מה גורם לגל האינפלציה ברחבי העולם?
לפני שנתיים, כשהרבה אנשים מצאו עצמם מחוסרי עבודה, ומדינות חשבו על דרכים לצאת המיתון שגרמה הקורונה, האינפלציה לא הייתה דאגה מרכזית. שנה לאחר מכן, כאשר המחירים החלו לעלות ברחבי העולם, קובעי המדיניות היו בטוחים שמדובר במגמה חולפת
כיום, כאשר האינפלציה גואה בכל מקום, כבר אי אפשר להתעלם ממנה. בישראל, היא הגיעה ביולי האחרון לשיא של 14 שנים. ריבית בנק ישראל, שהייתה נמוכה וקבועה במשך זמן רב, עלתה וצפויה להמשיך לעלות. במקביל, רבים שוקלים אפשרות של מחזור משכנתא בהתאמה למצב החדש, בניסיון להתמודד עם ההתייקרות של מסלולים צמודי מדד ומסלולים בריבית משתנה.
מה חדש?
מה גורם לכל זה? ראשית, בואו נביט על מצב האינפלציה במדינות שונות:
- ישראל – כאמור, מצבנו לא טוב. שיעור האינפלציה חצה את גבול ה-5%, בעוד לפני שנה האינפלציה השנתית הייתה 1.5% בלבד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוצרים שהתייקרו הכי הרבה הם פירות טריים, תחבורה, דיור ובילוי.
- ארצות הברית – ביוני, שיעור האינפלציה בארה"ב הגיע לשיא של 30 שנה – 9.1%. מאז, חל שיפור קל, ועדיין: בשנה עלה מחיר הביצים ב-38%, מחיר החלב ב-14.5%, מחיר הדגנים ב-16.8% ומחיר הדלק ב-44.6%.
- בריטניה – גם בממלכה נרשם שיא של 40 שנה – 10.1% אינפלציה. לפי עיתון הגרדיאן, מחיר הגז הטבעי עלה ב-95.7% בהשוואה לשנה שעברה.
- סין – בסין, האינפלציה הגיעה ביולי ל-2.7%. זה מצב טוב בהרבה מאשר המדינות שהזכרנו, אך בכל זאת נרשמו עליות משמעותיות במחירי המזון (בעיקר בשר וירקות), הדלק, החינוך ועוד.
- יפן – ביפן, שיעור האינפלציה עולה בכל חודש ברצף, כבר במשך למעלה משנה. בין השאר, זה קורה בשל ירידת ערכו של המטבע המקומי – ין.
- אוסטרליה – מדד המחירים לצרכן של אוסטרליה עלה ביוני ב-6.1%, בהשוואה לשנה שעברה. העלייה נבעה בחלקה מעליית מחירי דיור, דלק וריהוט.
- דרום אפריקה – מדינות רבות באפריקה מדווחות על שיעורי אינפלציה גבוהים. דרום אפריקה הגיעה לשיא אינפלציוני של 13 שנים עם עלייה שנתית של 7.8%.

דברים שצריך לקחת בחשבון
חשוב לציין שכל מדינה מחשבת את שיעור האינפלציה שלה בצורה קצת שונה, וגם נסיבות אזוריות יכולות להשפיע על התוצאה. למשל, שיעור אינפלציה של 10% בישראלאינו זהה בהכרח לשיעור אינפלציה של 10% בטורקיה.
הגורמים העומדים בבסיס האינפלציה בכל מדינה או אזור גיאוגרפי מורכבים. מדיניות ממשלתית, התערבויות פיסקאליות ומוניטריות, שינויי ריבית ואפילו מזג אוויר קיצוני יכולים כולם לתרום לאינפלציה. לדוגמה, עלויות האנרגיה והדלק היו המניעים העיקריים של האינפלציה במדינות רבות. בבריטניה, בעיות בשרשרת האספקה עקב חורף קר, וזמינות נמוכה מהרגיל של אנרגיית רוח העלו בצורה חדה את עלויות האנרגיה, על פי המשרד הלאומי לסטטיסטיקה במדינה. כלומר, אי אפשר להשוות באופן ישירות את הנתונים שהצגנו, אך הם יכולים לתת לכם השקפה רחבה יותר על מה שקורה ברחבי העולם.
מה מניע את האינפלציה העולמית?
בישראל ובמדינות אחרות, אנליסטים ואסטרטגים מנסים לנתח אתהגורמים מאחורי עליית המחירים העולמית. על פי ההשקפה המקובלת, כיום נהוג לחלק את האינפלציה לשני סוגים שונים: אינפלציה מונעת על ידי ביקוש ואינפלציה מונעת על ידי עלויות.
הסוג הראשון מתרחש כאשר המחירים עולים עקב עלייה בביקוש. זה יכול לקרות בעקבות הגדלת ההוצאה הממשלתית. אם הצרכנים מצפים למחירים גבוהים יותר בעתיד, סביר יותר שהם יקנו יותר היום – וזה הופך לנבואה שמגשימה את עצמה בכל הנוגע לציפיות לאינפלציה.
במסגרת הסוג השני של אינפלציה, המחירים עולים כאשר אספקת הסחורות והשירותים מופרעת. מחירים גבוהים לנפט וגז טבעי הם דוגמאות טובות, בעיקר כי הם מניע מרכזי באינפלציה הנוכחית.
אחת הסיבות המרכזיות לעליות המחירים, הייתה התפרצות המגיפה העולמית. מדינות "כיבו" את הכלכלה שלהן, ואז הפעילו אותה מחדש וקיוו שתחזור במצב כמה שיותר טוב. מדינות רבות התמודדו עם אתגרים דומים – חוסרבכוח אדם ושיבושים בשרשרת האספקה, בעיקר בתעשיות מסוימות. זה תרם למחסור בהיצע בדיוק כשהביקוש גדל. בשלב מסוים, בעיות אלה החלו להסתדר – אבל אז פלשה רוסיה לאוקראינה ויצרה שורה של בעיות אספקה חדשות. בעקבות כך, סחורות רבות (בעיקר מתחום החקלאות) התייקרו, מה שהוביל לעליית מחירים של מוצרים רבים, בכל העולם וגם כאן בישראל.