מכתבו של רב חב"ד יבנה בעקבות האסון במירון

שריפה של אלפי משפחות שאיבדו את יקיריהם, שריפה של מיליוני יהודים שאיבדו אחים.

יש המחפשים עתה את האשמים, מהנדסי אבטחה שהיו אמורים לראות כשל טכני במקום, המארגנים, המשטרה, אישי הציבור שלחצו לאפשר להמונים להגיע ללא הגבלה, יש המוציאים מהארכיונים אזהרות של אנשים שטענו בעבר שהמקום קטן מלהכיל מספר כה גדול של אנשים וחלילה עלול לקרות אסון… ואכן, אחרי שנקבור את מתינו – צריך להתייחס גם לטענות הללו כי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" זו מצווה מהתורה.

אך זה שעשרות שנים לא קרה אסון, והשנה קרה – זוהי נורה אדומה, זו אות אזעקה!

בשבוע שעבר סיימתי את הטור שלי בעיתון במשאלה: "אנחנו אחים! ועדיף לנו בדרכי שלום להרגיש ולהתנהג כאחים אוהבים ואהובים ולא להגיע ח"ו לימים שהאויבים שלנו יסבירו לנו זאת, כפי שהיה לצערנו בשואה, שגם מי שחשב להתנתק מהעם – נלקח יחד עם כל "האחים"… או בכל צרה אחרת הפוקדת את העם."

לצערנו, כל-כך מהר ראינו שאנו אכן "אחים", כיצד כל העם מבכה את האסון, ממהר לעזור, להזמין לשבת את האנשים שחיכו באבו כביר, מסעדות שנתנו אוכל חם למשפחות השכולות והנעדרים וכו'… אך חבל מאוד שהרגשת האחווה אכן באה בעת צרה.

תושבי עירנו היקרים, אנשים חמים וטובים!

בואו לא נכבה את הנורה האדומה או האזעקה על-ידי הורדת השלטר, אלא על-ידי תיקון התקלה.

כל אחד יחפש את הדרך להתחבר אל הזולת, לחזק את הערבות ההדדית ביננו, ביום האבל הלאומי לא נשאר רק עם סיסמאות, אלא נעבור למעשים של ממש. כל אחד יחפש, בדרכו, כדי לממש זאת. 

בית חב"ד, שכל מהותו לחבר את העם, ישמח לעזור בעניין על-ידי צירוף אנשים למיזמי החסד שלו או הקמת מזמים נוספים שיוצעו על-ידי הציבור, במטרה ליצור איחוד מעשי של עם.

בברכה לבשורות טובות." (הרב יוסף יצחק לרר, בית חב"ד יבנה)

רב חב"ד יבנה, הרב יוסף יצחק לרר