מיתר לא יצאה לסיור בגלל "טייץ לא צנוע"

מיתר, הלומדת בכיתה ח', בבית-הספר גינסבורג 'האלון', הייתה אמורה לצאת אמש, כמו כל שאר חברי כיתתה, לסיור במסגרת בית-הספר, למכון הבינלאומי ללימודי השואה, אך בסוף לא יצאה. התלמידה לא השתתפה בטיול, על-פי טענת מספר מורות, עקב "טייץ שאינו הולם" 

דיברנו עם האב ורצינו לשמוע איך הכל התחיל?
"הכל התחיל בשיחת טלפון שמיתר הרימה אליי, הם היו אמורים לצאת לטיול וחברה שלה שכחה להביא חולצת בית-ספר, ומיתר ביקשה שאביא לה. נסעתי אל בית-הספר וכאשר מיתר הגיעה לרכב – היא הייתה מלאה בדמעות ובסערת רגשות. בתחילה לא הבנתי, ואז היא נרגעה וסיפרה כי לא נותנים לה לצאת לטיול כי המורה ראתה אותה בדרך ואמרה לה שהיא לבושה "לא כראוי" ו"חשוף". המורה שהעירה לה ראשונה היא בכלל מחנכת של כיתה אחרת, שראתה אותה בדרכה אליי (לקחת את החולצה לחברתה), היא אמרה לנו כי "הילדה חשופה כולה", עניתי לה שאנחנו לא באיראן, ושהטייץ ממש לא חשוף, ובטח שהילדה לא חשופה, כמו שהיא מציינת. בתגובה נאמר לי כי יש בבית-הספר קוד לבוש, וכי הטייץ לא עומד בקריטריונים של קוד הלבוש הזה, למרות שמיתר מגיעה אתו לפחות אחת לשבוע-שבועיים. לאחר השיחה בינינו, קראו לרכזת השכבה, שתיתן את חוות דעתה, ולפי מה שאני ראיתי – לא היה נראה שמשהו לא היה תקין בעיניה, אך בכל זאת הציעה שאולי אם יש לאחד הילדים מכנס נוסף – שיביא לילדה ללבוש (במקום זה שלבשה), כמובן שזה לא היה הגיוני בעיניי שהילדה תיקח מילדים מכנס, כשאנחנו גרים מרחק של מספר דקות מבית-הספר. בשיחה שלנו אפילו נשאלתי כמה זמן ייקח לנו אם נלך ונחזור, ואמרתי שזה ייקח 15-20 דקות בערך, אך שזה יעכב כיתה שלמה, ופה כבר הופניתי לרכזת החטיבה. בדרכי לרכזת הבחנתי בילדה שמסתובבת לה עם חולצה קשורה כמו חולצת-בטן, שאלתי את רכזת השכבה אם זה תקין לעומת הטייץ של בתי, וקיבלתי בתגובה שזה תמיד קורה ושהם מעירים על כך לתלמידים. באיזשהו מקום זה נתן לי לתהות למה הדבר הזה בסדר והטייץ לא. בשיחה עם הרכזת נאמר לי כי שמה של מיתר לא עולה בדיוניים מרוב שהיא ילדה טובה, ובכל זאת, מיתר לא יצאה לטיול גם כשהיא תלמידה טובה."

הטייץ אותו לבשה מיתר ביום הטיול

האם היה איזשהו ביסוס לטענה שהטייץ אולי קצת חשוף?
"אני זה שקניתי לילדה את הטייץ, אם הייתי חושב לרגע שהוא חשוף – לא הייתי קונה אותו בכלל. הטייץ נקנה בשנה שעברה כבר, ומאז היא הספיקה ללבוש אותו פעמים רבות, נוסף על כך, מיתר לובשת אותו אחת לשבוע כמעט, ומעולם לא העירו לה עליו, שום מורה או רכזת, ופתאום, משום מקום – הוא חשוף מדי. זה לא הגיוני. בכל יום, בכניסה לבית-הספר ממוקמת מורה אחרת בכניסה, שבודקת את לבוש התלמידים, איך זה שאף מורה שם אף פעם לא העירה, ושום מורה בכיתה (שגם שם בודקים) לא העירה, ופתאום, זה טייץ לא תקין?!"

מישהו מצוות המורים התייחס לעניין הטייץ, בנוסף?
"כן, כשדיברתי עם המחנכת והסברתי לה את המקרה – היא טענה כי זה כמו נהג שעובר כל פעם ברמזור אדום, ושלא תופסים אותו, עד שמגיע היום ועלו עליו. לפי דעתי זוהי השוואה בקנה-מידה אחר, ומוגזם. זה לא נעים, וההשוואה הזו מעט הזויה."

האם אחרי כל המקרה – היה איזשהו יחס מבחינת המורים? בית-הספר?
"אמה של מיתר דיברה עם המחנכת, מספר דקות לאחר המקרה, אך אתי, או עם מיתר, אף אחד בינתיים לא דיבר, או ניסה, וזה בעייתי, כי הילדה מאוד עצובה מהמצב, ואני כל הזמן צריך לדאוג לה בגלל זה."

יש איזשהו לקח שהופק מהסיפור?
"אני מאמין, או לפחות מקווה, שזה לא נעשה מתוך רוע, אך בהחלט היה ניתן למנוע את הפגיעה הזאת ואת כל ה'מסביב' אילו היו מפעילים קצת יותר התחשבות ומפעילים קצת שיקול-דעת. צריך לזכור שמדובר בילדים, שהם רגישים יותר, ובמיוחד כשזה קורה ליד אנשים. כאשר העירו לילדה – היו מספר תלמידים שם, נהגים ומורים, ולא נעים לשמוע דברים כאלו ליד אנשים, ומישהו עם אופי יותר חלש – יכל להיפגע מזה באופן קשה. אני מקווה שיופקו מכך לקחים ושידעו להתגמש להבא, ושזה יהיה מקרה חד-פעמי ואחרון בהחלט."

ממחוז מרכז שבמשרד החינוך נמסר: "לקראת יציאה מסודרת ליום פעילות במכון הבינלאומי ללימודי השואה, החליט צוות החינוך בבית-הספר שיציאה זו תיעשה בקוד לבוש הולם. הודעה בנושא הועברה מראש לתלמידים. בבוקר היום הגיעה התלמידה בלבוש בלתי הולם. לתלמידה הוצעו מספר פתרונות, כדי לאפשר לה את הביקור, אולם אביה של התלמידה סירב לכל הפתרונות."

אילוסטרציה