מושכת במכחול: האמנית היבנאית חנה לוי

את עבודות האמנות של חנה לוי תוכלו לפגוש כמעט בכל אירוע שהתקיים ביבנה, בפסטיבלים, הופעות, חגיגות שונות ו'בתים פתוחים'. בתים אותם פתחו אמני העיר על-מנת שהתושבים יוכלו לבוא ולשטוף עיניהם בעבודות האמנות השונות.

מדובר באישיות מיוחדת במינה. בביתה, שברחוב אפרסמון, תרגישו מיד שזהו ביתה של אמנית. חפצי האמנות מצויים בכל פינה. פסלים, ציורים, קירות עם תבליטים, ואזות ובהן פרחים צבעוניים, חלונות ייחודיים, עשויים, עץ ואקווריום ענק ובו דגים מכל מיני זנים.

בגלריה מציגה חנה את ציוריה. הציורים מוצגים על כני ציור, והשאר, היו תלויים ויוצרים אווירה בכל מקום, ותחושה מתאימה למקום ולפינה שהם ממוקמים בה, מעוררים השתאות. שפע צבעים שוטף את עיני המתבונן, ציורים אלו ממש מאירים את אותו חדר, או המקום שמותאמים להיות שם. יש ציורים מוזמנים, למשרדים, סלונים, חדרי-שינה מטבחים, על-פי הזמנה, גודל ונושא מתבקש בכדי ליצור את האווירה למקום המיועד.

בת לדור שני לשואה, העיסוק העיקרי שלה היה בסצנות ריאליסטיות מתעדות
 

חנה, מהי השיטה בה את עובדת ויוצרת את ציורייך?
"את הציורים אני מציירת על-גבי קנבס, בפורמטים שונים, עם צבעי אקריליק. הטכניקה דומה לטכניקת ציור בשמן, העבודה היא עבודה בשכבות".

מאיפה את שואבת את ההשראה לעבודותייך?
"השראה ורעיונות לציורים חדשים נמצאים בכל מקום שאני מביטה אליו. המוזה נמצאת מול עיניי. אני מסתכלת, והציור המוגמר זו אינטרפרטציה שלי למה שמולי. וכשיש נושא לתערוכה – עולים לי כבר הרעיונות. פעילויות היומיום שלי וצעידת הבוקר שלי הם מקור להשראה גם כן".

מהו הנושא שהכי קרוב אלייך? הנושא ממנו את הכי נהנית ליצור?
"כיום הנושאים בהם אני עוסקת והצבעוניות בה אני משתמשת שונים לחלוטין מהעבודות שיצרתי בעבר. בעבר, מאחר ואני דור שני לשואה, העיסוק העיקרי שלי היה בסצנות ריאליסטיות מתעדות. את הדמויות ביצירותיי ציירתי באופן ריאליסטי, מוקפד ומדוקדק, כשהצבעוניות ששלטה הייתה צבעי שחור, לבן וגווני הצבע האפור. את הנושאים שאבתי מטרגדיות אישיות ומסיפורי ההיסטוריה השונים, מאותה תקופה. ציוריי היום שונים בתכליתם. את המעבר בין ציורי העבר לבין ציורי היום הצלחתי לעשות בעזרתו של טיפול. הטיפול שלי היה בעזרת לימודי אסטרולוגיה ונומרולוגיה. העיסוק החדש הזה הוציא אותי מהתקופה בה יצרתי בשחור-לבן. הוציא אותי מהיצירה הקודרת, שעסקה בנושאים כאובים. היום אני מחוברת לטבע, לשפע של צבעים. צמחיית הטבע מחליפה אצלי את אותן הדמויות האנושיות. הצמחייה מקבלת אצלי האנשה של ממש. בצעדות הבוקר שלי, בפס הירק, אני חולפת על-פני העצים והצמחים השונים, מצלמת אותם, ומשם הולכת לסטודיו. לעצים השונים אני גם נותנת שמות. בצעדה שלי אני קוראת להם בשמם".

חנה לוי: "היום אני מחוברת לטבע, לשפע של צבעים"

את קוראת לעצים ביצירותייך בשמות? על-פי מה את בוחרת את השמות השונים? מהם השמות השונים?
"כן, אחרי ה'היכרות' שלי איתם – אני נותנת להם שמות. השמות באים ממקורות שונים. יש עץ שקראתי לו 'הומר'- על שם 'הומר סימפסון'. יש לי גם ציור של עץ שקראתי לו 'מלכת האביב'. את השם הזה לקחתי ממעריץ קטן שיש לי. מדובר בנכד של חברה מאוד טובה שלי. הוא בן 6-7. יום אחד הוא ראה את ציור עץ 'המימוזה' שלי, הוא קרא לו 'מלכת האביב' ומאז זהו שמו. יש גם עץ שקראתי לו 'קטנצ'יק'."
 

העץ 'הומר' (בהשראת הומר סימפסון)

איפה את מציגה את יצירותייך?
"כרגע אני מציגה רק את ציוריי, לא מציגה פסלים. אני מציגה אותם בתערוכות שונות בארץ ובחו"ל. שנה שלמה הייתה תערוכה בגרמניה בה השתתפתי. שם התערוכה הוא 'מגילה'. התערוכה זכתה להכרה רבה. היא הוצגה בברלין ובשפייר (העיר התאומה של יבנה). הצגתי בה תמונה של 'מגילת רות' בגודל של מטר על שלוש וחצי. כעת עברה התמונה, עם התערוכה, לדנמרק".
 

חנה לוי באחת מתערוכותיה

אני עצמי חובבת אמנות, והמפגש עם חנה היה מעניין במיוחד. ממליצה לכולכם. ניתן להיחשף ליצירותיה של חנה, בתערוכות השונות ובאתר האינטרנט שלה כאן.
הסטודיו שלה תמיד פתוח למבקרים ולאוהבי אמנות!

גלריית תמונות: