מסע לימודי רב־תחומי לתלמידי שכבה י' באורט אורמת: למידה חווייתית היוצאת מגבולות הכיתה
תלמידי שכבה י' באורט אורמת יצאו למסע לימודי בן שלושה ימים, שבמרכזו ארבעה מקצועות הומניסטיים אזרחות, היסטוריה, תנ"ך וספרות.
המסע כלל משימות שבית הספר שוקד עליהן לאורך השנה עבודת צוות, חשיבה יצירתית, פרזנטציה וחשיבה ביקורתית. לצדם של המורים המקצועיים ליאת ליכטמן, יוסי בן דוד ואסתר משי, ליוו את המסע גם המחנכים ברק פרידמן ושמרית תורג'מן שסייעו לתלמידים בכל משימה ותרמו רבות להצלחתו.
התלמידים יצאו ללא טלפונים כדי לאפשר חיבור אמיתי ללמידה ולחוויה
המסע נפתח ביום הראשון בעקבות סיפורי התנ"ך בתל עזקה ותל צרעה, שם למדו התלמידים על שמשון הגיבור ועל הקרב בין דוד לגוליית.
המשימות במקום דרשו עבודת צוות, התבוננות בשטח וחשיבה יצירתית כדי לפרש את הטקסט התנ"כי מתוך המפגש הישיר עם הנוף. יוסי בן דוד, המורה לתנך, אמר כי "המסע היווה הזדמנות להחיות את סיפורי התנך בדרך חווייתית ויצירתית הקושרת את התלמידים לתוכן וללקחים הרלוונטיים שלו. ללמוד תנך במקום בו הדברים התרחשו מעניק עומק שאין לו תחליף".
מה חדש?

צילום: באדיבות 'אורט אורמת' יבנה
ביום השני הגיעו התלמידים לחאן שער הגיא, חוו את המוזיאון האינטראקטיבי וקיבלו משימת ספרות שהתמקדה בדמויות ובמאבקם של לוחמי השיירות. משם המשיכו לבית העלמין קירית ענבים. במסגרת משימת היסטוריה קיבל כל תלמיד את סיפורו של חלל משיירות שער הגיא, ויצא לאתר את המצבה המתאימה בשטח. החיפוש, ההתבוננות בפרטים והצורך לדייק במידע הדגישו עבודת צוות, אחריות וחשיבה ביקורתית. ליאת ליכטמן אמרה כי "ללמד היסטוריה בשטח מאפשר לתלמידים לראות בעיניים את מה שבעבר היה רק טקסט. החיבור למקום יוצר הבנה עמוקה ורגשית שלא יכולה להיווצר בכיתה".
בהמשך היום ביקרו התלמידים במוסד "רטורנו", שם שמעו את סיפורו האישי של טל ותהליך הגמילה שלו. משימת האזרחות במקום עסקה בתפקיד המדינה, אחריות חברתית וחוסן קהילתי, והעמיקה את היכולת לחשוב באופן ביקורתי על החברה בה אנו חיים.
ביום השלישי הגיעו ליער המגינים, לאנדרטת "משבר לתקווה". שם יצרו מיצג בנושא "הנצר האחרון". הפעילות שילבה יצירתיות, עבודת צוות ויכולת לבטא רעיון באופן חזותי המפגיש בין זיכרון, היסטוריה ומשמעות. בהמשך הגיעו התלמידים לתל גזר למשימת ספרות שהתמקדה בקשר בין מיתוסים קדומים לנוף המקומי. גם כאן נדרשו לחשיבה יצירתית ופרזנטציה קבוצתית שסיכמה את מסקנותיהם.

אסתר משי סיפרה כי המסע היה עבורה ועבור תלמידי שכבה י' חוויה מעצימה ומשמעותית. היא הדגישה שהלמידה בתנאי שטח, ללא טלפונים, תוך שילוב משימות ספרות כחלק מהערכה חלופית, אפשרה לתלמידים להתחבר לחברה, לארץ ולערכים בדרך עמוקה ומוחשית. לדבריה, הביקורים בשער הגיא ובתל גזר חיברו את התלמידים למורשת ולסיפורי המקום, ותרמו לבניית חוסן אישי, עבודת צוות והתמודדות בתנאים משתנים. אסתר הוסיפה כי ליווי הצוות המגובש היה חלק בלתי נפרד מהצלחת המסע.רועי עטר, תלמיד מצוות דורון, סיכם: "נהניתי מאוד. למדתי דברים שבכיתה לא הייתי מבין. הייתי מוכן להמשיך עוד כמה ימים".

מחנך ורכז השכבה, ברק פרידמן אומר היופי במסעות הוא שהלמידה ממשיכה, אבל ללא קירות הכיתה גם הקשיים של חלק מהתלמידים פשוט מתפוגגים. דווקא בחוץ, כשאף אחד לא צריך להילחם על שקט או ריכוז, נוצר מרחב שבו אנחנו פוגשים את התלמידים באמת – והם אותנו. זה הרגע שבו הקשר מתחזק, מחלוקות נעלמות וחברויות חדשות נולדות כמעט מעצמן.
לסיכום, המסע כולו חיזק את ההיבט החברתי. תלמידים הכירו זה את זו מחדש, נוצרו חברויות חדשות והעבודה המשותפת בשטח תרמה לתחושת שייכות ושיתוף פעולה.
תודה גם למורה צבי גבע שלקח חלק משמעותי במסע ותרם להצלחתו, וכן תודה לעידו, המדריך מצוות "עם ישראל אחד", שהוביל את הקבוצה במסירות, ברגישות ובהבנה העמוקה של השטח והתלמידים.
צפו בסרטון: