שונים בחו"ל."

כשאתה משיק השבוע את ספרך השלישי, האם הוא ספר בפני עצמו, או חלק מטרילוגיה?

"סגן ראש ה-CIA אמר בזמנו משפט חזק: “הריגול הינו המקצוע העתיק השני ביותר בעולם והוא מכובד בדיוק כמו הראשון.” אני כותב על לוחמי המוסד הישראלי לביון ותפקידים מיוחדים. כל הגיבורים של הספר, אריק בר נתן ראש 'קיסריה', אגף המבצעים של המוסד, רעייתו הגרמניה אווה, ראש המוסד בן עמי שיבולת וראש הממשלה אהוד צור, הן אותן דמויות, אבל כל ספר עומד בפני עצמו, ואין חובה לקרוא את הספרים הקודמים על-מנת להבין או ליהנות מן העלילה. כל ספר מתקיים במקום אחר בעולם. עלילת הספר הנוכחי מתרחשת בפריז, בלונדון ובצ'אד שבאפריקה."

הסופר נתן רונן. ספר שלישי בטרילוגיה שזכתה להיות רבת מכר באמזון

על מה נסבה עלילת הספר, ולמה הוא מכונה 'אמן הצללים'?

"אני מספר את סיפורם של לוחמי המוסד. ובמיוחד את סיפורו של הגיבור אריק בר נתן. החיים האירו פנים לאריק. בן למשפחה ניצולת שואה, שגרה בשכונת רכוש נטוש של ערבים בשנות החמישים של המדינה, בשכונת העוני 'חאליסה' בחיפה. למרות שהיה ילד שמן ואסתמטי בילדותו, הוא איתגר את עצמו והתגייס לקומנדו הימי. למרות הקושי הפיזי הוא הופך לוחם וקצין ומגיע לפיקוד על היחידה. משם הוא צמח והיה לראש אגף 'קיסריה' במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים והמשנה לראש המוסד. במרוצת השנים פיקד על מבצעים נועזים וכבש כמעט כל יעד שהציב לעצמו."

אלא שבספר זה, לפתע, הכל השתנה. לתפקיד ראש המוסד מונתה, בניגוד להבטחה מפורשת של ראש הממשלה למנותו לתפקיד, אישה קשוחה ולא מתפשרת. חייו האישיים משתבשים עקב תאונה מחרידה שעוברת אשתו בפריז בחודש התשיעי להריונה. התאונה מעמידה אותו במבחן על הקדימות בעדיפויות חייו. אך הגרוע מכל עוד מגיע: בעקבות מבצע חיסול שהשתבש במרוקו, שבו ניסו להרוג את מלך מרוקו, והמוסד הישראלי גילה זאת ומנע זאת יחד עם שרות הביון הצרפתי, אריק רודף אחרי הטרוריסט המיומן והנחוש איימן אל אוזבקי, ברחובות לונדון, ומגלה שדווקא שירות הביון הבריטי MI6 השתמש בו כפיתיון ובגדו בו.

ברקע הסיפור, ולאורך כל הספר, זוממים ונוקמים האיראנים בישראל, באמצעות כוח 'אל קודס' של משמרות המהפכה שבראשם עומד 'אמן הצללים' קאסם סולימאני. (האיש חוסל על-ידי האמריקנים לפני חודשים ספורים).

אמן הצללים. תמונת שער

על-פני עלילה מותחת, נפתלת ורבת תהפוכות, המתרחשת באפריקה, אירן, צרפת, אנגליה, ואזרבייג'ן, מנסה אריק להחזיר לעצמו את השליטה בחייו ולסכל את האיומים המעיבים על בטחון המדינה. במקביל, הוא מתמודד, מבית, עם בעיותיו האישיות בזוגיות שלו, עם ילדיו המתנכרים לו מנישואיו הקודמים, ובעבודה עם מנהלת קשוחה ותובענית."

האם הסיפור קשור למה שקורה בימים אלה במציאות?

"רובנו חיים את חיי השגרה: עבודה, קריירה, גידול ילדים, משפחה, הורים מזדקנים וחברים, ואנו כל-כך עסוקים בחיי יום-יום, שאנו בכלל לא מודעים לכך שמאחורי הקלעים מתרחשים אירועים דרמטיים. עד שלא בא אירוע חריג, כמו מגיפת הקורונה, שמשבשת את חיינו, או שאנו שומעים היום על מלחמת סייבר שמסוגלת לשתק את האינטרנט ואת התקשורת הסלולארית, או פתאום מתחממת חזית הצפון, ואנו לא מבינים איך זה קשור לסנקציות שמפעיל נשיא ארה"ב על איראן.

