מסתכל קדימה

פוגל, דדה בר-כליפא, רונן איטח, יוסי זוזוט, ועכשיו – אלי כהן. אם יש משהו במכבי יבנה שיודעים ושואפים לעשות, זה לקדם מאמנים מקומיים. ייאמר לזכותם שברוב הפעמים זה הצליח להם. ההבדל בין אלי לכהן לבין שאר השמות שהוזכרו כאן, הוא שכהן לא היה שחקן בולט במכבי יבנה.

הוא לא כוכב שעשה את המעבר בין פרישה לאימון. בסיום גיל הנוער הבין כהן, שהיה בשנתון של מאור מליקסון, גבי אדרי וז'ניה קפלן, כי כוכב כדורגל הוא לא יהיה – והחליט ללכת לתחום האימון. במשך לא מעט שנים אימן במחלקת הנוער, בתחום הילדים, ואף קיבל לידיו את תחום בית-הספר, שהתקדם למאות שחקנים בשנה.

עם הזמן, התפתח כהן, בן ה-33, גם לנערים. בתחילת העונה עזב ניסים גיטר את קבוצת הנוער אחרי 3 שנים מצוינות. אחרי מספר לבטים – הוחלט להקפיץ את כהן לקבוצת הנוער. היו מעט גבות שהורמו, גם בקרב המחלקה עצמה, אבל כהן הבטיח ללמוד מהר, להתקדם, ולקדם, את הבחורים שלו. מחשבות לחוד, ומציאות לחוד.

עם עזיבתו של שי מאור, עם שילוב של מספר אלמנטים, כמו: חיסכון ורצון לקידום מקומי, הוחלט כי כהן יוקפץ פעם נוספת, הפעם לקבוצת הבוגרים. אם הייתה הפתעה לגבי כניסתו של כהן לקבוצת הנוער, הרי שלקבוצת הבוגרים היו כאלה שפשוט לא האמינו. ה'ילד' בן ה-33, שבקושי אימן את הנוער, קיבל כבר את הבוגרים.

מחלקת הקנאה, בואכה צרות-עין, החלה לעבוד שעות נוספות, ולמרות זאת, כהן הרים ראשו והחל לעבוד. רותם גולן ויונתן רודיונוב הוחזרו מהיציע היישר להרכב הראשון, כל שחקן שיחק בתפקיד שלו, ושרון גורמזנו החל לשחק כדורגל. הניצחונות הגיעו בזה אחר זה, הקהל המקומי, המועט, שהגיע, החל לעודד את היבנאים, ופתאום חלומות העלייה שבו וצצו.

למרות שחרור של מספר שחקני מפתח, כהן עשה עבודה מצוינת בעונה הסדירה. המפגש מול כפר-שלם, וההפסד 3-1, השאיר טעם חמוץ בפה, לא לפני שבהנהלת הקבוצה החליטו להעניק ביטחון והצהירו על החתמתו של כהן לעונה נוספת.

עכשיו, חצי עונת בכורה, ופרגונים מקיר לקיר, כהן צפוי לפתוח עונה שהיא אופרה אחרת. הנהלתו, וראש עירו, צפויים להעמיד תקציב הרבה יותר גבוה מאשר בעונה הנוכחית (למעלה ממיליון שקלים הלכו לחובות), ואם לא תקום גלקטיקוס נוסח מרמורק, אין סיבה שביבנה לא ילכו על כל הקופה, לחזור ללאומית. העונה הקרובה היא אופרה אחרת. היא המבחן האמתי עבורו. על-פי מה שנראה, הוא בהחלט בשל לכך.

אלי, עברת שנה מורכבת מאוד. האמנת שתסיים באותו מקום בו סיימת? כמאמן ראשי של מכבי יבנה?
"התחלתי את העונה עם קבוצת הנוער, ולא חשבתי לרגע שאני אסיים אותה כמאמן ראשי בבוגרים. לפעמים מקבלים הזדמנות פעם בחיים, וצריך לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. אני מאמין בעצמי ובדרך שלי. אחרת לא הייתי לוקח את התפקיד."

מצד אחד, עשית עונה סדירה טובה, מצד שני, הפסדת כבר במשחק הראשון של הפלייאוף. מאוכזב, או מרוצה?
"כמובן שזה מאכזב להפסיד בפלייאוף, ועוד במשחק הראשון. רצינו להגיע כמה שיותר גבוה, וגם האמנו שאנחנו יכולים לעשות זאת. במשחק אחד נתון – הכל יכול להיות. לצערי, הפסדנו בו. בכל זאת, אני מאוד מרוצה מהדרך שלנו עד לפלייאוף. היה ניתן לראות שהקבוצה עוברת שינוי חיובי. שחקנים היו ממושמעים, מחויבים ומקצועניים לאורך כל העונה, ועל זה אני מוריד בפניהם את הכובע."

הגעת למקום עם מצב נתון. סגל קיים. זה משהו שאתה מתכוון לשמר? את הסגל הזה?
"כמובן שאני ארצה להשאיר את השחקנים שהייתי מרוצה מהם. שחקנים שהם ממושמעים טקטית, חרוצים ומנהיגים בחדר-הלבשה. אליהם נצרף שחקנים חדשים, שיתאימו מקצועית ולמרקם החברתי של הקבוצה."

העונה הקרובה היא אופרה אחרת לחלוטין. זה לבנות קבוצה מהקיץ, מחנה אימונים ושחקנים חדשים. אתה מבין את השוני? זה כבר לא קבוצה מוגמרת.

"כשאתה מגיע למשהו קיים – זה הרבה יותר קשה. לוקח לשחקנים זמן להתחבר למאמן ולהכיר אותו. בעונה הבאה יהיה לנו את הבסיס שלנו, וסביבו נצרף שחקנים חדשים שיתאימו למכבי יבנה. בשום מקרה זה לא קל. נצטרך לחבר את כולם מהתחלה."

קידמת את יונתן ורותם, כשגם משה חזק בעניינים ונחשב לשחקן מוביל. יש לך תכנית לקדם עוד שחקנים ברמה הספציפית? אתה יכול לנקוב בשמות שנראה לך שיפרצו העונה?
"כמובן שאנחנו רוצים לקדם שחקני-בית שלנו, אבל כל דבר בעתו. אפשר גם להעלות שחקן ולהרוס אותו אם הוא לא מוכן מנטלית. צריך לדעת, בתזמון נכון, מתי לתת להם לשחק. אני לא רוצה לנקוב בשם כזה או אחר, על-מנת לא לפגוע באחרים, אבל אני יכול להגיד לך שיש כמה שחקני נוער שאנחנו רואים אותם בעתיד מובילים את מכבי יבנה להישגים."

אתה מאמן צעיר. יש לך שאיפות להתקדם מעבר למכבי יבנה?
"כרגע, בזמן שאני במכבי יבנה, אני ארצה להתקדם ביחד עם הקבוצה, ואעשה הכל על-מנת לקדם אותה. אני לא אהיה פה לנצח, לכן השאיפה שלי להצליח ותמיד לחפש להתקדם הלאה. מבחינתי, השמים הם הגבול, אך תמיד אהיה לרשות מכבי יבנה. זה הבית שלי."