מה הסיפור עם פרויקט השאלת ספרי לימוד ביבנה?

 

צ', אם לארבעה תלמידים בעיר: "מסיבה כלשהי, רק תלמידי חטיבות הביניים ביבנה נהנים מהזכות להשתתף במיזם הלאומי של השאלת ספרי לימוד – למרות שהחוק קובע כי הפרויקט אמור להיות זמין לתלמידי א' עד י"ב"

העירייה: "רק בבתי הספר 'הצומחים' – 'איינשטיין' ו'רמב"ם' לא ניתן ליישם את הפרויקט – לפי הנחיות משרד החינוך; בחטיבות העליונות רק 15% מההורים הסכימו לקיום הפרויקט בבתי הספר בהם לומדים ילדיהם – שיעור נמוך ביותר לעומת דרישת משרד החינוך, להסכמה של 60% מההורים"

 

כמדי שנה, לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה, מתרחשים להם מספר מחולות שדים סביב נושאים שונים הקשורים עם מערכת החינוך על ביטוייה השונים, כשאולי נכון יהיה להגדיר את ההתנהלות סביב פרויקט השאלת ספרי הלימוד כובש את צמרת הרשימה.

 

הבלבול והערפל הגדול מאפיינים את התחום, כאשר להורים, בדרך כלל, אין מושג ירוק אילו ספרי לימוד יקבלו, אילו ייאלצו לרכוש בעצמם, אילו ישנם במלאי ואילו בלתי-ניתנים כלל להשגה. לבד מכל אלה, שוב ושוב עולה ההתחבטות באשר לזכאות הבסיסית להשתתף בפרויקט, מה העניין עם החוברות – מקבלים או לא? וכמה זה יעלה בסוף.

הצעת החוק של שר החינוך דאז, גדעון סער, להרחבת תוכנית השאלת ספרי-לימוד לכלל בתי הספר בישראל אושרה בממשלה ובכנסת בשנת 2012, ודומה כי מאז רבה האכזבה מהאופן בו יוצא לפועל הפרויקט הלאומי המתחשב והרגיש הזה.

 

 

במסגרת החוק נקבע כי השאלת הספרים תתבצע בתחילת כל שנה באופן מרוכז על-ידי בתי הספר. גובה התשלום המרבי להשאלת סל ספרי לימוד יהיה עד 280 שקל בבתי הספר היסודיים, ועד 320 שקל בחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. בסוף כל שנת לימודים יוחזרו הספרים במצב תקין, ויימסרו לטובת שכבות הגיל הבאות. עם אישור החוק אמר השר סער: "המהלך יכול לחסוך לכל משפחה מאות שקלים בשנה, ואם יש לה מספר ילדים במערכת החינוך – אפילו אלפי שקלים בשנה".

ביבנה מבהירה צ', אם לארבעה ילדים, אחד בבית-ספר יסודי ושלושה בתיכון, לא מספק מינהל החינוך תשובות ראויות לשתי השאלות העיקריות בנושא: מדוע הפרויקט מופעל בעיר רק לשכבות חטיבת הביניים –  ז' ח' וט', ולא לכל שכבות היסודי והתיכון, כפי שנקבע בחוק, ומה אמורים ההורים לעשות בכל האמור עם אספקת חוברות העבודה במקצועות השונים – אשר אינן נכללות בפרויקט ההשאלה, משום שהתלמידים כותבים בתוכן.

 

"כל קיץ הסיוט מתחיל מחדש", היא מספרת, "בסופו של דבר מדובר בהוצאה כספית של למעלה מאלף שקל, וכמובן במאבק הישרדות על השגת הספרים החסרים והחוברות. בשנה שעברה התרוצצתי במשך שבוע ימים בחנויות עד שקנינו את כולם. אין ספק שקנייה מרוכזת של בית הספר תייעל את הנושא ותחסוך בזבוז כספים ועצבים מיותרים להורים".

יצוין, כי על-פי התוכנית כלל בתי הספר מחויבים לקיים הצבעה בקרב ההורים על החלתה במוסד החינוכי בו לומדים ילדיהם, והוא יוצא לפועל רק במידה ו-60 אחוזים מההורים תומכים בקיומו. חלוקת הספרים אמורה להתבצע בחודשי הקיץ והחופש הגדול.

 

גורם באגף החינוך בעיריית יבנה שב והדגיש כי הפרויקט מיועד אכן לתמידי כל הכיתות – א'-יב', וכי בית- ספר שנכנס לפרויקט לא יכול לסגת ממנו. עוד ציין כי מי שאחראי על ביצוע הפרויקט ככתבו וכלשונו בחוק היא הנהלת בית הספר באחריות אגף/מינהל החינוך בעירייה, בליווי נציג ממינהלת משרד החינוך.

 

הוא הוסיף כי תלמידי כיתות א'-ב' אמורים לקבל מדי שנה חוברות עבודה חדשות לשימושם בכל המקצועות. תלמידי ג' ואילך מקבלים אישור מראש לשימוש בחוברות מסויימות (למשל באנגלית) אולם ככלל, ביתר המקצועות, (גיאוגרפיה, מדעים) כיתוב התשובות אמור להתבצע במחברת ולא בחוברת הלימוד. עם זאת, בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין, מצוין במפורש כי אין לאסור על התלמידים לכתוב בחוברות – כך שכל בית-ספר למעשה מנפיק בעניין זה את הנחיותיו שלו.

 

מעיריית יבנה התקבלה התגובה הבאה: "מזה 19 שנים עיריית יבנה מפעילה פרויקט להשאלת ספרים בחטיבות הביניים, עוד טרם חוקק החוק בשנת 2012, זאת משום שהעירייה רואה בפרויקט זה כחשוב ביותר. זאת ועוד, הפרויקט מופעל בכל בתי הספר היסודיים בעיר, למעט בתי הספר 'איינשטיין' ו'רמב"ם', משום שמוסדות אלה הינם בתי-ספר 'צומחים' – על-כן, כאשר יהיו 5 שכבות גיל במוסדות אלה, הם ייכללו בפרויקט, וזאת על-פי הנחיות משרד החינוך.

 (מערכת 'יבנה שלי-MYavne' מוצאת לנכון להביא כאן את הסעיף הרלוונטי מחוזר מנכ"ל משרד החינוך:

3. כללים, עקרונות ותנאים מוקדמים להפעלת התכנית –

3.2. התכנית  מיועדת לכל כיתות א'-י"ב בכפיפות לתנאים האלה:

ב. בית-ספר יסודי שבו לפחות 5 שכבות גיל מ-א' עד ה' (בית-ספר 'צומח' לא יוכל להצטרף לתכנית עד הגיעו ל-5 שכבות). ).


באשר להפעלת הפרויקט בחטיבות העליונות, לפי הנחיות משרד החינוך הפרויקט יופעל במוסדות בהם לפחות 60% מהורי התלמידים הביעו את הסכמתם להצטרף לפרויקט. בסקר שנערך בקרב הורי תלמידי החטיבות העליונות נמצא כי רק כ–15% מההורים הביעו הסכמתם להצטרף לפרויקט – שיעור נמוך מאוד מהנדרש, ועל כן הפרויקט לא מופעל בהם".