העלילה שלי היא מיקס של עובדות נכונות, תיאור של כל מיני טיפוסים שפגשתי במהלך חיי בעבודה במערכת הביטחון החסויה של מדינת ישראל, בשילוב עם יצירתיות, הומור והרבה דימיון. מכל התמהיל הזה רקמתי את העלילה, שהיא גם דרמה של נפתולי החיים של הגיבור וגם הרבה אקשן, מהיר סוחף ומותח, שבו, לצערי, לא תמיד מנצחים ה'טובים'.

אם ניקח, למשל, את מה שקורה ברקע היום-יומי שלנו בחיים האמתיים. אנו סוג של 'וילה בג'ונגל' המזרח-תיכוני, בו בוחשים כוחות פונדמנטליסטיים איסלמיים. לא כולם ערבים. צריך לזכור שיש בעולם מיליארד וחצי מוסלמים, ורק שליש מהם הם ערבים. אין לנו מלחמה עם שני השלישים הנותרים. צריך לזכור שלא כל המוסלמים הם טרוריסטים, אבל רוב הטרוריסטים היום בעולם הם מוסלמים.

אנו חיים בתקופה המוגדרת על -ידי מערכת הביטחון כ'המערכה בין המלחמות', והומצא לה גם שם קוד 'המב"מ'. ישראל נמצאת בצומת-דרכים היסטורי. בעידן הנוכחי היא מוצאת את עצמה בעין הסערה של הוריקן המסתובב סביב עצמו במהירות שלוש מאות ק"מ לשעה, וכל הזמן זז. השאלה העומדת בפני קובעי מדיניות היא: איך אנחנו נשארים בתוך עין הסערה ונמנעים מלהיגרר לתוך הסערה עצמה המתרחשת במדינות סביבנו? אנחנו מוקפים במשטרים לא יציבים. בסוריה יש מלחמת אזרחים כבר חמש שנים, בלבנון השתלט ארגון טרור שיעי על המדינה, בירדן מולך המלך, על מדינה ענייה, הנמצאת על כרעי-תרנגולת מבחינה ביטחונית, ודרומית לנו, בעזה, יש מלחמה בין החמאס שאיננו מחובבי ציון לבין הג'יהאד האסלאמי שחותר להשמידנו. הנכס האסטרטגי היחיד שיש לנו הוא שני הסכמי שלום קרים רק עם שתי מדינות ערביות סביבנו. המוצא היחידי שלנו לעולם הוא רק בנתיבי ים או אוויר. בשביל לקבל פרספקטיבה, אנחנו שמונה מיליון ישראלים מול ארבע מאות עשרים ושניים מיליון ערבים. לישראל ישנם אינטרסים חיוניים וקווים אדומים שעליהם יש להגן, ומרחב הפעילות להשגתם אינו רק בשדה הקרב הקלאסי, אלא גם בזירה התקשורתית, במרחב הקיברנטי ובבתי הדין הבינלאומיים.

הנה קטע מתוך הסיפור שממחיש זאת יפה: "אנחנו חיים במזרח התיכון, ואנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, ולכן, אנחנו משננים לעצמנו, כל יום, את המשל האפריקני הבא: 'מדי בוקר מתעוררת האימפאלה בסוואנה של אפריקה. היא  יודעת שהיא חייבת להיות מהירה מן המהירה שבלביאות. אם לא כן, היא תיהרג ותהפוך לטרף היומי. מדי בוקר מתעוררת הלביאה באפריקה. וגם היא יודעת שהיא חייבת להיות יותר מהירה מן האימפאלה המהירה ביותר, אם לא כן היא תישאר רעבה. לא משנה מה אתה, אימפאלה או לביאה, כשהשמש עולה במזרח התיכון, כדאי מאד שתתחיל לרוץ'."

נשמע מפחיד, אנחנו צריכים לדאוג?

