"מכירים את העולם דרך העדשה"

לירון, ספר לנו קצת עליך.
"גדלתי וגרתי ביבנה, ולמדתי בבית-הספר גינסבורג האורן. כיום אני גר ברחובות, ובעבר גרתי גם 3 שנים בדרום, לטובת התואר בתקשורת, שרכשתי שם. כיום אני עובד כצלם, בעיקר של חתונות, ובאמת מנסה ליהנות כמה שיותר."

גיליתי שאני נמשך לתחומים נוספים מלבד צילומי נוף, והבולט שביניהם הוא: צילום ציפורים

מתי התחלת לצלם, ואיך נוצר החיבור?
"התחלתי לצלם בערך בגיל 18. התחלתי עם מצלמות פשוטות, ואת המצלמה הרצינית שלי קיבלתי כמתנה ליום הולדת 20. כנראה שההורים שלי רצו לוודא שזאת באמת אהבה ולא סתם תחביב חולף. החיבור היה כשעברתי את 'תקופת המבחן' של ההורים שלי, וקיבלתי את ה-Canon הראשונה שלי. השנה הראשונה עם המצלמה הייתה בעיקר שנה של להבין איך המצלמה עובדת, מה הן היכולות שלה וגבולות קצה היכולת. יצאתי לצלם, לבד לרוב, בעיקר טבע, נופים ירוקים ואובייקטים סטטיים – כאלה שקל להתנסות עליהם. ככל שיצאתי לצלם – כך הבנתי שצילום נותן לי חופש לבחור ולצלם כל מה שאני רוצה, מנקודת-המבט האישית שלי, וזה היה כיף וממכר."

גיליתי שבצילום חתונות אני מצליח להביא את הטכניקה, הידע והכלים שרכשתי

מתי התחלת להרגיש יותר בנוח וטוב עם המצלמה?
"בשנת 2012 סיימתי שירות קבע בצבא ויצאתי באיחור קליל לטיול הגדול: דרום-אמריקה, מרכז-אמריקה וגיחה קטנה ללאוס ותאילנד. לפני הטיול קניתי מצלמה מקצועית ועמידה יותר בפני נזקי מזג-האוויר ושדרגתי את סט העדשות – את כל הציוד לקחתי אתי לטיול. היה כבד מאוד, אבל שווה. במהלך הטיול גיליתי את היכולות האמתיות שלי, את הסבלנות בצילום ואת התמורה להתמדה. גיליתי שאני נמשך לתחומים נוספים מלבד צילומי נוף, והבולט שביניהם הוא: צילום ציפורים. כשחזרתי לארץ – גיליתי שזה ממכר יותר ממה שדמיינתי."

שם הבנת שזה זה? או שעברת עוד תחנות בדרך?
"בעיקרון, כשחזרתי מהטיול – התחלתי את הלימודים, ובמקביל, התחלתי לצלם לפרנסתי, גיליתי שבצילום חתונות אני מצליח להביא את הטכניקה, הידע והכלים שרכשתי, ובזכותם לתפוס רגעים שגרמו לי לחייך בכל פעם שצפיתי בתמונות. עברתי 3 שנים עמוסות, שבהן למדתי, צילמתי חתונות ושימשתי כצלם רשמי של 'מכללת ספיר'. השילוב של צילום טבע בפנאי, שכמעט ולא היה, צילום חתונות, צילום כנסים, אירועים ופוליטיקאים, היה מעניין ומעייף בו זמנית. ביום – אני מוצא את עצמי מצלם כנס, אחר-הצהריים – מצלם שקיעה באחת משמורות הטבע שסמוכות למכללה, ובערב – חתן וכלה שרוקדים ושמחים עד השעות הקטנות של הלילה."

ובזכותם לתפוס רגעים שגרמו לי לחייך בכל פעם שצפיתי בתמונות

לקחת חלק גם בפסטיבלים ואירועים חשובים?
"כן, במהלך הלימודים שלי הייתה לי זכות לקחת חלק בפסטיבל יקר-ערך, שמתרחש כל שנה, ושמו 'פסטיבל מדרום' – הפסטיבל הזה מובל על-ידי המחלקה לתרבות יצירה והפקה ומטרתו להציג במשך יומיים את אנשי הדרום ואופקים בפרט. כל העשייה סובבת סביב אנשי הדרום וסביב הדינמיקה בין הסטודנטים והתושבים. החלק שלי היה לצלם ספר מתכונים שלם, שיופק על-ידי סטודנטים, ולשם כך נדרשנו לבקר באופקים פעמים רבות ובכל פעם לצלם, לטעום, והכי חשוב – להכיר את מי שעומד מאחורי אותו מתכון. לבסוף הפקנו ספר שמכיל עשרות מתכונים מיוחדים, שנקרא 'נאמן למקור', ובו מופיעות מנות ישנות נושנות, מסורתיות וייחודיות, מכל קשת העדות. הספר יצא לאור והודפס במספר רב של עותקים."

האם יש צלמים שמהווים לך השראה?
" הצלם Sum Hurd והצלם Jim Pollard – שני הצלמים האלו מהווים לי השראה ענקית, בעיקר בגלל החשיבה הלא שגרתית שלהם בצילום."

איפה אתה נמצא היום? ומה אתה מתכנן לעתיד?
"כיום, כמעט שנתיים אחרי הלימודים, אני מצלם בעיקר חתונות, ולאחרונה, הקמתי עסק משלי ושמו PACANA (פקאן). סגנון הצילום שלי עדין, טבעי ולא מבוים, ומשדר המון רומנטיקה ועדינות בין בני-הזוג. (אפשר להתרשם: www.pacanawedd.com). השאיפות שלי לשנים הקרובות הן להגיע לכמה וכמה שיותר זוגות שמחפשים צילום אחר, כזה שיספר את הסיפור שלהם, אבל מנקודת-מבט של אדם חיצוני. אני מאמין שצלם הוא קודם כל אדם עם אינטליגנציה רגשית, וכשמשתמשים בה – יכולים להגיע לתוצאות נפלאות – גם בצילום!
 

לרון בוזגלו באתר כאן  באינסטגרם pacanawedd, ובדף הפייסבוק כאן

לירון בוזגלו. אני מאמין שצלם הוא קודם כל אדם עם אינטליגנציה רגשית