מי מחזיק את שטר הריבונות על הארץ?

מי מחזיק את שטר הריבונות על הארץ?

האם הבטחת ארץ ישראל לאבות מחייבת אותנו או מאפשרת לנו לגרש את אזרחים שאינם יהודים מארצינו? הרב יוסף יצחק לרר מנהל חב"ד יבנה מביא את דבריו של הרבי מליובאוויטש בנושא המבדיל בין הריבונות של הארץ לנכסים הפרטיים שאנשים רכשו בארץ

מי מחזיק את שטר הריבונות על הארץ?

מאת: הרב יוסף יצחק לרר

 

בפרשתנו ,פרשת תולדות ,אנו ממשיכים לקרוא על ההבטחה של ה' להנחיל את ארץ ישראל לעם ישראל. וכאן נשאלת השאלה האם המתנה שהעניק לנו ה' כפי שמופיע בתורה הנצחית שלנו, ארץ ישראל, מאפשרת לנשל את כל יושבי הארץ הלא יהודים? האם כספים שהם השקיעו בקניית נחלות בארץ הונחו על קרן הצבי? האם חוזה הקנייה של קודמיהם  לא שווה יותר מנייר עטיפה?

והאם לממשלה ריבונית יש את הסמכות להעביר חלקים מארץ ישראל לאויבינו?

 

למרות שארץ ישראל הובטחה לנו, פעמיים נתקלנו ברכישה בתשלום. הנכס הראשון שעם ישראל החזיק בארץ הגיע דווקא על ידי רכישה. לפני כשלושת אלפים ושבע מאות שנה, שרה אימנו הולכת לעולמה ואברהם מחפש  לרכוש אחוזת קבר . הוא מגיע לחברון מקום קבורת אדם וחווה ורואה בו את המקום הראוי לקבורת שרה. הוא אינו טוען  על בעלות  המקום  אלא מנהל משא ומתן עם החיתים והיבוסיים ,בעלי השטח ולבסוף לאחר משא ומתן ,רוכש השטח בכסף מלא.

 

כשמונה מאות שנה אחר כך, אנו נחשפים למכירה נוספת שגם שם אנו מרימים גבה. ארץ ישראל נכבשה על ידי יהושע ,אך ירושלים נשארה בידי היבוסיים. בהר המוריה  שכן "גורן ארונה". משום שהמקום יועד לבניית בית המקדש דוד עולה לירושלים על מנת לכובשה וכדי להכשיר את הקרקע לבניית הבית. אך הוא נתקל בהתנגדות חזקה. הפלא הגדול היה בטענה משפטית. הם מגלים שבעת ניהול המשא ומתן עם אברהם, החיתים דרשו התחייבות שהצאצאים שלו , שירשו את הארץ ,לא ינשלו אותם בכח מעיר יבוס = ירושלים, אכן אברהם נשבע והעסקה נחתמה.

 

אנשי יבוס דאגו להציג את שבועת אברהם על צלמי נחושת ברחבי העיר.

 

דוד נתן הוראה ללוחמיו לסלק את כל הצלמים אך לבסוף הלך לשלם על גורן ארוונה. וגם כאן לא מובנת התנהגותו של דוד המלך. אם שבועת אברהם כבר לא תקפה למה דוד  שילם על המקום ואם היא עדיין תקפה מדוע שבר הצלמים שהעידו על כך? שאלה זאת נוספת על התנהגותו של אברהם שהסכים להישבע לחיתים.

 

הרבי מסביר שיש בעלות כללית ובעלות פרטית. עם ישראל ירש את הבעלות הכללית של ארץ ישראל כעם. את הריבונות. אבל בעלות הפרטית יכולה להיות גם של זרים. אכן לאחר כיבוש הארץ על ידי יהושע השאירו ליבוס את הבעלות הפרטית על ירושלים. אך כאשר הגיע הזמן לבנות את בית המקדש היה צורך להעביר את הבעלות הפרטית. אך היבוסיים הציגו מצג שווא ששבועת אברהם חלה גם על הריבונות ולכן דוד דבר ראשון מוחק את העתקי השבועה המעוותים . לאחר מכן, דואג להעביר את הבעלות הפרטית על ידי תשלום בשווי מחיר גורן "ארונה".

 

גם  אברהם הוא רצה להעביר את הבעלות הפרטית של המערה מעפרון. על הדרך הוא מודיע לו שאם יתנגד למכירה הוא יפעיל את הריבונות שיש לו על הארץ ויפקיע מכוח הריבונות את מערת המכפלה .  אגב מקובל גם היום בשביל צרכים ציבוריים להפקיע שטחים גם ללא תמורה.

 

מהדברים הללו אנו למדים, שאין צורך לפנות או לגרש ערבים ממקום מגוריהם כל זמן שהם מכבדים את הריבונות היהודית. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל  ואין אפשרות לאף אחד להפקיע זאת גם לא ממשלות השולטות בארץ .

כשאנו מגמגמים, אומות העולם קולטים זאת וצועקים שאנו גזלנים ורוצחים גם בזמן שאנו נרצחים  וכשאנו עומדים בקומה זקופה – המציאות משתנה.

 

מר חיים הרצוג ז"ל, אביב של נשיא המדינה הנוכחי – בוז'י, בהיותו שגריר ישראל באו"ם,  הרבי מליובאוויטש ביקש ממנו להכריז מעל בימת האו"ם, כי חברון שייכת לעם ישראל מכח הכתוב בתורה.

אכן מר חיים הרצוג ז"ל הקריא את פסוקי התורה, שהגויים מאמינים בתוכנה, המעידים על הבעלות שלנו  מתוך התורה  ודרש מהאו"ם להציגו כמסמך רשמי ואכן מזכ"ל האו"ם דאז מר קורט ולדהיים הציג זאת.

 

הגיע הזמן שנעמוד בקומה זקופה מול כל העולם ונבהיר שאנו הריבון של כל ארץ ישראל! אנו מכבדים כל אזרח הגר בארץ ובתנאי שאינו מתכחש לריבונות שלנו  ואינו מנסה לפגוע בה.

אבל גם כאן כדי להצליח חייבים להתחבר יחדיו. לראות ש"המאחד רב מהמפריד" .