"בהחלט לא. יש לנו צבא חזק ומודרני, ויש לנו מערכת חסויה ומצטיינת של שירותי ביטחון. הן השב"כ, שהשנה סיכל כחמש מאות מקרי טרור נגדנו, וגם המוסד לביון ותפקידים מיוחדים, הפרוש על-פני כל העולם, וגם הוא, בעזרת לוחמיו, מסכל טרור, מביא מודיעין איכותי ונותן למקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים, את כל הכלים לקבלת החלטות מושכלות ונכונות. לדוגמא, רק השבוע התבשרנו כי ישראל הראתה לאיראנים טעימה קטנה של יכולות הסייבר ההתקפי שלה, כאשר היא שיתקה להם נמל מרכזי בדרום איראן, ליד מיצרי הורמוז.

היום יכול חייל צעיר ביחידת הסייבר של המוסד, הנקראת בספרי 'מבצר דיגיטאלי', עם פרופיל לא קרבי, ואפילו עם תסמונת אספרגר, לשבת באיזה מרתף ממוזג בצפון תל-אביב ובהקשת כמה פקודות במחשבו, הוא יכול לגרום לאויב הרבה יותר נזק מאשר מפקד חטיבת טנקים. אני מספר את סיפורם של לוחמי הסיייבר, ואת המומחיות שלהם: המעקב אחרי טרוריסטים ואחרי בנקים המממנים אותם רק למען בצע כסף."

מה מייחד את הספרים שלך מספרים של סופרי מתח מפורסמים אחרים כמו: מישקה בן דוד, גרג הורוביץ, דניאל סילבה, קובן הרלן?

"הם כולם סופרים מצוינים, ולי יש עוד הרבה מה ללמוד מהם, אבל עיקר ההבדל הוא בדרמה. אני לא כותב רק ספרי מתח. אלא דרמת ריגול ישראלית. בספריי אני משלב בין פרשיות הריגול לבין הקשיים הזוגיים והמשפחתיים המתעוררים אצל הגיבור כתוצאה מתפקידיו המיוחדים.
ואני מבקש להמחיש בדוגמה: לפני כעשר שנים, הוזמנו, רעייתי ואני, למסיבת הפתעה יום הולדת 60 לחבר שהוא ראש אגף במוסד, הגענו וראינו בדירת הגג המפוארת שלהם בראשל"צ מערב, שכל הנוכחים היו גברים בלבד. שאלתי בהפתעה את בעלת הבית, אם טעיתי בכך שהבאתי את אשתי וכי זו מסיבה לגברים בלבד, ואז התברר לי להפתעתי המרה כי רוב 'אנשי הצללים' הם גרושים או פרודים, כי המשפחה לא יכולה לעמוד במתח הכרוך בסוג עבודה כזאת, בו הבעל נעלם לתקופות לא ידועות, והוא לא יכול לחלוק עם אשתו פרטים. זה גרם לי להבין כמה חשובה מערכת היחסים המשפחתית של הגיבור עם אלה הסובבים אותו. כמה הוא בודד, כמה הוא לא יכול לאוורר ולהחצין מתחים ופחדים עם בני המשפחה, וכמה החיים בעולם של מסכות וצללים הוא תובעני, ובסוף, האנשים האלה משלמים מחיר מאוד יקר.

אני מספר את סיפורם של 'אנשי הצללים' לוחמי המוסד. אנשים מיוחדים, המקדישים את חייהם לטובת הכלל, ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. הם לא עושים זאת רק מתוך אידיאולוגיה, תחושת חובה או אלטרואיזם. הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, ל'אקשן' ולעובדה שהם עושים דברים יוצאי-דופן ברשות ובסמכות.

צריך לזכור שקהיליית המודיעין הישראלית איננה מנותקת מן החברה הישראלית על חולייה ויתרונותיה. יש בה כוונות טובות, המובילות למעשים רעים, ערכים נשגבים לצד הזיות אוויליות, נפשעות או מסוכנות, אהבה, שנאה וקנאה, הקרבה וניצול. תערובת בלתי-אפשרית של אמת ושקר, חשאיות והפרזה, בלבול יוצרות והעמדת פנים, שחברו יחד לפקעת סבוכה שקשה להתירה.

