מה שעולה ומה שיורד: מחירי הדיור יורדים – מחירי השכירות ממשיכים לעלות

הקיפאון בשוק הנדל”ן נמשך מזה למעלה משישה חודשים, ולפיכך מפתיע לגלות כי מחירי השכירויות בישראל, ובמיוחד בגוש דן, מאמירים בקצב שאינו מותאם למחירי רכישת הנדל”ן, כמו גם לא לשכר הממוצע או החציוני במשק הישראלי. לא שאי-פעם בעלי הדירות להשכרה התחשבו במדדים האלה. כיום, לפיכך, מסתבר כי מרבית היועצים קובעים שהפער ההולך וגדל בין מחירי הדיור היורדים, לבין מחירי השכירות הנוסקים, הופך את הבחירה לרכוש דירה לכלכלית יותר משני היבטים: זול יותר לקנות, וניתן להשכיר במחירים גבוהים ועולים – משלמים פחות, מרוויחים יותר.

כבר לא דילמה. בינתיים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בסוף 2017 ירדו מחירי נכסי הנדל”ן עד להשוואת מחיריהם לסוף שנת 2015. המנצחת הגדולה בשיעורי ירידת המחירים היא חיפה – עם כמעט 9% ירידה. באזור המרכז ירדו מחירי הדיור בממוצע בכ-1.5%, באזור הצפון בכ-2%. ובפריפריה הוצגה ירידה תלולה יותר במחירים, ביחס למחירי הנדל”ן במרכז ובאזור גוש דן. ברחובות נצפתה ירידה של כ-3% במחירי הנדל"ן, בנס-ציונה ירידה של כ-4%, וביבנה ירידה של כ-4.7% (נסקרו השכונות החדשות בלבד – 'תדהר' ו'השכונה הירוקה').

מחירי השכירות, לעומת זאת, בארץ כמו בעולם – ממשיכים להציג עלייה תלולה בכל שנה – כאילו שכל קשר בין השוק הזה לשוק עסקאות הרכש מקרי בהחלט, וכאילו לא מדובר באותם הקירות ממש.

אם לדבר במספרים, בתל-אביב למשל, מחירי השכירות האמירו ביותר מ-15% בארבע השנים האחרונות, בבת-ים עלו מחירי השכירות בכמעט 20%, ברחובות בכ-16%, בנס-ציונה בכ-15%, בחדרה ב–14%, ביבנה בכ-12%, ובפתח-תקווה ב–10%.

אם כן, ככל שמחירי השכירות עולים ומחירי הנדל”ן יורדים – מדד האטרקטיביות בין השכרת דירה לבין רכישתה והתמודדות עם המשכנתא (בשיעור ממוצע של כ–4,500 ש”ח לחודש בישראל) נוטה כעת לכיוון הרכישה.