מחקר: דור ה-AI לא סומך על AI ברפואה

למרות ש-86% מהסטודנטים משתמשים בבינה מלאכותית בלימודים, רבים מהם מהססים לסמוך עליה כשמדובר בבריאותם. כאשר מדובר בהכנסת AI למערכת הבריאות, גובר החשש מפני פגיעה בפרטיות, ירידה בקשר האנושי ואפילו החלפת אנשי המקצוע. תמונה זו משקפת מגמה רחבה יותר: הפער בין שימוש יומיומי בטכנולוגיה לבין אמון בה הולך וגדל, במיוחד כשמדובר ברפואה

הבינה המלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי הסטודנטים בישראל, אך מאחורי השימוש הנרחב מסתתרת תמונה מורכבת יותר. מחקר חדש, שערכה פרופ' קרן דופלט מהחוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון, בקרב 420 סטודנטים  בדק לא רק איך הסטודנטים משתמשים ב- AI, אלא גם עד כמה הם מבינים אותה, סומכים עליה ומרגישים בטוחים בשימוש בה במערכת הבריאות. לסטודנטים יש תפקיד כפול: מצד אחד הם "לקוחות" של מערכת הבריאות כבר היום, ומצד שני הם אנשי המקצוע שעשויים לפעול בתוכה בעתיד. לכן תפיסותיהם עשויות להשפיע על האופן שבו טכנולוגיות AI יוטמעו במערכת הבריאות בשנים הקרובות.


לפי ממצאי המחקר, כ-86% מהסטודנטים משתמשים בבינה מלאכותית לצרכים אקדמיים וכ-75% גם לצרכים אישיים. עם זאת, רק כ-27% מהם עברו הכשרה פורמלית בתחום, פער חד בין שימוש נרחב לבין הבנה אמיתית של הטכנולוגיה. המשמעות: סטודנטים משתמשים בכלים מתקדמים, אך לא תמיד יודעים להעריך את מגבלותיהם.


לצד השימוש הגבוה, הסטודנטים הביעו עמדות זהירות כלפי שילוב AI במערכת הבריאות. רבים מהם הביעו חשש מפני פגיעה בפרטיות המידע הרפואי, שימוש לא ראוי בנתונים, וכן ירידה באיכות הקשר בין מטפלים למטופלים. בנוסף, חלק מהמשיבים הביעו דאגה מפני האפשרות שהטכנולוגיה תחליף אנשי מקצוע בתחום הרפואה. החששות הללו אינם רק טכנולוגיים, אלא נוגעים בלב שאלות של אמון, אחריות ואתיקה ביחסי אדם-מכונה.

 

פרופ' קרן דופלט | קרדיט צילום: אלבום פרטי


עם זאת, התמונה אינה חד-משמעית. כאשר מדובר במשימות אדמיניסטרטיביות, כמו קביעת תורים או ניהול מידע רפואי, הסטודנטים הביעו רמת ביטחון גבוהה יחסית בשימוש ב- AI. לעומת זאת, רמת הביטחון ירדה כאשר מדובר בקבלת החלטות רפואיות. כלומר, סטודנטים מוכנים לתת ל- AI לעזור, אך לא להחליף שיקול דעת רפואי אנושי.


עוד נמצא כי עמדות חיוביות כלפי הבינה המלאכותית הן הגורם המרכזי המשפיע על רמת האמון בה, יותר מאשר הידע הטכני עצמו. אך ממצא מעניין במיוחד היה שסטודנטים בעלי ידע בתכנות וביצירת AI, דווקא נטו לסמוך פחות על מערכות AI רפואיות. פרופ' דופלט מסבירה כי "היכרות עמוקה עם הטכנולוגיה דווקא חושפת גם את מגבלותיה, הסיכונים והכשלים האפשריים, ולכן מובילה לגישה ביקורתית וזהירה יותר".

 

*פרופ' קרן דופלט*: "אנו רואים אימוץ מהיר מאוד של טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים, אך ללא הכשרה מספקת שתאפשר שימוש מושכל וביקורתי. הממצאים מצביעים על כך שאמון בבינה מלאכותית אינו נובע רק מידע טכני, אלא גם מתפיסות, ערכים ותחושת ביטחון. לכן, שילוב נכון של ידע, מיומנויות ודיון ערכי עשוי להיות המפתח לבניית אמון מושכל בטכנולוגיות עתידיות, וכי יש צורך בהטמעת הכשרה רחבה יותר בתחום הבינה המלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה."


אם כן, הבינה המלאכותית כבר כאן, אך האמון בה, במיוחד כשמדובר בבריאות, עדיין רחוק מלהיות מובן מאליו. האתגר כעת: לא רק לפתח את הטכנולוגיה, אלא גם לבנות את האמון בה.