נתן רונן: "מי יודע, אולי יום אחד נראה את הספרים שלי הופכים לסדרה"

קהילות המודיעין בכל העולם אוהבות להציג את עצמן כאחווה של רעות וטוהר. אבל כמו במנזרים הכי סגפניים, אפשר למצוא שם שנאות, יריבויות פנימיות, צרות עין, קנאה וכל שאר החולשות האנושיות. לכתוב על המורכבויות האלה הוא תהליך מאד מאתגר. כי רוב הנשים הקוראות – אוהבות את הדרמה, בעוד שהגברים רואים בזה דבר מיותר בעלילה ורוצים הרבה יותר אקשן.

קראת לספר שלך 'אמן הצללים' – למי הכוונה?

"אני מתכוון לאויב מתוחכם, גנרל קאסם סולימאני. איש שאני מעריך ועוקב אחריו ואחרי מעלליו נגדנו כבר כמה שנים. הוא האיש המניע את כל הפעולות המתוחכמות של המליציות השיעיות נגדנו, במין משחק שח-מט קטלני. לוחם שלשמחתי עלה בסערה השמיימה לעולם של 72 בתולות המחכות לו , אבל יש לו בעייה – הוא עלה לשמיים בחתיכות קטנות."

שני ספריך הקודמים הפכו לרבי מכר בחו"ל – האם אתה בגדר 'אין נביא בעירו'? 

"לא. מראש החלטתי ששוק הספרים הישראלי הוא שוק קטן מאוד, ואין היתכנות כלכלית שהספרים שלי יחזירו את ההשקעה העצומה הנדרשת בכתיבת ספר. לכתוב ספר לוקח כשלוש שנים, והוא כולל עבודה עצומה בתחקיר, בהצלבת עובדות, בחיפושים אינטנסיביים באינטרנט, בראיונות עם מומחים בתחומים שונים, ובסוף, גם עריכה ספרותית על-ידי הסופר אמנון ז'קונט, או האחרון שנערך על-ידי אורלי ויינר קראוס, סופרת מוכרת שכתבה 17 רומנים בעצמה. ההשקעה הנדרשת בהוצאת ספר (כולל הדפסתו) מגיעה לכ-35-40 אלף ₪, וזה עוד לפני הוצאות תרגום ועריכה ספרותית באנגלית.

הספר הראשון 'מסכות וצללים' זכה להצלחה מסוימת בחנויות הספרים המקוונות (עברית, מדלי מוכר ספרים, גטבוק, אינדיבוק ואחרים) אבל ברגע שהוא תורגם לאנגלית וקיבל כותר חדש 'To Kill A Shadow' – הוא זכה לציון גבוה על-ידי הקוראים: 4.7 מתוך חמש אפשריים, ונמכרו בעשרות אלפים.

הספר השני, העוסק במלחמת המוסד נגד אל קאעידה במרוקו יחד עם הצרפתים, שבמקור נקרא 'לרדוף אחרי צל' הפך מייד באמזון AMAZON לרב מכר ותורגם אף הוא לאנגלית בשם מוזר לטעמי Where Shadows Meet. כשזה קורה לך, אתה בסוג של חלום. אתה קורא מה כותבים לך קוראים מכל העולם, כולל ערבים שונאי ישראל, שכתבו בהערכה ש"אם זה המוסד הישראלי הם אף פעם לא יצליחו לנצח אותנו", ואתה שמח."

יש סיכוי שנראה את ספריך הופכים לסדרה ברשתות טלוויזיה בינלאומיות?

"פנו אליי לאחרונה סוכנים ספרותיים בארה"ב שמחפשים חומר חדש, והם בודקים אפשרות להפוך את הטרילוגיה לסדרה בינלאומית על המוסד. מי יודע, אולי יום אחד נראה את הספרים שלי הופכים לסדרה כמו 'הומלנד' ב-HBO סדרה המבוססת על סדרה ישראלית. או לסדרה ב-Netflix.

'אמן הצללים', היוצא השבוע לשוק הישראלי בכל החנויות המקוונות באינטרנט, במחיר של 37 ₪ לקובץ, כבר נשלח לתרגום בארה"ב. ספר מודפס עם הקדשה ניתן להשיג רק אצלי תמורת מאה ₪. (לכתוב לי [email protected]).

תודה רבה, נתן. אני מאחלת לך הצלחה בספר החדש ומקווה לראיין אותך שוב בהוצאת הספר הבא, שרמזת לי שמתרחש בסין. נכון?

חיוך עלה על פניו של הסופר, והוא שתק.