נפתח הקרב על ראשות העיר: רונית ארנפרוינד תתמודד על התפקיד

בראשית דבריה הפתיעה רונית, כאשר הציגה לנוכחים מפתח ענק, וציינה: "זהו מפתח העיר יבנה, אשר יוגש בהוקרה לראש העיר, צבי גוב-ארי, אשר הרוויח אותו ביושר. לגוב-ארי יש זכויות ביבנה. עם זאת, לאחר כמעט 20 שנים, הגיע זמנו לסיים, ולפנות את הובלת העיר לידי הנהגה חדשה ונמרצת, אשר תיקח את העיר למקום מבטחים, לקראת עתיד משגשג, תוך התחשבות בראש ובראשונה בצורכי התושבים".

טרם שהחלה בפריסת עיקרי אמונתה וחזונה עבור העיר, ציינה: "בצהריים קראנו כולנו, בידיעה שהופיעה באתר החדשות 'יבנה שלי-MYAvne' את הודעתו של חבר הכנסת, השר וראש העיר לשעבר, מאיר שטרית, כי הוא שוקל את האפשרות לשוב ולהתמודד על תפקיד ראש העיר. אני שמחה לכל מתמודד, העיקר שיחול פה שינוי, שיוביל את יבנה לעתיד בטוח, מרשים, ויחזיר עטרה ליושנה. יבנה איננה עוד עיר. ליבנה חשיבות מרכזית בהיסטוריה של העם היהודי, והייתה שנים רבות לסמל ולמופת לכל עיר ואם בישראל. יבנה יכולה לחזור ולהיות שכיית החמדה שאנו, היבנאים, כל-כך אוהבים ומוקירים".

"יבנה היא כיום העיר ה-44 בגודלה בישראל – ולי כראש עיר לא תהיה שום שאיפה או כוונה להגדיל את העיר ולהרחיבה עד בלי די, כך שיגברו מצוקותיה ויועצמו כל בעיותיה וקשייה", אמרה, והדגישה: "החזון שמוביל גוב-ארי, להביא את יבנה לאוכלוסייה שתמנה 95 אלף תושבים, הוא טעות. אי אפשר לבנות עוד מגדלים ביבנה. הבנייה המואצת ביבנה איננה מועילה עוד לתושביה, אלא פוגעת בהם. גידול באוכלוסייה ובהיקף הבנייה, ללא היערכות נכונה בחינוך, בתרבות, בתחבורה, בתיעוש, בקהילה, בתשתיות, בכלכלת העיר – משמעותו אחת: פגיעה באיכות החיים בעיר. צריך רק לדמיין 20,000 כלי רכב שיתווספו לתנועה בעיר, ומבינים שצריך לבחון בדחיפות את המהלך הגדול. נכון שיבנה תצמח עוד, אבל השאלה היא עד לאן וכמה, כך שאיכות החיים של התושבים לא תפגע ושהיציאה, החזרה לעיר, וההתניידות בה, לא תהפוך לסיוט ".