נהיגה תחת השפעת אלכוהול: מה יקרה לי?

במסגרת תפקידי במשטרה, כמדריך בבית-הספר לשוטרי תנועה, לימדתי והסמכתי את שוטרי התנועה להפעיל את מכשיר ה'ינשוף', מכשיר הבודק את רמת האלכוהול בגוף האדם.

לאחר שבדקתי וביצעתי עשרות ניסיונות… עליי, על חניכים ועל מדריכים נוספים, הבנתי כי לא קיימת נוסחה מדויקת היכולה להצביע על כמות האלכוהול (מספר הכוסות) שמותר לשתות ולעבור את בדיקת האלכוהול בהצלחה. כמו כן, מצאתי כי השפעת האלכוהול משתנה בין אדם לאדם, ונגזרת גם ממשתנים נוספים, כגון: האם אכל או לא? אם אכל, מה אכל ומתי אכל? מה משקל גופו? וכו'. לבסוף הגעתי לשתי מסקנות עיקריות, הראשונה היא: מכשיר 'הינשוף' הינו אמין ומדויק ביותר, וזאת בתנאי שהשוטר המפעיל אותו מוסמך ומיומן להפעילו וביצע את כל בדיקות התקינות הנדרשות. המסקנה השנייה היא: אני לא נוהג לעולם לאחר ששתיתי אלכוהול, ולא משנה מה הכמות. אני ממליץ גם לכם לאמץ את מסקנתי השנייה, ולא להאמין בקלישאה "לי זה לא יקרה", כי זה כן יקרה, אם לא היום – אז אולי מחר. ויש לנו הרבה מאוד מה להפסיד (פירוט הענישה בהמשך).

ראשית, חשוב להבהיר כי שיכור ייחשב לאחד מאלה: 1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה (לא משנה הכמות). 2) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 285 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בדיקת 'ינשוף'), או 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם  (בדיקת-דם).

קבוצה אחרת של נהגים נחשבת 'אוכלוסייה מיוחדת': 1) נהג חדש (במהלך השנתיים הראשונות). 2) נהג צעיר (עד גיל 24). 3) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי (מונית או אוטובוס). 4) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500קילוגרם. לגבי קבוצה זו החמיר יותר המחוקק, וקבע ריכוזי אלכוהול נמוכים בהרבה משאר הנהגים ה'רגילים', לדוגמא: נהג 'רגיל' ייחשב לשיכור באם נמצא בגופו, על-פי מכשיר 'הינשוף', ערך של 290 מיקרוגרם, או יותר, ואילו נהג המשתייך ל'אוכלוסייה המיוחדת', ייחשב לשיכור אם יימצא בגופו, על-פי 'ינשוף', ערך של 50 מיקרוגרם בלבד. נהג 'רגיל' ייחשב לשיכור באם נמצא בגופו, על-פי בדיקת-דם מעל 50 מיליגרם, ואילו נהג המשתייך ל'אוכלוסייה המיוחדת', ייחשב לשיכור אם יימצא בגופו על-פי בדיקת-דם מעל 10 מיליגרם בלבד.

לאחר שהבנו מיהו 'שיכור', נכיר חלק מהאיסורים הנובעים מכך: 1) אסור לשיכור לנהוג רכב בדרך, או במקום ציבורי, ואסור לו גם להניע את הרכב (מבלי לנהוג). 2) בעל הרכב, או הממונה על הרכב (מורה נהיגה או מלווה לנהג חדש), לא ירשו לשיכור לנהוג בו, חובתם לוודא, לפני שהם מוסרים את הרכב, כי הנהג אינו שיכור, לפיכך, אסור להם לאפשר לשיכור לנהוג ברכב. בנוסף, שוטר רשאי לדרוש ממורה נהיגה, או ממלווה לנהג חדש, לבצע בדיקת שכרות, ואף להגיש כתב-אישום בגין נהיגה בשכרות, למרות שלא הם האוחזים בהגה ממש. 

החטא ועונשו (למה אתם צפויים אם…)

מי שמוגש נגדו כתב-אישום בגין נהיגה בשכרות, צפוי בין היתר לעונשים הבאים: 1. פסילת רישיון נהיגה מנהלית למשך 30 יום, על-ידי קצין משטרה, וזאת בטרם המשפט. 2. השבתת הרכב בו נהג במגרש סגור (ולא משנה של מי הרכב) למשך 30 יום, על-ידי קצין משטרה, בטרם המשפט. בנוסף, עליו לשלם אגרת אחסנה למגרש. 3. פסילת רישיון הנהיגה על-ידי בית-המשפט למשך שנתיים לפחות. (להזכירכם, פסילת רישיון לתקופה של שנה או יותר מחייבת במבחן תאוריה ומבחן מעשי (טסט) חדשים). 

לנהג אשר גרם לתאונת-דרכים כשהוא שיכור, צפויים עונשים נוספים, בין היתר: פסילת רישיון נהיגה מנהלית על-ידי קצין משטרה למשך 60 יום, או למשך 90 יום, בטרם המשפט, וזאת על-פי חומרת התאונה.

חשוב לציין, בנוסף, את ההשלכות הנגזרות מפסילת רישיון נהיגה: אובדן מקום עבודה או מקור פרנסה, לנהגים שמתפרנסים מנהיגה, אובדן העצמאות ויצירת תלות באחר, שיסיע אתכם לכל מקום. לכל אלה יש להוסיף, כמובן, את שכר טרחת עורך-הדין, המגיע לכדי אלפי שקלים.

לכן עדיף לאמץ את מסקנתי הקודמת, ולא לנהוג אם שתיתם אלכוהול, ולא משנה מה הכמות…

במאמר הבא אתייחס בהרחבה, למכשיר 'הינשוף' ולאופן הבדיקות הנערכות בידי השוטר.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אלא כסקירה כללית, תמציתית ולא ממצה, מומלץ לפנות לעורך-דין המתמחה בתחום, לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי טרם נקיטת כל פעולה מצדכם.

ניתן לפנות בשאלות לטלפון: 0506-273-273 (משה). טלפקס: 08-9432907 מייל: [email protected]