מה הבנקים לא מספרים לנו?

כך, לדוגמה, עת נפטר בן-זוג לחיים – בן-הזוג הנותר יכול להמשיך להתנהל בחשבון הבנק ולשלם את התשלומים השוטפים.

באם לא נחתם סעיף כזה – המשמעות היא שהבנק עוצר את החשבון ומקפיאו עד שבן-הזוג, ו/או השותף, ממציא צו ירושה או צו קיום צוואה.

משמעות העניין הינה דרמטית, שכן המצאת צו שכזה לוקחת לפעמים חודשים ארוכים, ומה יעשה אותו אדם בינתיים? ממה יחיה? איככה ישלם את תשלומיו?

מי  לא התמודד במעמד חתימה על מסמכי פתיחת חשבון בנק שלא לומר 'ספר בכריכה רכה' עם היקף אדיר של מלל? מי  עבר על כל 'האותיות הקטנות' במסמך? רק מיעוט, אם בכלל.
 

עניין זה עמד בבסיס מקרה שהתנהל במשרדי, עת אישה, אשר נפטר עליה בעלה לאחר כ-50 שנות נשואים, אשר לא טיפלה מימיה בדבר מלבד ניהול משק-הבית, לא ידעה מאומה על חשבונות בנק, שלא לומר על 'סעיף אריכות ימים' שכזה. ביגונה, ועת נדרשה להמשיך ולשלם את החשבונות השוטפים מ'החשבון המשותף' – קיבלה סירוב מהבנק, תוך שהאחרון מנמק "שלא נחתם סעיף אריכות ימים".
 

צריך להבין שהמשמעות של תשובה שכזו מבנק היא 'עצירת החיים' הלכה למעשה. כל התשלומים השוטפים, כל הוראות הקבע, כל ההוצאות – נעצרות באחת.
 

האישה המסכנה לא רק שנאלצה להתמודד עם אבלה על בעלה האהוב, אלא שנדרשה פתאום לצרכים קיומיים. למותר לציין שלא עזרו כל התחנונים לבנק ולא טענות כגון "הרי אתם מכירים אותנו 50 שנה." והבנק בשלו. אותו הבנק שהכירה האישה שנים רבות – התייחס אליה כאחרון הזרים.

להוסיף נדבך נוסף של צרה, במקרה של האישה היקרה, הגם שהייתה צוואה של בעלה בנמצא, הרי שצוואה הייתה 'פגומה'. כך למשל לא הייתה חתימה על הצוואה, לא תאריך, ולא כותרת המכתירה את המסמך כ'צוואה'.

צריך להבין שאם בהליכים רגילים, לאשר צוואה לוקח מספר שבועות, הרי שבמקרה שלנו הדבר לוקח חודשים ארוכים, שכן במקרה שכזה 'הצנרת' של בקשה לקיום הצוואה עוברת מ'רשם הירושות' לבית-המשפט לענייני משפחה, לו הזכות והסמכות לאשר 'צוואות פגומות' ולהזכיר שבינתיים תשלומי האישה מוקפאים, כך גם כל חייה.
 

רק לאחר התערבות משפטית אינטנסיבית, הובילה לכך שהבנק שחרר חלק מן הסכום והותיר חלקו עד להכרעת בית-המשפט. בסופו של דבר, התבררה הסוגייה בבית-המשפט, כמוה גם שאלת הצוואה הפגומה והאם מדובר על צוואה בכלל, ובסופו של דבר, ולאחר דין ודברים, וקצת התנגדויות מכיוונים שונים, אישר בית-המשפט את הצוואה, מה שאיפשר בסופו של דבר, להעביר את מלוא החשבון לידי האישה.

צריך להבין שהבנקים לאו דווקא 'רעים' בסיפור, אלא, בעיקר, שומרים על עצמם מתביעות עתידיות, של מי מהיורשים, אשר יכול לבוא בטענות על כך שהבנק 'שחרר' כספים ללא רשות, ועל כך שהבנק ידע כי אחד הצדדים נפטר ולא עשה דבר למניעת הוצאת הכספים.

נקודה חשובה נוספת היא שלאחרונה גם בהתקיים סעיף כזה ('אריכות ימים'), בחלק מן הבנקים דורשים, ממילא, צו ירושה /צו קיום צוואה, ו/או הסכמת יורשים, ולכן, על כל אחד מאיתנו לכלכל צעדיו מבעוד מועד, ולא להותיר דבר ליד המקרה, לרבות שמירה של כספים באפיק ישיר ונפרד.

לכן הצעתי לכם היא: בידקו, בראש ובראשונה, אם חתמתם על סעיף 'אריכות ימים' שכזה ותכינו עצמכם ליום פקודה (גם צוואה ערוכה כדין – לא תזיק).
 

רק בריאות ושמחות.
* אין באמור כדי החלפת יעוץ משפטי.

עו"ד זיו בייטל

מגדל בסר 4, מצדה 7, בני ברק
טל משרדי: 03-613-7776
נייד: 052-5200-100
אתר:  http://www.zivbeitel.co.il/