מה המסע האמיתי שלך בחיים?

"פרשת מסעי", שאנו קוראים השבוע, מלמדת אותנו על המסע האמיתי – של העולם, של העם ושל היחיד. זהו מסע בעל יעד אחד קבוע, שאינו משתנה לעולם. התורה פותחת במילים: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". מדובר על מ"ב מסעות שעברו בני ישראל עד שהגיעו אל המנוחה והנחלה, ארץ ישראל. אמנם פיזית מדובר במסע במדבר, אך התורה מלמדת אותנו על מסע החיים האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. החיים מלאים באתגרים יומיומיים, אך בכל יום עלינו להשקיע מאמץ ולצאת מ"המיצר" אל המרחב.

החסידות מלמדת שהמסע הראשון אינו תלוי בנו – מסע הנשמה, מעולם שכולו טוב, אל העולם הזה, אל הגוף הגשמי. אך בעולם הזה אנו מנהלים את המסע בעצמנו, אנו צריכים לצעוד בו בכוחות עצמנו, גם אם המסלול נקבע מלמעלה. עלינו להכיר את הדרך ולהבין מהי הנקודה אליה עלינו להגיע. הוא יכול להיות מאתגר, כמו מסע בני ישראל במדבר, אך עלינו לדעת שהכול הכנה למטרה הנכספת – הכניסה לארץ ישראל, ובמסע העכשווי שלנו כעם – ההגעה אל הגאולה השלמה.

במסע האישי של כל יהודי, הנשמה יורדת מעולם שכולו טוב אל העולם הזה, שבו טוב ורע מעורבבים. בידינו בנק מטרות ברור וסיוע מלמעלה. תפקידנו לגלות את הטוב ולהפוך את כוחות הרע לשימוש חיובי – לקחת את המשיכה לדברים גשמיים, משיכה הנובעת מהנפש הבהמית ומהיצר הרע, ולהשתמש באותה עוצמה לצורכי הנפש האלוקית. זאת עושים על ידי מעשים בפועל. כיצד? על ידי קיום תורה ומצוות והפיכת העולם לדירה להשם יתברך. עלינו להוביל את המהלך, ולא להתרגש מרעשי הרקע שמסביב.

כדי להתקדם במסע אל היעד הנכון, עלינו להתחבר אל דמותו של אהרן הכהן, שפטירתו מוזכרת בפרשתנו. בני ישראל בכו על הסתלקותו, כי לא היה יהודי שאהרן לא אהב. אהרן לא היה רק "הסבא הטוב" שמחייך לכולם – הוא נלחם להוכיח שבכל אחד טמון טוב, זו הייתה האמת שלו. כשראה משברים, לא הסתפק בכאב או באמירת תהילים בלבד, אלא דאג להראות שיש כאן שנאה מוטעית, ולימד כיצד מגשרים על הפערים המדומים.

דוגמה מהחיים: רבים מותחים ביקורת קשה על יהודים המתפללים או מניחים תפילין במרחב הציבורי, אך מתעלמים כאשר בני דודינו הישמעאלים נוהגים להתפלל במרחב הציבורי כמנהגם. אין זה נובע משנאת האחים שומרי המצוות, אלא מרצון להתרחק מייסורי מצפון על כך שהם לא שם. התפילה והנחת תפילין "מקפיצות" להם מול העיניים את השייכות הפנימית שלהם לעם ישראל, לתורת ישראל ולבורא עולם – וזה, בחיצוניות, מציק להם.

מפרשי התורה חלוקים כיצד לנהוג עם הרשע: להתרחק ולהוכיח, או לקרב ולעורר. אהרן הכהן בחר בדרך של אהבת חינם – לקרב ולעורר. זו הדרך שעלינו לאמץ היום כדי לעבור את המסע בשלום, כפי שלימד אותנו הרבי הלכה למעשה – אהבת חינם אמיתית!

שבת שלום.